במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו בין הצדדים, הגישה פרקליטות מחוז דרום (פלילי) כתבי אישום מתוקנים בהם הודו הנאשמים.
מכתבי האישום עולה כי במהלך מבצע "שומר חומות" התרחשו בארץ ובייחוד בירושלים, התפרעויות ותקיפות שכללו אלימות, זריקות אבנים וחפצים לעבר אנשים וכלי רכב בעלי חזות או סממנים יהודיים, מתוך מניע גזעני וכן התפרעויות ותקיפות על רקע לאומני.
באחד הלילות, בהם התרחשו הפרות הסדר, נחסמו צירי תחבורה ובין היתר נזרקו אבנים לעבר רכבים שנסעו על כביש 6, דבר שסיכן את הנהגים ואילץ את חלקם לעשות פרסה ולסוע נגד כיוון התנועה כשבנוסף, באחד המקרים, רכבה של אחת מהנוסעות אף הוצת והיא עצמה חולצה מהמקום ברגע האחרון.
על פי כתב התביעה, הנאשמים ביחד עם אנשים נוספים הגיעו לאזור בו התרחשו הפרות הסדר שכללו הבערת צמיגים, חסימת הכביש, יידוי אבנים קריאות "אללה אלכבאר" וכו' וביחד עם האנשים הנוספים החלו גם הם ליידות אבנים לעבר כלי רכב שנסעו בכביש. בנוסף, בעודם ממתינים להתקרבות כלי הרכב, יידו אבנים לעבר הכביש על מנת למלא אותו באבנים. הנאשמים הפסיקו את מעשיהם רק לאחר שהגיעו כוחות משטרה למקום ואז ההתקהלות של האנשים הרבים וביניהם הנאשמים התפזרה.
במסגרת הסדר הטיעון הנאשמים הורשעו בעבירות של יידוי אבנים לעבר כלי תחבורה והתפרעות ולאחד הקטינים יוחסה גם עבירה של השמדת ראייה.
במסגרת הטיעונים לעונש עו"ד חיים שוייצר מפרקליטות מחוז דרום (פלילי) טען: "לטענת בא כוח המאשימה, הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירות הם הסדר הציבורי, שלטון החוק, ביטחון הציבור והיחידים, שלמות הגוף והרכוש, תחושת הביטחון האישי והציבורי, הסולידריות החברתית, החוסן הלאומי וסדרי המשטר הדמוקרטי… פעולה מעין זו בתקופת מלחמה, חותרת תחת בסיס החיים המשותפים במדינת ישראל, וגורמת לכך שנדרש להפנות כוחות ביטחון מעיסוקם נגד האויב מבחוץ לפעולות ביטחון פנים. על כן יש בה כדי לערער ולזעזע את הביטחון האישי של אזרחי המדינה על ידי שכניהם מבית שהפכו להיות אויב. מידת הפגיעה של הנאשמים בערכים המוגנים היא גבוהה. הנאשמים השתתפו במתקפה פרועה, המונית, אלימה וחסרת רסן שכוונה נגד אזרחים תמימים, אשר כל חטאם היה שהיו במקום הלא נכון בזמן הלא נכון …"
עוד הוסיף עו"ד שוייצר כי: "ישנה חשיבות עליונה להעברת מסר מרתיע על מנת שיידע כל מי שייקח חלק בעבירות מעין אלו במהלך מערכה צבאית ויהפוך מאזרח לאויב מבית, כי הוא צפוי לעונש קשה, עונש שיביא לידי ביטוי את החומרה שמייחס בית המשפט לפגיעה במרקם החברתי, בתחושת הסולידריות ובערבות ההדדית."
בגזר הדין שניתן בבית המשפט המחוזי לנוער בבאר שבע על ידי השופטים יעל רז לוי, אהרון משניות ורחל תורן צוין כי: "אופי התופעה, חומרתה, נפיצותה ותזמונה, השרו במדינה אווירת חרום קשה. אירועים אלו יצרו פגיעה קשה בתחושת הביטחון האישי, וביחסי האמון שנרקמו על פני שנים בין יהודים לערבים, בארץ בכלל ובמחוז הדרום בפרט. ניתן לומר כי תחושת הביטחון שברירית עד היום, וביתר שאת מאז אירועי 7 אוקטובר 2023, והאסון שניחת מאז על מדינת ישראל, דבר אשר מצדיק כי בית המשפט ייצא במסר חד משמעי, אשר אינו משתמע לשתי פנים. על בית המשפט לגלות אפס סובלנות לאירועי אלימות מסוג זה, אשר באים על רקע מצב מלחמה בו שרויה המדינה מעת לעת. לצערנו, לא ניתן לומר כי מדובר במצב נדיר במדינתנו, שהרי כאמור, גם בעת כתיבת שורות אלו נמצאת מדינת ישראל בעיצומה של מלחמה, רב חזיתית, וישנה חשיבות בהרתעת כל אדם אשר סבור שזוהי שעת כושר לפגיעה ביהודים במדינת ישראל."
בגזר הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ציין כב' השופט יואב עטר כי: "מקום בו הנאשם נטל חלק באירועים קשים אשר התאפיינו בכך שסחפו אחריהם המונים ברחבי הארץ, ומקום בו החשש מהישנות התפרעויות והפרות סדר שכאלו, אינו חשש מבוטל, ומקום בו אירועים אלו הותירו חותם של ממש בתחושת הביטחון האישי של הציבור בכלל ושל תושבי האזורים שנפגעו (ובהם תושבי הנגב) בפרט, החוששים מהישנות אירועים שכאלו, הרי שיש מקום, בגדר שיקולי הענישה בתוך המתחם, לתת משקל של ממש לשיקולי הרתעת הרבים, על מנת להעביר מסר חד משמעי לציבור הרחב, לרבות ציבור הקטינים נעדרי העבר הפלילי נוכח החתך של המשתתפים באירועים אלו, שאולי יהא בו בכדי להרתיע פורעים פוטנציאליים, לבל יהינו ליטול חלק באירועים דומים בעתיד."
