שרת המשפטים בכנס פתיחת שנת המשפט: "מדינת ישראל חולה במשפטטת. כשרוח של "הכל שפיט" מנשבת מעלינו, הפתְרון המשפטי הופך כמעט אוטומטית לִברירת מחדל" , "החלטתי על הארכת ההתמחות של עורכי הדין לִשנתיים".
אייל רותם 09/09/2015
שרת המשפטים נאמה היום בכנס פתיחת שנת המשפט במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב. הכנס נערך על ידי לשכת עורכי הדין. בסמוך לכנס פרסם מגזין ליידי גלובס כי שרת המשפטים נבחרה לאשת השנה של מגזין ליידי גלובס לשנת 2015.
שרת המשפטים נתבקשה לפרוש את תפישת עולמה לכבוד פתיחת שנת המשפט. בתחילת דבריה פתחה השרה ואמרה כי מדינת ישראל חולה במחלת ה"משפטטת":
"למשפט, כידוע, תפקיד חשוב בחיינו וּבעיצוב החברה שבה אנחנו חיים. החשיבות הזוֹ שבה וּמוזכרת לאורך כל ההיסטוריה העברית, מהמחוקק הראשון משה רבנו ועד ימינו אנו. עם זאת, בַּמקורות ישנן גם אמירות הקובעות כי לא "מלוא הארץ משפט". המשפט איננו צריך להיות חזות הכל, גם בִּמדינה דמוקרטית שהתברכה במערכת משפט יציבה ואיכותית כמו שלנו. אך הנתונים שפורסמו בדו"ח הרשמי של הוועידה האירופית ליעילות הצדק מוכיחים שפעמים רבות, המשפט אכן הופך לחזות הכל: בִּמדינה ממוצעת באירופה נפתחו בשנת 2012 בִּממוצע 2440 תיקים למאה אלף תושבים. בישראל מספר התיקים האזרחיים עומד על 4,490 – כמעט פי שניים. זאת, כשבאותן מדינות, על כל מאה אלף תושבים ישנם בממוצע כ-21 שופטים מקצועיים, אל מול 8.2 שופטים בישראל.
הכמות הנמוכה של השופטים שנושאים בַּנטל הרב עומדת ביחס הפוך למספר עורכי הדין. בעוד שבאירופה, על כל מאה אלף איש ישנם 151.3 עורכי דין, בישראל המספר עומד על לא פחות מ- 636.9. ואתם יודעים כמה ביפן? נכון לשנת 2010 עשרים ושלושה עורכי דין על כל מאה אלף איש.
הנתונים האלו מספרים בצורה מדויקת את הסיפור: מדינת ישראל חולה במשפטטת; מחלה שמאלצת אותנו להתרגל למערכת כבדה וּמסורבלת, הכבולה בשלשלאות הביורוקרטיה. כשרוח של "הכל שפיט" מנשבת מעלינו, הפיתְרון המשפטי הופך כמעט אוטומטית לִברירת מחדל. התוצאה היא בתי משפט שקורסים תחת העומס ומתקשים לעמוד בִּמשימתם בְּפִרקי זמן סבירים וזאת למרות עבודתם הקשה של השופטים.
במערכת בתי המשפט, החל יישומה של תכנית ייעול שכבר נותנת את פירותיה וכחלק ממנה נמנה בשנה הקרובה כ-80 שופטים בכלל בתי המשפט… בנוסף, "החלטתי על הארכת ההתמחות של עורכי הדין לִשנתיים, כמובן, נבנה מנגנון שיגדיר את ההתנהלות בִּתקופת המעבר תוך התחשבות בסטודנטים שכבר החלו ללמוד משפטים, נחזק משמעותית את מנגנון הפיקוח על ההתמחות ונבחן אפשרות של תחילת ההתמחות בשנה הרביעית ללימודי המשפטים, כך שסך כל תהליך הלימוד וההכשרה יֶאֱרַךְ 5 שנים. הכל מתוך תפיסה שהמתמחים יגיעו בשלים וּמקצועיים יותר לִבחינות ההסמכה, ויצטרכו להראות מחוייבות רבה יותר על מנת שיוכלו להיקרא עורכי דין, מה שיוביל לִירידה בְּכמות עורכי הדין וישפר את רמתם המקצועית.
