סוכרת מסוג 1 היא מחלה כרונית המחייבת ניהול קפדני של רמות הסכר וקבלת אינסולין באופן רציף. כאשר אנשים עם סוכרת מסוג 1 שוקלים לצום, הם ניצבים בפני אתגרים ייחודיים, בשל הסיכונים העיקריים עבורם בצום: היפוגליקמיה (רמת סוכר מתחת ל-70 מ"ג/ד”ל), היפרגליקמיה (רמת סוכר מעל 250 מ"ג/ד”ל), התייבשות וחמצת קטוטית סוכרתית (שבה הכבד מפרק חומצות שומן בגלל ירידה ברמות האינסולין ואלה הופכות את הדם לחומצי עד כדי רמה מסכנת חיים).
מאיה לרון הירש, דיאטנית קלינית, מנהלת את תחום התזונה בסוכרת בשיבא, מפרטת איך אנשים אלו יכולים בכל זאת לצום:
טיפים לצום בטוח:
- שתיה מרובה – שתיה מרובה בשעות שלפני הצום חשובה למניעת התייבשות. במהלך הצום, אם רמת הסוכר שלכם בדם גבוהה מ-250 מ"ג/ד”ל ללא קשר לארוחה ועם תדירות מתן שתן מוגברת, עליכם לעצור את הצום ולשתות לשיעורין למניעת מצב של התייבשות.
- ארוחה מפסקת – כמו בכל ארוחה גדולה המורכבת מפחמימות, חלבונים, שומנים וירקות. יש לבצע התאמה אופטימלית של מינוני האינסולין לכמויות הנאכלות ולהשפעתן השונה על רמת הסוכר. הפחמימות הן בעלות ההשפעה העיקרית, אך גם לחלבון ולשומן יש השפעה על רמת הסוכר ושילוב כל אלה יחד יכול להוביל לעליה מאוחרת וממושכת של רמת הסוכר. במטופלים על זריקת אינסולין, ייתכן ויהיה צורך בפיצול מינון האינסולין המתאים על מנת לתת כיסוי הולם לעליה הממושכת ברמת הסוכר, אך הפתרונות הטכנולוגיים החדשניים הקיימים היום בשוק של משאבות אינסולין היברידיות אשר מינוני האינסולין ניתנים באופן אוטומטי על סמך ובהתאם לקריאת הסוכר הנוכחית הנמדדת בסנסור בכל 5 דקות, מאפשרים התמודדות קלה ובטוחה יותר כאשר מתרחשת עליית סוכר מושהת וממושכת.
- התאמת מינוני אינסולין ארוכי טווח (בזאליים)– במטופלים על זריקות אינסולין, יש לבצע הפחתה במינון האינסולין הארוך טווח לפי המלצת הצוות הרפואי על מנת להמנע ממצבים של ירידה ברמת הסוכר. באנשים המטופלים במשאבות אינסולין היברידיות, ישנה הפחתה משמעותית של מינוני האינסולין הבזאליים המוזלפים כתגובה לירידה ברמת הסוכר, ולכן, הסיכון להיפוגליקמיה יורד באופן משמעותי. בקרב אנשים עם נטייה להיפוגליקמיה, אנשים שאינם מרגישים סימפטומים להיפוגליקמיה או כאלו המתכננים פעילות גופנית ממושכת (רכיבה על אופניים, עמידה למשך זמן ארוך בבית הכנסת) ישנן אפשרויות שונות כמו שינוי היעד במשאבה ליעד גבוה יותר המספק תוספת הגנה מפני היפוגליקמיה.
- שבירת הצום – כמו בארוחה המפסקת, גם כאן יש צורך להעריך את כמות הפחמימות בשילוב עם החלבון והשומנים ולהתאים את כמות האינסולין.
מתי להפסיק את הצום?
חשוב להיות ערים ולהגיב למצבים שונים במהלך הצום:
היפוגליקמיה (גלוקוז<70 מ"ג/ד”ל)- במצב זה יש לשבור את הצום ולצרוך גלוקוז בכמות של כ-10-15 גר' ולבצע מדידה חוזרת לאחר כ-15 דק'. במידה ורמת הסוכר עדיין נמוכה- יש לחזור על הפעולות עד שרמת הסוכר מתייצבת על ערך גבוה מ-70 מ"ג/ד"ל. יש לשאת עמכם גלוקוז למקרה הצורך במהלך כל שעות הצום.
היפרגליקמיה (גלוקוז>250 מ"ג/ד”ל)- במהלך הצום, סוכרים גבוהים עשויים להעיד על חסר באינסולין. במטופלים במשאבות אינסולין, מצב זה יכול להיגרם ע"י חסימות או בעיית ספיגה באזור החדרת סט העירוי. הטיפול במצב זה הוא החלפת סט העירוי. במטופלים על זריקות אינסולין, יש להקפיד על ביצוע תיקונים ע"י זריקות אינסולין קצרות טווח וניטור של רמת הסוכר. חשוב להקפיד על שתייה לשיעורין למניעת התייבשות. וכן, זה אומר שיש להפסיק את הצום ולדאוג לצריכת נוזלים מספקת.
ומה לגבי צומות תקופתיים כמו צום הרמאדן או דיאטות המשלבות צומות לתהליכי ירידה במשקל?
משאבות אינסולין היברידיות אוטומטיות הוכיחו את יעילותן במחקר מקיף שנערך לפני שנה בקרב 67000 איש במהלך צום הרמאדן. המחקר נערך במדינות המזרח התיכון, המפרץ וברחבי אירופה ומצא כי שימוש במערכת היברידית מסוג MiniMed 780G הציגה ביצועים מוצלחים ובטוחים באיזון הסוכר במהלך צומות תוך שימוש באלגוריתם חכם, המתאים את עצמו לצרכי המטופל ולשגרת חייו המשתנה כולל במהלך הצום. בימים אלו נכתבו הנחיות למשתמשי מערכת זו על ידי בית חולים שערי צדק המנחות כיצד לנהוג בזמן צום.
לסיכום- צום עבור אנשים עם סוכרת מסוג 1 יכול להיות מאתגר. אך עם תכנון נכון, התייעצות עם הצוות הרפואי ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ניתן לקיימו בביטחה ועם מינימום סיכוי לסיכונים עבור חלק גדול מהאנשים.
צום מועיל ובטוח לכולם.
