דניאל גינת שוחח עם ראש ארגון 'תקנה', יהודית שילת וביקש תשובות לשאלות שמטרידות אותו בפרשת הרב אלון. במאמר חריף הוא מפרט את התשובות שנתנה הרבנית שילת ותוקף את התנהלות פורום 'תקנה'.
דניאל גינת 18/02/2010
דברים אלה נכתבים בעקבות שיחה עם גב' יהודית שילת, מנהלת פורום 'תקנה' שחשף את פרשת הרב אלון.
ראשית אומר, כי דבריי אלו, ברובם, משקפים את עקרונות המשפט הכללים ואת ההגיון, ורק במעט את הפרספקטיבה הדתית-תורנית-לאומית.
עקרונות הצדק מלמדים אותנו, כי לכל גוף שיפוטי, או בעניינינו "מעין שיפוטי", ראוי שיהיה סדרי דין, דיני ראיות, פרסום לדינים הללו, זכות שימוע, הליך הוגן, ייצוג ע"י עו"ד ועוד.
לאחר שיחה עם גב' יהודית שילת שטענה כי אין צורך בכל אלה היות והרב מוטי אלון הודה בפניהם של חברי הפורום כי ביצע את המעשים המיוחסים לו. נשאלת מבחינתי השאלה כיצד מתיישבת הודאתו של הרב, לאור עקרונות משפט אלו? האם הקריאו בפניו את זכויותיו? האם הוא בחר שלא להיות מיוצג ע"י עו"ד? קשה לי לראות אנשי משפט חשובים כ"כ בפורום שלא מוחים על התנהלות זו.
בנוסף, טענה בפניי הגב' שילת כי התבצע ביניהם הסכם (חוקי? מוסרי? לא בטוח כלל) המאפשר הטלת סנקציה במקרה של הפרה מצידו של הרב מוטי, ושאלתי בעניין זה היא כדלקמן: האם הסכם כזה ראוי שיתבצע? כלומר, האם ראוי שיוקם גוף שיפוטי המאפשר לבצע עימו עסקאות טיעון?
בנושא זה השיבה הגברת שילת, כי:"הפורום קיבל את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה".
אני טענתי כי חזקת התקינות, היא רק חזקה, וייתכן כי גם היועץ המשפטי לממשלה טועה, ובג"צ הוא זה שיכריע בסופו של יום כאשר הנני משוכנע כי צריך להגיש עתירה בעניין זה.
עוד טענות לא הגיוניות כגון אלו הושמעו בפניי מאת ידידי הקרוב שטען כי דברים אלה נהוגים במקומות עבודה, ובגופים מסויימים כולל הטלת סנקציה של הגוף לאחר זכות שימוע וכו'.
ראשית אציין, כי אינני מסכים עם נוהג זה, אך לגופו של עניין, במקרה דנן, לא מדובר על יחסי עובד – מעביד, לא קיימת סנקציה צודקת (לאו דווקא משפיעה) המאפשרת לפורום להפעיל סנקציה כנגד הרב מוטי.
כאשר שאלתי את הגב' שילת האם היא חושבת שסנקציה זו הינה סנקציה ראויה, טענה הגברת שילת כי אסור לטאטא דברים מתחת לשולחן, וכי הם שקלו זאת בכובד ראש. אך אני לא מצאתי שום קשר בין הסנקציה שהתבצעה בפועל, לבין חדלות מעשיו.
כלומר, גם מבלי לנשוט עמדה כזו או אחרת בהקשר לאמיתות המעשים המיוחסים לרב מוטי, מומלץ בפני כל מתלונן/נת לפנות למשטרה ולרשויות לאכיפת החוק.
מה הקשר בין טאטוא הדברים לבין פרסום בריש גלי תחת כל עץ רענן, במה ציבורית וכו'?מדוע לא יכלו לפנות למשטרה וזהו?
הגב' שילת טוענת כי הנפגעים אינם מתלוננים, ואין מה לעשות כנגד מעשים אלו.
אינני יודע מהיכן נוצרה התשובה היות והמשטרה, מטפלת בכל פניה בצורה טובה, וגם אם צריך תיקון, ישנה דרך לעשות זאת.
ומה בקשר לתלונות סרק? האם הגב' שילת או חברי הפורום מסוגלים לחקור באופן מקצועי? ומי יכול לקבוע את אמיתות הדברים אם לאו?.
גם בנושא להרכב הפורום יש לי השגות. רבות נאמר על הרכב הפורום המייצג מגוון דעות בתוך החברה הדתית לאומית ואני כלל איני שבע רצון מאמירה זו. הרב יעקב אריאל, והרב אליקים לבנון אכן יוצאי דופן בפורום זה, אך לגבי השאר, כמובן עם עוד מעט אישים יוצאי דופן, ניתן לומר, כי כולם אנשי אקדמיה ו/או רבנים הקשורים גם ככה לארגון בת של הפורום, כגון "קולך" ואח'.
כאשר שמעתי את הרב יובל שרלו מתראיין בגלי צה"ל. פעמו בי רגשי כעס. לפני הכל הרב מוטי הוא בן אדם אשר נברא בצלם אנוש. הרב שרלו, הוביל אותנו לצערי ולדעתי לחברה מימיי הביניים, חשוכה, המאפשרת מתן גזר דין ללא הליך הוגן, וזאת מטעמי מוסר ויושר ו"הצלת נפשות" ממש.
הרב שרלו היקר, האם כך מצילים נפשות? מדוע לא יכולת פשוט ללכת לכל האנשים מסביבו ולהזהיר? ובמידה ולא נזהרים, להתלונן במשטרה? האם אנו חברה העושה דין עצמי לעצמה? האם יש לדבר סוף?.
יש הטוענים כי עדיין לא אירע דבר, וכי אם יוגש כתב אישום כנגד הרב מוטי הוא יזכה להליך הוגן, וכן כי עדיפה סנקציה תקשורתית על ישיבה בבית הסוהר.
תשובתי לטענות אלו הינה ברורה וחד משמעית:התקשורת משפיעה על ההליך – הרב שרלו יודע זאת, וכולנו יודעים זאת לכן אמירה זו נגועה בחוסר תום לב מוחלט ואל לנו לשכוח כי המלבין פניי חברו ברבים כאילו שפך דמים. מהיכן כ"כ נהיר לרב שרלו שבמידה והיה מוגש כתב אישום לא היה יוצא צו איסור פרסום על הפרשה? ולאחר מכן היה יוצא הרב אלון זכאי?.
נדמה כי כאשר המטרה מקדשת את האמצעים אין לדבר סוף.
שאלה נוספת אל הרב שרלו, "מי ישמור על השומרים"? אני מבחין כי ייתכן ולרב שרלו יש אופטרופוס על העריות, לי אין, לכן אני כפוף לביקורת, לאילו ביקורת נתונים חברי הפורום?
אנשים יקרים, דבריי אלו נאמרים מכיוון שאני משוכנע כי אנו מחויבים למחות על ההתנהלות המתוארת לעיל. המדרון החלקלק שיצרו חבריי הפורום לצערי, עלול לתפוס תאוצה ולגרום לדברים נוראיים יותר ממה שאירע.
אני בהחלט מבין את כוונת חברי הפורום, אך יש דרך לעשות הדברים – וזו, לדעתי, איננה הדרך, אל לנו לשכוח כי הכח משחית. לכן אבקש כי המתנגדים לדברים אלו יטענו זאת בפניי, והמסכימים – יפיצו מייל זה. רציתי לשלוח מייל זה לגב' יהודית שילת אך לא מצאתי "גילוי נאות" באתר – כתובת מייל או פקס.
