״בנייתה וחיזוקה של העיר ירושלים באים לידי ביטוי גם בהחלטת הממשלה על חוק יסוד. 'ירושלים בירת ישראל' מלפני ארבעים שנה. ממשלת ישראל ומדינת ישראל אומרים בהחלטה זו לה כי ירושלים איננה ככל הערים. זו עיר הבירה הנצחית המיוחדת שלנו והיחס אליה צריך להיות שונה״.
אביעד ברטוב 20/05/2020
שר ירושלים ומורשת רפי פרץ נאם היום, (ד׳), במליאת הכנסת לרגל ציון יום ירושלים שיחול מחר ויום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם.
בנאומו אמר השר כי הוא בבנייה בירושלים ערך לאומי-מדיני עליון. בגבעת המטוס ובהר חומה, בהר הזיתים ובארמון הנציב. לדבריו, ״יש אתגרים רבים בתכנון ובנייה שעומדים לפנינו ואני בטוח, שנוכל להם״.
עוד מדברי השר בנאומו, ״במשך אלפיים שנות גלות, יהודים התפללו יום-יום לשוב אל ירושלים, כור מחצבתנו. "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – אמרנו. הנה, היום לפני 53 שנים, ירושלים אוחדה מחדש. הר הבית והעיר העתיקה, ארמון הנציב והר חומה, הר הזיתים והר הצופים – שבנו אל אדמתנו, אל מולדתנו, אל עירו של דוד. ירושלים איננה חרבה ושוממה, אלא ירושלים בנויה ונמצאת בתנופה אדירה״.
בנאומו הזכיר השר את החיילים שנלחמו על העיר בשחרורה ואמר ״לפני 53 שנים פרצו כוחות הצנחנים את שערי העיר. ירושלים מסרה את נפשה, איבדנו חברים וקרובים (גם שם, האויב לא הבחין בדעותיהם של החיילים הפורצים לעיר העתיקה). עד ליום הגדול בו הונף דגל ישראל שוב על עיר קודשנו ותקיעת השופר נשמעה בקול״.
כמו כן, הוסיף כי מעל כל אלו, ישנן אוכלוסיות מגוונות בעיר המצריכות את תשומת ליבנו. השקעה בשכונות החרדיות, בחינוך, במבנים ופיתוחם. יש לראות לראות כערך מוסף בפיתוח שכונותיה המזרחיות של העיר, השקעה של צמצום פערים בין מזרח למערב העיר הוא מטרה מרכזית שיש בכוונת השר להביא למשרד.
עוד אמר השר כי בני נוער, מהארץ ומחו"ל צריכים להמשיך ולבוא לבקר בירושלים. סיורי מורשת העיר ולמידה שתחבר אותם לשרשרת הדורות שלנו.
בהתייחסותו לציון יום הזיכרון לעולי אתיופיה שנספו אמר השר, ״ירושלים היא לב האומה, כראש מכינה זכור לי כיצד תלמידי, נערים עולי אתיופיה היו מספרים בעיניים בוהקות על הכיסופים של הוריהם לירושלים. כיצד הם הלכו קילומטרים רבים בתחושה שבית המקדש קיים וירושלים עומדת על תילה. ובפיהם מילה אחת חזקה ואיתנה- אורסלים. עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים"
כמו כן, בנימה אישית אמר השר בדבריו כי ״אני חש התרגשות גדולה על סגירת המעגל. בשנת 1956 נולדתי כאן בעיר. גדלתי בשכונת בית מזמיל, היום קרית היובל. שכונת עולים בשנות ה-60. רומנים, מרוקאים, פולנים, תימנים, עירקים ומאיפה לא. אני פרי מעשיה של העיר. גדלתי בה, למדתי בה, התחנכתי פה, וחינכתי פה. התרגשות גדולה, לבן פרברים להיות השר של ירושלים״.