השרה קראה לאזרחים לאמץ את דברי חז"ל : "הֱווּ מְתוּנִים בדין", ואמרה: "הוו מתונים בעצם הפעלת הדין וּבעצם הַפְּנייה להפעלתו. המתינות בהפעלת מנגנון ההכרעה השיפוטית נדרשת בראש ובראשונה מהחברה הישראלית, שהמשפטטת שלה מורגשת היטב וּמשתלטת על כל חלקה טובה. יותר ויותר מחלוקות שניתן היה ליישב מחוץ לְכותלי בית המשפט מגיעות אליהם. לכן יש צורך להרחיב את תהליכי הגישור וּלייצר מנגנונים שיהפכו לקלה פחות את היד הניצבת על משמורת ההדק המשפטי. כראשי התיבות של המילה "משפטים", כפי שהוגדרו על ידי רבי יעקב בן אשר "מצווה שיעשה פשרה טרם יעשה משפט".
השרה הוסיפה ואמרה: "לא יתכן שדווקא ברגשי הקושי של אדם: אם שקע בחובות, או אם הוא במשבר גירושין תתקיף אותו המשפטטת וּתאיים להטביע את חייו במערבולת. חובתנו הראשונה היא לדאוג לְכָך שעולם המשפט יידע גם להושיט יד בעת צרה, ולא רק להיתפס כְּמַקְשֶה. וּכְפי שהראיתי בעניין חייבי ההוצאה לפועל – אינני מתכוונת להשאיר את הדברים לתפארת המליצה, אלא לקדם רפורמות עומק – שיפחיתו מאוד את פגיעת המשפטטת באנשים שנקלעו למצוקה אישית".
השרה הפנתה את דבריה "הוו מתונים בדין" גם אל עבר השופטים ואמרה: "המתינות בהכרעה שיפוטית רלבנטית לא רק לַציבור, אלא גם למערכת המשפט עצמה. הרשות השופטת צריכה לגלות מתינות במערכת היחסים בינה לבין הרשות המחוקקת והרשות המבצעת.. גם בעולם של ביקורת חוקתית, יש להבחין בין פסק דין המתווה קריאת כיוון חוקתית, לבין סדרת פסקי דין חוקתיים שבהם בית המשפט מעצב את ההסדר החוקי במקום הכנסת, ואינו מניח את שבט התערבותו עד ליצירת הסדר שתואם את עמדותיו ותפור למידותיו עד הסנטימטר האחרון. אני סבורה, כי גם בעולם של חוקה כתובה, על בית המשפט לגלות מתינות בִּפְסיקותיו החוקתיות וּלהשאיר לרשות המחוקקת לקבוע את ההסדרים המפורטים, בוודאי בְּכֹל הקשור בנושאי ליבה שלטוניים כמו ההתמודדות עם אתגרי ההגירה…"
אני קוראת למשפטנים לגלות אחריות ואיפוק. הפגיעה במערכת המשפט נובעת לא פעם מהחריגה שלה עצמה מגבולותיה תוך גלישה לתחומי אחריותן רשויות השלטון האחרות.
הציווי "הוו מתונים בדין" צריך להנחות לא רק את בתי המשפט ואת מערכי הייעוץ המשפטי והפרקליטות. גם הכנסת צריכה לגלות מתינות בְּבוֹאה לחוקק דינים חדשים. לפי פסקי הדין שיצרו את המהפכה החוקתית, הכנסת היא האסיפה המכוננת את ההסדרים החוקתיים בישראל. אני סבורה, כי בין אם היא אסיפה מכוננת ובין אם היא רשות מחוקקת, עליה לעצב את ההסדרים החוקתיים בין רשויות השלטון ולעשות זאת בִּמְתינות וּבְשֹוֹם שכל",אמרה השרה.
