עמיעד טאוב נפרד מגדול הדור האמיץ והמקורי הרב עובדיה יוסף ומצדיע למי שהתיר עגונות, העלה יהודים לארץ הקודש וצעד ללא פחד בשדות הפסיקה המקלה וההנהגה הציבורית ללא חשש מביקורת או מאיבוד נקודות בדעת הקהל.
עמיעד טאוב 10/10/2013
גדול הדור
גם אם כל חברינו האתאיסטים פתאום מעלים סטאטוסים מכילים בפייסבוק ועיתונאים שרק אתמול ראו בכל חובש כיפה נציג הטאליבן מזילים דמעות תנין אין פער גדול יותר מאיך שהצטיירה דמותו של הרב עובדיה יוסף זצ'ל גדול הדור באמצעי התקשורת לבין התנהגותו החמה לכל יהודי לה זכיתי אני עצמי להיחשף כאשר הוזמנתי לחדרו לקבלת ברכה וגיליתי מקצת מסוד קסמו רגישותו ועוצמתו של מי שאל לוויתו התייצבו לחלוק כבוד כל עמך ישראל החל מחובשי הכיפות השקופות וכלה באלו השחורות במספרים גבוהים יותר מאלו האמורים במעמד הר סיני.
לפני כשבועיים, ימים בעת שהיה הרב מאושפז נפגשתי עם אחד ממקורבי ש"ס שגילה לי כי ערב אשפוזו האחרון כאשר האמבולנס מחכה והמשפחה בלחץ התעקש הרב עובדיה יוסף לסיים לפסוק בנושא אשה עגונה ורק אז הסכים להתפנות לבית החולים. אותו חבר טען כי ההבדל שבין חלק מהתבטאויותיו לבין הרושם אותו קיבל על אדם שזכה לשהות במחיצתו ולו לרגעים ספורים טמון בהבדלים בין תקופת ההנהגה השלווה יחסית של אלי ישי לבין זו של אריה דרעי בה התלקטו סביב חדרו של הראשון לציון מי שניסו לשסותו בציבורים שונים על מנת לצבור הון פוליטי באמצעות הלעטתו של מי שעסק מרבית זמנו בלימוד תורה וכתיבת ספרי הלכה בשקרים ערב כל מערכת בחירות וטוב שאלו לא הצליחו להחתים את גלימתו של מי שספק אם גם בעוד דור או שניים נדע לאמוד את גובהו ורוחבו ההלכתי והמנהיגותי.
גם עבור משרבט כמוני שאינו נמנה עם תלמידיו של הרב וחלוק על משנתה הפוליטית של ש"ס בכל דבר ועיקר ירדה עצבות רבה עם היוודע הבשורה המרה על הסתלקותו. בעידן של חוסר מנהיגים היה הרב עובדיה יוסף קרן אור של מנהיגות יהודית. בתקופה של חוסר אומץ לב הלכתי היה לנו פוסק אמיץ ומקורי, בימי הצביעות בהם מקדשים היהודים את אלילי ה"פוליטיקלי קורקט" היווה הרב עץ רענן שאומר את אשר על ליבו בלי חת, בדור המדבר שלנו בו רבנים מפחדים לפסוע היה מנהיג תורני אחד ויחיד הראוי להערצה, כזה שצעד ללא פחד בשדות הפסיקה וההנהגה הציבורית ללא חשש מביקורת או מאיבוד נקודות בדעת הקהל.
אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך
ספק גדול אם נזכה לעוד מנהיגים רוחניים שהעיקרון המנחה של חייהם ההלכתיים הינו כוח דהיתרא עדיף בשיטת בית הלל ובוודאי לכאלו בעלי שליטת אבסולוטית שכזו בעולם ההלכה. שליטה שלצד יכולתו המנהיגותית ואומץ ליבו של הרב עובדיה הביאה באופן ישיר לפתרון מצוקות הלכתיות ישראליות עבור אלפי העגונות של מלחמת יום הכיפורים עבור רבבות העולים והמתגיירים מאתיופיה ומברית המועצות ועבור מאות אלפי יהודים שנעזרו בפסיקותיו האמיצות בשלל נושאים הלכתיים יום יומיים החל מאישות וכלה בשמיטה.
לא בכדי ולא רק בשל גדולתו בתורה זכה הרב עובדיה יוסף לכבוד הראוי לו הן בימי חייו והן לאחר מותו, המדובר במי שהותיר עשרות ספרי הלכה שישמשו את הדורות שאחרינו בדמות הרבנית היחידה מאז קום המדינה שהצליחה הלכה למעשה להחזיר "עטרה ליושנה" אחרי שנות דור בהם הכפיף עצמו הציבור הספרדי לפוסקים האשכנזים, במי שייצר ליוצאי עדות המזרח גאווה בעולם התורה שלהם וחצה באומץ ליבו ובפסיקתו את כל הקהלים בעם ישראל הרבה מעבר לגבולות הגזרה של תנועת ש"ס שגם את הקמתה והצלחתה הפוליטית יש לזקוף לזכותו הבלעדית.
לנו פשוטי העם נותר רק לבכות את מותו ולתהות בליבנו את מי עוד יזכה נשיאנו הינוקא שמעון פרס להספיד בתקופת כהונתו והאם משטרת ישראל הייתה נאלצת לגייס מילואים אם גם נשים היו מגיעות להלוויה. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
