כידוע לרבים בזמן "תקופת הקורונה" הוקמו בתי כנסת רבים בכל ישראל, ובפרט בבניני בתים משותפים הוקמו "אוהלים" או נתחמו מקומות לקיום מנינים ותפילה בציבור. ברוך ה' עם ישראל "בשעת צרה" מתגלה כ"עם אחד" על כל רבדיו אף אלו שאינם בהכרח מקיימים מצוות, ולא שמענו התנגדויות.
להלן נבהיר בקצרה את הדין אם במידה ודיירי הבנין מתנגדים להקמת פעילות כזו בשטח המשותף.
נבהיר כי אין מדובר במקום שאין בתי כנסת, שהרי הציבור מחוייבים שיהיה במקומם בית כנסת. (כמבואר בשולחן ערוך או"ח סימן קנא) וגם אם נאמר שיש בחובתם להקים בית כנסת, אין זה אומר שיכולים לכופף את בעלי הבית המשותף להקים במקומם את בית הכנסת, ויכולים לחפש שטח אחר לבנות בו את בית הכנסת.רק אנו מדברים על מקום שחלק מדיירי הבנין ועוד אפילו אחרים, נוח להם שיהיה שם בית כנסת. אומנם יש דיירים שהם מבעלי השטח המשותף שאינם רוצים ששטח זה ישמש בית הכנסת, מפני שמיועד לשימושים אחרים.
לפיכך תדע שבכל מחלוקת שיש לגבי שימושים של השטח המשותף, הולכים בתר הרוב, וזהו יסוד גדול בכל התורה כולה דאחרי רבים להטות. ואף שהשאילה כאן לגבי בית כנסת אם לקיימו, זה אינו שאילה, שהרי אי אפשר לכפות אדם להקים בית הכנסת בשטח הפרטי שלו, או בשטח המשותף לו. ואף שהשימוש הוא בשותפות, יכול לדרוש שהשימוש יהיה לדבר המיועד ושווה לרוב, ולפי החלטת הרוב.
ובעצם הדין שהובא בפוסקים "אם דייר יכול לעשות בדירתו בית כנסת", כתב רבנו יחיאל בן הרא"ש הטור (חו"מ בסימן קנו) וכן אין יכולין למחות בידו מללמד תינוקות של בית רבן, ואפילו הן רבים והוא הדין נמי לכל מילי דמצוה כגון לחלק צדקה או להתפלל בעשרה. ע"כ. והבית חדש שם על הטור כתב כתב שם וז"ל: נמצא כללן של דברים וכו', שאם רוצה לכתוב ספרים או לעשות מצוה אחרת כגון לחלק צדקה או "להתפלל בעשרה", נראה מדברי הרמב"ן ורש"י שיכולים לעכב עליו. אך לדעת רבינו (הטור) ורבינו ירוחם אין יכולים לעכב עליו, וכ"ד רבנו חננאל והתוס' ורי"ף ורמב"ם. ע"כ. ובשולחן ערוך (שם סעיף ג) פסק כהטור וסיעתו שאין יכולין לעכב לכל מילי דמצוה, ודלא כהרמב"ן ורש"י. ע"כ דברי הבית חדש. ומבואר לכאורה שבכל עניני מצוה יכול אחד הדיירים לכוך את שאר הדיירים לעשות זאת בבנין המשותף, וגם להקים בית כנסת.
ועוד בנדון דנן, כיון שהדירה נמצאת "בבנין משותף" יכול לעכב עליו שיכול להשתמש למגורים לדיירים, ולא לבית הכנסת, וכדין "ריבוי דיורין". (הובא בשו"ע חו"מ סימן שטו) ועיין בשו"ת להורות נתן (חלק ג סימן קא) שכתב שאם הדבר מפריע לשכנים או לזקנים יכולים לעכב עליו. (ועיין עוד בקובץ שערי משפט של ארגון צהר עמוד תקיא בסוף המאמר של הרב אליהו דבורקס שכתב לאסור להפוך דירה בבתים משותפים לשימוש לבית כנסת כשיש מתנגדים לזה).
המאמר נכתב על ידי הרב עמנואל איפרגן בשיתוף האגודה לתרבות הדיור. להפניית שאלה לייעוץ ההלכתי באגודה לתרבות הדיור ניתן להתקשר למוקד הארצי בטלפון 8484*
