ועדת החוץ והביטחון, בראשות חבר הכנסת יולי אדלשטיין, קיימה היום דיון מעמיק בנושא עיכוב בשליחת צווי גיוס לבני ישיבות. הדיון התקיים לאור טענות על עיכובים משמעותיים במשלוח צווי גיוס ועל המספרים הנמוכים של מתגייסים חרדים לצה"ל, נושא המעורר מחלוקות נרחבות במערכת הפוליטית והחברתית בישראל ובימים אלו יותר מתמיד.
חבר הכנסת אדלשטיין פתח את הדיון בהתייחסות לעמדתו העקרונית, שאינה משתנה בהתאם לזהות שר הביטחון או ראש הממשלה. לדבריו, יש לנהל את סוגיית הגיוס החרדי בהתאם לצרכי צה"ל ולא לפי שיקולים פוליטיים. הוא מתח ביקורת על חוסר הבהירות במספרים שהוצגו בבג"ץ וציין כי אי-היכולת של צה"ל להוציא צווים בצורה מסודרת מעוררת שאלות לגבי התנהלות המערכת.
תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון מנהל כוח אדם בצה"ל, הציג נתונים המעידים על פערים משמעותיים ביישום תוכנית הגיוס. מתוך יעד של 3,000 צווי גיוס שהיו אמורים לצאת, רק 292 צווים יצאו בפועל. טייב הסביר כי מדובר במבצע לוגיסטי מורכב הכולל בדיקות פרטניות והפקת צווים, אך הודה כי הקצב הנוכחי אינו מספק. לדבריו, צה"ל זקוק ל-10,000 חיילים נוספים, אך התקדמות התהליך נעשית באיטיות.
בדיון עלה כי הצווים נשלחו באופן לא שוויוני, תוך התמקדות בנושרים מהישיבות ולא בכל בני הגיל הרלוונטיים. חברת הכנסת מירב כהן טענה כי היעד שהוצב נמוך מדי וכי גם בו לא מצליחים לעמוד. כהן הביעה חשש מהשלכות המהלך על המוטיבציה לשרת בצה"ל, במיוחד לנוכח נתונים המצביעים על ירידה באמון הציבור בתהליך.
רס"ן במילואים גלעד שגב וסרן במילואים תום פנחסי העלו טענות כבדות משקל על ההשפעות החברתיות והמוסריות של אי-שוויון בשירות. שגב ציין כי התחמקות משירות פוגעת בערכי היהדות והמוסר, בעוד פנחסי הדגיש את הקשר בין אמון במערכת לבין נכונות לשירות ממושך. לדבריו, התנהלות שקופה ואמינה מצד המערכת יכולה הייתה למנוע שחיקה במוטיבציה לשירות.
בדיון נחשפו גם נתונים על מספר הפקודות שהוצאו נגד משתמטים. לדברי טייב, צה"ל שלח 1,126 פקודות מעצר, אך ציין כי המספרים רחוקים מלהשביע רצון. בעוד ש-500 צווים נשלחו בתחילת השנה, הקצב עלה ל-900 צווים, אך היעד של 1,300 צווים ברבעון הראשון לא הושג.
חבר הכנסת אדלשטיין סיכם את הדיון בקריאה לשר הביטחון ולצה"ל לגבש תוכנית ברורה ומסודרת שתאפשר עמידה ביעדים. הוא הדגיש את החשיבות של מדיניות שוויונית בגיוס ואת הצורך בהכרה במאמציהם של אלו שתורמים למדינה באמצעות שירות צבאי. "מי שתורם שלוש שנים למדינה צריך לקבל יותר ממי שלא תורם," אמר אדלשטיין.
עם סיום הדיון, נותרו שאלות רבות פתוחות לגבי היכולת של המערכת הצבאית והפוליטית להתמודד עם סוגיית הגיוס החרדי, והאם ניתן יהיה להגיע לפתרון מוסכם שישמור על אחדות החברה הישראלית.
