העתירה באה נגד החלטתה של השרה ברביבאי לדחות את המלצתה המקצועית של ועדת המחירים, להוציא את מוצרי הלחם המפוקחים מפיקוח.
ועדת המחירים היא ועדה מקצועית בין-משרדית המשותפת למשרד האוצר ולמשרד הכלכלה והתעשייה. ועדת המחירים עמלה בשנים האחרונות על סוגיית הפיקוח על מוצרי הלחם המפוקחים, קיימה שני שימועים ציבוריים בעניין, שיתפה את רשות התחרות בממצאים, וקיימה לא פחות משישה דיונים מקצועיים בעניין. בסופו של יום, ביום 16.5.2022, פרסמה ועדת המחירים את המלצותיה המפורטות, המקיפות והסופיות לשרת הכלכלה ולשר האוצר, במסמך הנושא 18 עמודים, ולפיהן יש להוציא את מוצרי הלחם המפוקחים מפיקוח, לאור התחרות הקיימת בשוק הלחם.
ועדת המחירים קבעה במסגרת המלצותיה, כי התנאים הקבועים בסעיף 6 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, שרק בהתקיימם ניתן להטיל פיקוח על מוצר או שירות כלשהם – אינם מתקיימים עוד ביחס למוצרי הלחם המפוקחים. מדובר בקביעה דרמטית של גורמי המקצוע, השומטת את הקרקע תחת חוקיותו של משטר הפיקוח נגד המאפיות.
אולם, לטענת עוה"ד ירון קוסטליץ, אביעד שאולזון ושירז פסנטין, ממשרד קוסטליץ ושות' שהגישו את העתירה בשם בעלי המאפיות, שרה הכלכלה ברביבאי לא טרחה כלל לעיין בהמלצות ועדת המחירים, וכבר בבוקר המחרת, ביום 17.5.2022, פרסמה את החלטתה בהודעה לעיתונות בה הכריזה כי היא דוחה את ההמלצות מכל וכל, ללא כל הנמקה.
כאמור, בעקבות כך הגישו המאפיות את העתירה. בעתירה נטען, כי החלטתה החפוזה של השרה ברביבאי לדחות את המלצות ועדת המחירים על הוצאת מוצרי הלחם המפוקחים מפיקוח דינה להתבטל, שכן היא נעשתה ללא קיום חובת ההיוועצות הקבועה בחוק, ותוך סטייה גסה מהמלצות גורמי המקצוע, בעלי מומחיות ייחודית בתחום, ללא כל הצדקה או שיקול ענייני, כנדרש.
כן נטען בעתירה, כי לנוכח העובדה שמשטר הפיקוח כולל פגיעה קשה בזכויותיהן החוקתיות של המאפיות לקניין ולחופש העיסוק, הרי שמרחב התמרון שיש להעניק לגורמים פוליטיים, לסטות מהמלצות גורמי המקצוע – צריך להיות צר ומצומצם במיוחד, וקל-וחומר, שעה שמדובר בתקופת בחירות. בענייננו, כך נטען, החלטתה של שרת הכלכלה ברביבאי נופלת הרחק הרחק מעבר למרחב שיקול הדעת שנמסר לה על-פי חוק, ומשכך דין ההחלטה להתבטל.
