בעקבות פסיקת בג״ץ הבהירה הרבנות הראשית כי מעתה תתאפשר הודעה מטעם בית העסק כי הוא מפוקח על ידי גוף חיצוני שאינו הרבנות הראשית וכי קיים פיקוח וביקורת על חומרי הגלם ואופן הטיפול במזון. מנכ"ל כשרות צהר יהודה זיידרמן: "מדובר בהסכמה היסטורית בין כשרות צהר לרבנות ובמהפכה של ממש בעולם הכשרות, ההכרה של הרבנות בגוף מפקח חיצוני היא צעד אמיץ ונכון".
לאחר מאבק ארוך וכיפופי ידיים שעברו גם דרך בית המשפט, אמש פרסמה הרבנות הראשית מסמך "מדיניות אכיפה פלילית של היחידה הארצית לאכיפת חוק איסור הונאה בכשרות". במסמך נכתב לראשונה כי רשאיי בעל עסק להציג הצהרה מצידו כי בית העסק מפוקח על ידי גוף חיצוני שאינו הרבנות הראשית וכי אותו גוף מוודא כי חומרי הגלם ואופן הטיפול במזון מבוקרים וכי המטבח הינו בחזקת בשרי חלבי או פרווה. עוד ראשי לפרט בעל העסק מאפיינים נוספים מתחום הכשרות ובכלל זה כי הבשר נרכש ממשחטה כשרה, אין חשש לחמץ שעבר עליו הפסח, טיפול בקטיניות ועוד.
מנכ"ל כשרות צהר יהודה זיידרמן, שהיה מיוזמי השיח עם נציגי הרבנות, אמר בסיפוק "מדובר בהסכמה היסטורית בין כשרות צהר לרבנות ומהפכה של ממש בעולם הכשרות, לראשונה יש הכרה של הרבנות הראשית בגוף מפקח חיצוני. מדובר בצעד אמיץ ונכון של שני הצדדים שכל כולו הוא טובת העולם היהודי וטובתם של מי שמבקשים לשמור מצוות ולהגדיל כשרות בישראל."
תחת פיקוח כשרות צהר ישנם כיום מאות מסעדות ובתי אוכל ובארגון מביעים תקווה שההסכמות ההיסטוריות ואי הטלת קנסות על גופים שבפיקוח כשרות צהר יביאו בעלי מסעדות נוספים להצטרף אל מערך הכשרות ולשרת ציבורים נוספים.
יחד עם זאת, ברבנות הראשית מבקשים להבהיר כי הנחיות האכיפה שפורסמו, לא ניתנו "לאחר הידברות" כפי שמסרו בצוהר, אלא ניתנו בהתאם לפסיקת בג״ץ המתירות הצהרה עצמית חתומה על ידי בית העסק בדבר אופן ההתנהלות הכשרותית בבית העסק שלו.
"גם על פי פסיקת בגץ," אומרים ברבנות, "חל איסור מוחלט על בית העסק להציג אישור פיקוח מטעם גוף כשרות שאינו הרבנות הראשית וכן חל איסור לעשות שימוש בלוגו של גוף כשרות ועל בית העסק לציין וכן חובה על בית העסק להבהיר בכתב ובאופן בולט וברור, כי אין למקום תעודת הכשר מטעם הרבנות המוסמכת על פי חוק זאת בכדי למנוע את הטעיית הציבור".
ח"כ מתן כהנא הגיב על הודעת הרבנות הראשית כי תאפשר לבתי עסק פיקוח כשרות ע"י גוף חיצוני ואמר כי "הגיע הזמן להסדיר את מערכת הכשרות בישראל ולא להגיע ל"הבנות"."
עוד הוסיף ח"כ כהנא, "מערך הכשרות בישראל סובל במשך עשרות שנים מליקויים קשים, והדבר גורם לפגיעה חמורה באמון של הציבור במערכת הכשרות הממלכתית. ליקויים אלו לא ייפתרו באופן נקודתי. הגיע הזמן שהרבנות תציג פתרון מקיף וכולל לכלל בעיות מערכת הכשרות ותסדיר את כלל הסוגיות הנוגעות למערכת הכשרות, ובכלל זה את עבודתם של גופי הכשרות הפרטיים בחקיקה."
"המצב בו גורמים משפטיים מגיעים ל"הבנות" פעם עם בד"צ זה או אחר בעניין יבוא, ופעם עם כשרות צהר בעניין הכשרות בארץ פוגע במעמדה של הרבנות הראשית והעומדים בראשה ומרוקן מתוכן את סמכויותיהם. השדולה לשיפור שירותי הדת בראשותי תפעל בשיתוף עם המשרד לשירותי דת להסדרה כוללת של מערך הכשרות בחקיקה. לאזרחי ישראל מגיע מערך כשרות יעיל, שקוף שווה לכולם". הוסיף חבר הכנסת מימינה.
מארגון "עתים" נמסר: "לציבור בישראל מגיע לבחור שירותי השגחת כשרות איכותיים. פסיקת בג"צ סללה את הדרך ליצירת מציאות שבה יהיה מקום לכלל האוכלוסייה בתוך שירותי הכשרות במרחב הציבורי, ואנו תקווה כי הגורמים המעורבים יממשו את הפוטנציאל בהקדם, באופן שיביא לחיזוק אפשרויות הבחירה של הציבור בשירותי הדת בכלל ושירותי הכשרות בפרט. צעד זה יתרום הן לזהותה הדמוקרטית והן לזהותה היהודית של מדינת ישראל"
