במסגרת המבצע, שנודע כ"פיצוץ הביפרים", הוחדרו אלפי איתוריות (ביפרים) ממולכדות לארגון חיזבאללה, תוך שהן משמשות לתקשורת בין פעיליו, אחרי שטופלו ככל הנראה בישראל והוחדר בהן חומר הנפץ.
על פי התחקיר, המוסד הצליח להחדיר את האיתוריות לתוך שרשרת האספקה של חברת "אפולו" מטייוואן, שמכרה אותן לחיזבאללה מבלי להיות מודעת לכך. נציגת מכירות הצליחה לשכנע את הארגון לרכוש 5,000 איתוריות עם הבטחה כי הן חסינות מפני ריגול ישראלי, תוך המלצה על דגם עם סוללה מוגדלת ומארז קשיח.
לפי הוושינגטון פוסט, חיזבאללה השתמש באיתוריות לשימוש פנימי, כאשר לפני הפיצוץ קיבלו הפעילים הודעה על קבלת מסר מוצפן. כדי לקרוא את ההודעה, נדרשו הפעילים ללחוץ על שני כפתורים במקביל, דבר שהבטיח את הפציעות הקשות בשתי הידיים.
במהלך המבצע נפצעו אלפי פעילי חיזבאללה, ורבים מהם סבלו מפציעות חמורות בידיים ובעיניים. גורמים בארגון ציינו כי המבצע גרם לנזק עצום למערך התקשורת של הארגון ולפגיעה בכשירות הפעילים, מה שהותיר אותם בחוסר אמון כלפי מערכות התקשורת שלהם.
המבצע, שחשף יכולת מבצעית וטכנולוגית מתקדמת של המוסד, עורר סערה בלבנון, שם חיזבאללה האשים את ישראל בפעולה והבטיח להגיב. התחקיר גם מזכיר מבצע דומה של המוסד שהתרחש לפני עשור, בו הוחדרו מכשירי ווקי-טוקי ממולכדים, אשר אפשרו לישראל לעקוב אחר שיחות הפעילים ולבצע פיצוצים מתוזמנים באזורים שונים בלבנון.
המידע שנחשף בתחקיר מדגיש את המורכבות והתחכום שמאחורי המבצע, תוך הדגשה כיצד ישראל מצליחה להכות באויביה ללא מגע ישיר, ובאמצעים טכנולוגיים מתקדמים שמובילים לפגיעה קשה בכושר המבצעי של הארגונים העוינים.