היום (21.3) מצוין היום הבינלאומי לכלכלת המשפחה ובארגון פעמונים ציינו את יום זה בכנס וירטואלי מיוחד במעמד מנכ"לית משרד הרווחה והביטחון החברתי הגב' סיגל מורן, בשם "ממשבר למסוגלות פיננסית" במרכזו הוצג "מדד פעמונים לחוסן כלכלי של יחידים ומשפחות בישראל".
המדד החדשני שייבחן אחת לשנה בידי יחידת המחקר של הארגון, בודק את החוסן הכלכלי של משפחות בישראל על פי מספר פרמטרים. המדד מתבסס על סקר שנעשה באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה במדגם מייצג של 709 בתי אב בחברה הישראלית. המדד מבוסס על שישה מרכיבים שקולים, ביניהם יכולת משק הבית לספוג זעזועים, איזון בין הוצאות והכנסות והימנעות מצריכה של מזון חיוני ותרופות. הציון הממוצע של הציבור בישראל במדד החוסן הוא 66.
אחת התובנות המרכזיות ממדד החוסן של פעמונים הוא כי אוכלוסיות מוחלשות נפגעות מהיעדר ידע וכלים להתנהלות כלכלית נבונה. המחסור בידע וכלים משמר את מצבן ומונע מוביליות והתפתחות בחברה שבה ידע וכלים פיננסים הם כורח המציאות.
מהמדד עולה כי 21.6% מהציבור דיווח כי נמנע לפחות פעם אחת בשנה האחרונה מצריכת מוצרים בסיסיים (למשל תרופות, מזון חיוני וכדומה) בשל מצב כלכלי. 34% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע הצהירו כי נמנעו מצריכת מוצרי צריכה בסיסיים לעומת 5% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. כאשר 42% מהציבור הערבי הצהירו כי נמנעו מצריכת מוצרי צריכה בסיסיים לעומת 17% בקרב הציבור היהודי.
מבין הנדגמים נמצא כי אחד מכל 8 ישראלים נמצא במינוס כרוני במהלך השנה האחרונה, וכי קרוב למחצית היו במינוס לפחות פעם אחת בשנה החולפת. 28.8% דיווחו על הוצאות גבוהות מהכנסות.
מבחינת איתנות כלכלית, 70% מהציבור דיווחו כי יתקשו לעמוד בהוצאה חריגה בגובה ההכנסה. במקרה של אובדן מקור פרנסה, 22% מהציבור טען כי יוכל לכסות את הוצאותיו במשך חודש אחד בלבד. 35% מהציבור אינו חוסך כלל כספים.
דבר נוסף מעניין במדגם הוא בנושא אוריינות פיננסית, וניתן להבחין בהבדל המגדרי בנושא זה. בסקר נמצא כי נשים מגלות פחות בקיאות מגברים בשאלות של אוריינות פיננסית, ביניהן שאלות בנושא ריבית דריבית, הקשר בין אינפלציה ויוקר המחיה, והקשר בין גובה התשואה ורמת הסיכון של השקעה. בנוסף, שיעור גבוה של נשים משיבות את התשובה "לא יודעת" בשאלות אלה, פי 2 עד פי 3 יותר מאשר גברים. בשאלת הקשר בין תשואה וסיכון 31% נשים ענו "לא יודעת" לעומת 12% בקרב הגברים. בשאלת אינפלציה 26% נשים ענו "לא יודעת" לעומת 12.8% בקרב הגברים, ובשאלת חישוב ריבית דריבית 27% נשים ענו "לא יודעת" לעומת 13% בקרב הגברים. יתכן שתשובות אלה מבטאות אי ידיעה, אולם יתכן גם, כי הן מבטאות חוסר ביטחון ביחס לידע פיננסי.
בנוסף שיעור גבוה יותר של נשים אינן בודקות את תנאי הפנסיה שלהן, 38.3% מהנשים לעומת 26.4% מהגברים, ו-21% מהנשים דיווחו כי אינן נוהגות לקרוא את הדוחות התקופתיים מקרן הפנסיה, לעומת 15% בקרב הגברים,
כמו כן, שיעור גבוה יותר של נשים, ביחס לגברים, מדרגות עצמן כבעלות ידע פיננסי הרבה יותר נמוך מהידע הממוצע של אנשים בתחום זה (14.7% מהנשים לעומת 6.6% מהגברים).
