קיימות מיוצגת לרוב כמבנה הכולל שלושה עמודים מרכזיים: כלכלה בת קיימא, סביבה מוגנת וחברה שוויונית. לימודי קיימות מתמקדים לרוב בשלושת העמודים הללו, ועוזרים לכם להסתכל מעבר למורכבותם של מונחים שנויים במחלוקת כמו ׳התפתחות׳ – האם היא חיובית? האם היא שלילית?
שלושת עמודי הקיימות
הקיימות אינה קשורה רק לסביבה אלא גם לחברה ולכלכלה, ויחד הם יוצרים את שלושת העמודים שמטרתם להבטיח את שלמות כדור הארץ ולשפר את החיים על פני האדמה.
- העמוד החברתי – מתייחס להון האנושי, ליצירת כלים המשפרים את איכות החיים של האנשים, לחוקים התומכים בצרכי האוכלוסייה ולפיתוח ושיפור הפוליטיקה בתחומים כמו חינוך, ביטחון ופנאי. כדי להגיע לחברה בת קיימא יש לקדם חברה מטופחת ובריאה. לדוגמה, לספק לאנשים סביבה שמעוררת יחסי עבודה לגיטימיים ובריאים, שמעדיפה את ההתפתחות האישית והקולקטיבית של כלל האנשים המעורבים.
- העמוד הסביבתי – שורשיו נעוצים בדרכים לשימור הסביבה ומשאבי הטבע ולהפחתת הנזק שנגרם לסביבה במהלך השנים.
- העמוד הכלכלי – מתייחס לייצור, להפצה ולצריכה של סחורות ושירותים. כאשר מקדמים קיימות, ארגונים כבר לא יכולים להרוויח תוך ניצול כוח האדם או גרימת נזק לסביבה.
אוכלוסיית העולם וההשפעות הנלוות שלה על הקיימות
האוכלוסייה העולמית מונה יותר מ-7 מיליארד בני אדם. לפני מאה שנה היו כ-1.6 מיליארד אנשים בעולם, ובשנות ה-60 של המאה הקודמת היו כמחצית ממספר האנשים החיים היום. האוכלוסייה תמשיך לגדול, כאשר כול אדם בעולם דורש משאבים משלו כדי לשרוד. המשמעות היא שגם העומס על כדור הארץ, הנדרש לספק משאבים אלה, ילך ויגדל.
בנוסף, גידול האוכלוסייה גבוה יותר במדינות המתפתחות, בעוד שצריכת המשאבים והזיהומים גבוהים יותר במדינות המפותחות. הפער בין קצוות הציר הזה גדל באופן אקספוננציאלי.
המיקוד של הקיימות הוא על האנושות (הצד החברתי במשולש הקיימות), לא פחות מאשר על הטבע (הסביבתי), והשאיפה לצמצם את אי השוויון הזה ולספק תנאי חיים בסיסיים לתושבי כדור הארץ, היא אחד האתגרים החשובים ביותר של הקיימות.
נקודות המבט של הקיימות
אם נשקול את המוטיבציות לבחירה בלימודי קיימות, נגלה שאלה יכולות להיות שונות, תלוי בתפיסת העולם שלכם: היגיון, רגש או אינסטינקט יכול להיות המוטיבציה המניעה אתכם. בדרך כלל, המוטיבציות מבוססות על תפיסות של אנושיות השואפת, מטבעה, לשרוד.
להלן 3 נקודות מבט אפשריות של עיסוק בקיימות:
- האקולוג – אינו רואה במין האנושי ישות נפרדת מכדור הארץ וממשאביו, אלא חלק ממנו. המוטיבציה שלו לשמר את כדור הארץ נובעת מהתפיסה שלטבע ולאנושות יש ערך מובנה ובגלל זה צריך להגן עליהם.
- איש הסביבה – רואה את הטבע או את הפלנטה כחלק נפרד מהמין האנושי. כדור הארץ נמצא כאן עבור בני האדם, וככזה, בני האדם צריכים להיות הבעלים אשר מנהלים את העולם. אנשי הסביבה רואים את הפלנטה כמשהו שיש לשמר כדי שבני האדם יוכלו לשרוד ולהתפתח.
- הכלכלן – מבין את מדדי חוסר הקיימות כתוצאה של תרבות צרכנית אשר מתייחסת למשאבים סופיים כאל הכנסה. הכלכלן מאמין שכוחות השוק והגישה של ׳עסקים כרגיל׳ יגרמו למשבר אנטגוניסטי טבעי, אבל המערכת תסדר את עצמה באמצעות ההתקדמות הטכנולוגית, אם רק נשאיר אותה לנפשה.
לאור זאת, כדאי שתשאלו את עצמכם מהם המניעים שלכם כשאתם חושבים על לימודי קיימות. זה יעזור לכם לבטא את ההבנה שלכם לגבי קיימות, ואת המחויבות שיש לכם (או לא) כדי להשיג קיימות.
לכן, כשאתם מתכננים ללמוד תואר ראשון בקיימות, חשבו על המניעים שלכם ללמוד במסלול זה, מה מניע את האינטרסים שלכם: כדאיות כלכלית, הגנה על הסביבה או שוויון חברתי? ואיזו נקודת מבט הכי קרובה לליבכם.
המאמר נכתב באדיבות האתר: https://sustainabilitystudies.net
