דוס פוסט תשע"ה - חמשת הפוסטים המובילים של השנה

בעידן הפייסבוק והטוויטר, אנחנו פוגשים את האנשים המוכרים במגזר מדי יום. פעם בסרטון, פעם באמירה פוליטית, ופעם באיזו נקודה למחשבה. מערכת האתר בחרה את חמשת הפוסטים המובילים של השנה, הן בכמות הלייקים, והן באמירות המאפיינות את מפורסמי המגזר. 

חגי אורן ו10/09/2015

הכתב הדתי הבכיר בישראל. עמית סגל (צילום: שירי ויסמן)

1. את עמית סגל היינו חייבים להכניס לרשימה. כ"כ הרבה פוסטים, מעל 100,000 עוקבים בטוויטר, וכמעט אותו דבר בפייסבוק, ובעיקר - הכתב הדתי המוביל בישראל כיום. פוסט זה זכה לכמות אדירה של לייקים, אך יותר מכל הוא המחיש לנו את הזיכרון המטורף שיש לסגל, וכמה הזיכרון הזה יכול למרר את חייהם של קברניטי המדינה

 #10685 פוסט עמית סגל

2. על חנוך דאום אפשר להגיד הרבה - מרצה, בדרן, מפיק, פובלציסט, מגיש תוכניות, אבל ניראה שיותר מכל הוא נמצא בפייסבוק. אין יום שהוא לא משתף ומעלה סרטונים ותמונות, ומדי פעם גם לא מתבייש להכניס את דעותיו הימניות. דאום העיד על עצמו בעבר כי סטטוס שזכה לפחות מ-500 לייקים - יימחק באופן מיידי מהקיר שלו.

#10686 פוסט חנוך דאום

3. הרב חיים נבון מכונה גם "רב הפייסבוק", מי שמפיץ משנתו בוול (לפחות פעם-פעמיים ביום), ובמגזינים שונים, הפך מזמן להיות אהוב גם על הציבור החילוני בישראל. דעותיו מורכבות, והוא אינו מסתיר את היותו איש ימין.

"שמישהו יספר לרובי ריבלין שהוא נבחר לתפקיד נשיא המדינה, ולא לתפקיד שמעון פרס. הבלבול מובן, אבל התפקיד השני עדיין תפוס".

(פייסבוק, 976 לייקים, 20.10.14).

4. על הרב שי פירון נשפכו הרבה מילים. ביקורת רבה הוא ספג כשר חינוך, ולא פחות מזה כשהחליט לפרוש מהכנסת. מאחורי העולם הפוליטי, מסתתר בין שורות הפוסטים אדם מורכב ומיושב הרבה יותר ממה שמצטייר בתקשורת, שבסה"כ רוצה לעסוק בחינוך. על הפוסט הזה ניתן לומר - הכתובת הייתה על הקיר. פירון שידר שהוא פורש, הרבה לפני שהוא החליט (כנראה):

"בפעם הראשונה שנכנסתי לרכב בניו דלהי הזהירו אותי. 
"אם עניים ידפקו על חלון מכוניתך, אל תתן להם רופי אחד! שלא תעז! "
"מדוע" שאלתי.
"כי מיד יגיעו עשרות קבצנים שלא יניחו לך". 
"אז מה עושים?" שאלתי
"עוצמים את העיניים ומכוונים את הראש קדימה"

יצאנו לדרך 
רק עברו דקות מועטות ואישה עם תינוק התדבקה על החלון.
ניסיתי לעצום את העיניים. 
אבל דווקא בעיניים עצומות היא היתה מוחשית יותר, כאילו לידי. 
אחרי דקות דפק עוד ילד בחלון ושוב הבטתי קדימה ועצמתי עיניים. 
זה היה ילד שסימן לי: אני רוצה לאכול...

כבר לא יכולתי לעמוד בזה.

מאחוריו היה גשר. נזכרתי במה שסיפר לי סטודנט מקומי כמה שעות לפני כן. על ילדים מתחת לגשר, ועל סטודנטים שמאלתרים כיתות ומלמדים, ככה, בהתנדבות.

היו לו עיני שוקולד בטעם מריר. ואני הושטתי לו שטר של כמה רופי...
ואכן... הם הגיעו... לא יודע כמה...אבל הם הגיעו.. 
בקשתי מהנהג לעצור את הרכב. 
ירדתי. היתה לי שקית של אוכל מהארץ. 
ישבנו במעגל, ליד הגשר, אכלנו תפוצ'יפס ולמדנו ...

לימדתי עם תנועות ידיים על היחס שבין אדם לאדם. ככה. בשקט.

והעיניים המרירות של ילד השוקולד קבלו לרגע אחד גוון אחר.

בסוף, למדתי אותם לשיר, בעברית, עם תנועות ידיים מתאימות:

"כל העולם כולו גשר צר מאוד
והעיקר 
לא לפחד כלל"

(פייסבוק, 2,480, 18.08.15).

5. וכרגיל, נסיים עם מי שהדרך שלו מהפייסבוק לבמת הסטנדאפיסט קצרה מאוד. אמיר מויאל הפך בשנה האחרונה לדמות מוכרת מאוד, גם בקרב הציבור החילוני, בזכות חוש הומור משובח. מעלה 4-6 פוסטים מדי יום, ומוסיף לרשימת העוקבים מאות אנשים כל שבוע. מחכים למופע.

"הוא: איזה קטע אם מיי פיינגולד וסתיו שפיר היו מתחלפות בשמות המשפחה!
אני: חחחחח...היו קוראים לה סתיו פיינגולד!!!".

(פייסבוק, 1,924 לייקים, 25.08.15).

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.
יום שבת', כ"ז שבט התש"פ 22.02.2020
פרשת משפטים
כניסה: 16:50 | יציאה: 18:21
הצטרף לרשימת התפוצה
אירועי המגזר
<פברואר, 2020>
אבגדהוש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829

כל הזכויות שמורות ל''עט תקשורת'' | מי אנחנו | כתבו לנו | פרסמו אצלנו | תרבוש-פורטל תרבות ונופש למגזר הדתי | מדינט-פורטל בריאות ורווחה| הפוך לדף הבית | RSS