ממצא מעניין נוסף שעלה בסקר הוא שקיים שיעור כפול של נשים ללא קרן פנסיה או ביטוח מנהלים (12.5%) לעומת גברים ללא קרן פנסיה או ביטוח מנהלים (6.1%). "העצמה של נשים לעמדה שוויונית מחייבת גם הקניית ידע פיננסי ובניית תחושת ביטחון ומסוגלות בידע זה" מסרו בארגון פעמונים בנושא זה.
המדד בדק גם הצבת מטרות פיננסיות, כשאחוז נמוך יותר מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע דיווח כי הציב לעצמו מטרות פיננסיות (57% לעומת 67% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. 33% מבעלי הכנסה נמוכה מהממוצע הגדירו "סגירת חובות" כמטרה הפיננסית שלהם, לעומת 17% בקרב בעלי הכנסה גבוהה מהממוצע. 45% מבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע הגדירו את המטרה הפיננסית שלהם "חיסכון לילדים", 40% מבעלי הכנסה גבוהה מהממוצע הגדירו "חיסכון פנסיוני" (26% ו-22% בקרב בעלי הכנסה נמוכה מהממוצע, בהתאמה).
הסיבה המרכזית בגינה טענו משיבים כי לקחו הלוואות הינה "כיסוי חובות קיימים" (18% מבין משקי הבית עם הלוואות).
בנושא המצב רגשי, עולה ממדד פעמונים כי מחשבה על המצב הכלכלי עלולה לעורר לחץ או חרדה בקרב כ-40% מהציבור. 27% מהציבור מעיד כי המצב הכלכלי משפיע לרעה על מערכות היחסים במשפחה. 4% מהציבור דיווח כי אין לו שליטה כלל על המצב הכלכלי שלו.
עוד עולה מהמדד כי 50% ממשקי הבית בעלי הכנסה נמוכה עלולים להרגיש לחץ או חרדה ממחשבה על המצב הכלכלי (24% בקרב בעלי הכנסה גבוהה).
מבחינת לאום, 49% בקרב הציבור הערבי מעידים כי המצב הכלכלי שלהם משפיע לרעה על מערכות היחסים במשפחה (22% בציבור היהודי). 15% בקרב הציבור הערבי מעידים כי אין להם כלל תחושת שליטה על המצב הכלכלי שלהם (1.8% בציבור היהודי). 52% מהציבור הערבי חושבים כי הידע הפיננסי שלהם מתחת לממוצע של אנשים אחרים בני גילם (לעומת 22% בקרב הציבור היהודי).
ארגון פעמונים, זוכה אות הנשיא למתנדב, מעניק בהתנדבות סיוע למשפחות בתחום כלכלת משק הבית באמצעות ייעוץ, ליווי כלכלי, הפצת ידע וכלים דרך אלפי מתנדבים ומתנדבות ברחבי הארץ. בשנה האחרונה 5,024 משפחות עברו ליווי על ידי פעמונים, 73% מהמשפחות שיפרו את מאזן ההוצאות-הכנסות שלהן, 84% שיפרו את תחושת הביטחון ביכולת העצמאית ו-89% שיפרו את ההתנהלות שלהן לפי תקציב, בקרה וצרכנות. ברמה המשפחתית ממוצע החיסכון של המשפחות שסיימו ליווי- 3,844 ₪ בחודש שהן 46,128 ₪ בשנה.
לדברי צביקה גולדברג, מנכ"ל פעמונים האתגר החברתי שבו עוסק הארגון היום נוגע בכולם. "מדד פעמונים מודד תחילה את נתוני ההווה, אבל למעשה הוא בוחן גם, אולי בעיקר, את פוטנציאל השינוי, את המסוגלות לחולל שינוי, את פוטנציאל המוביליות החברתית בכל הנוגע למרכיב הקריטי של ידע פיננסי ומיומנויות פיננסיות. במובן זה, הנתונים היום לא מעודדים. לא רק שבחברה הישראלית מתאפשר עוני, העוני גם גורר אחריו אוריינות פיננסית נמוכה. במילים אחרות, אלה הזקוקים יותר מכולנו לכלים הדרושים כדי לחולל שינוי במצבם, הם גם אלה שהכלים אינם מצויים בידיהם."
"עם זאת," מוסיף גולדברג, "תהליך ליווי מקצועי, כמו זה הניתן על ידי אנשי פעמונים, הוא כלי נכון ואפקטיבי למניעה ולשיקום. מניעה של הידרדרות לעוני, ושיקום של משפחות שהידרדרו לעוני".
