מבט אל בית הכנסת מזוויות ונקודות מבט שעוד לא פגשתם

ראש חודש אלול, 30 ימים קודם ראש השנה, הוא היום בו מתחילים בני עדות המזרח באמירת סליחות, אך גם היום שבו מתחילים במרבית בתי הכנסת, האשכנזים בעיקר, את גביית דמי החבר השנתיים. אך מה לעשות ומרבית עמך ישראל אינם חברים באופן קבוע במניין זה או אחר, אלא מגיעים בד"כ ביום כיפור וראש השנה כאורחים לרגע לבית הכנסת השכונתי הקרוב למקום מגוריהם, או לזה שבו גדלו והתפללו סמוך לאבא או לסבא שלעיתים כבר אינם.

לבית הכנסת, בית ממקדש מעט, מקום מיוחד במסורת היהודית ולרגל חודש אלול והחגים הקרבים אנו מביאים לכם רשימה מרתקת של הצלם מקס דופילי ובה סקירה של כמעט שתי עשרות של בתי כנסת בכל הארץ. אתם מוזמנים להצטרף איתו ל"סיור".

צילום בבתי כנסת – חוויה ראשונית ופגישה עם גבאי

בזמנו יצא לי לצלם 19 בתי כנסת. הפרויקט היה בהתנדבות מלאה מהצד שלי. בהתחלה עניין אותי לצלם בתי כנסת רק בפן האדריכלי אבל אחרי שנכנסתי לבתי כנסת אלה, בחלקם קיבלתי יחס חם, במיוחד באחד מהם, "משכן מאיר". אומנם הם עברו למקום החדש, אבל הקשר עם האנשים נשמר.

- פרסומת -

כיוון שאני בן אדם חילוני, אחד החברים בכולל נתן לי גישה מדעית לדברים והוכחות, למשל הילה סביב האדם שסרקו במצלמה מיוחדת. את כל ההסברים דרשתי הוכחות מדעיות, ואפילו הגעתי לסמינר ערכים בירושלים עם צבי ענבל. בבית כנסת משכן מאיר משה לימד אותי הרבה דברים, כולל על ההיסטוריה של עם היהודי, הנחתי תפילין והייתי בתפילה וככה נגעתי קצת ברוחניות. למי שהוא אקדמאי, לא קל לקבל הכל כמו שזה וצריך הוכחות. בכל מקרה לקחתי כמה דברים והחוויה היית החיובית. עברו כ-10 שנים ועדיין בקשר.

לפני כמה חודשים יצא לי לצלם ציור, רפרודוקציה למשפחה דתית, ציור עתיק שהיה במשפחה שרצו לשכפל לכמה מחברי משפחה, וככה נגעתי שוב בנושא הדת. את הציור צייר משה קסטל, צייר בשנת 1930 שמראה כמה חברים בבית כנסת.

בכל מקרה, כל ההגעות שלי לבתי כנסת היו מתחילות מדיבור עם גבאי או מישהו אחראי, כדי שיתן לי אישור לצלם. לא כל בית כנסת קיבל אותי ונתן לי אפשרות זאת אבל הרוב כן, הרי שלא ביקשתי על כך תמורה. אחרי שהייתי מקבל אישור, הייתי בא איזשהו יום לכמה שעות ומתעד פנים וחוץ.

יום צילום – צילום אנשים בבית כנסת וצילום אדריכלות פנים

איזו חוויה מעניינת. מה שמעניין הוא שאני גר בסמוך לרובע הדתי, אבל הרובע בו אני גר הוא חילוני, ההפך הגמור מהרובע הסמוך. כשהייתי מגיע לחלק מבתי כנסת, הסתכלו עליי כעל עב"ם, זה היה מעניין. עם זאת זה היה מאוד תלוי באנשים באותו הבית כנסת, והיו כאלה שדווקא תיקשרו איתי.

לפעמים הייתי מטייל ברובע הדתי ואנשים חשבו שאני תייר עם מצלמה ולא כולם אהבו את זה, כשרציתי לעשות צילומי רחוב, בלי קשר לצילום בבתי כנסת.

בתוך בתי כנסת לפעמים הייתה לי תקשורת עם אנשים, כאשר הם ראו שאני מצלם את בית כנסת עצמו מבפנים. היו מדברים איתי והיו גם מצטלמים, כך למשל צילמתי בבית כנסת תפארת משה – בית דוד שאול.

היו גם מלא פריטים שונים שצילמתי, והתמקדתי פשוט על מה שמצאתי במקום, ספרי תורה, תפילין ועוד. גם אנשים בזמן תפילה.

יצא לי לצלם אנשים בזמן תפילה ובתי כנסת מזמרים שונים, של מרוקאים, בעלזא, של תימנים, גרוזינים, ספרדים וכו'. למשל בתי כנסת גרוזינים מאוד מושקעים, משהו שיש שמים לב אליו.

כאן אתם רואים את אותו הבית כנסת בצילום אלכסוני, אכן אפשר לראות הרבה יותר פרטים מעניינים, כמו הויטרינות היפהפיות ותאורה דולקת.

צילום פריטים שונים ותקריבים שמספרים סיפור

בכל בית כנסת אפשר למצוא כל כך הרבה פריטים מעניינים, לצלם אותן בזוויות שונות, או בתאורה שונה, למשל אם קרן אור נופלת על ספר תורה או תאורה רכה, צילום דרך קומה שניה של עזרת נשים דרך השרביות, כמו בתמונה הבאה.

כשהייתי בכל בתי כנסת אלה, הייתה אווירה שונה בכל אחד מהם. לפעמים אנשים ששהו שם יותר שמו אליי לב, לפעמים פחות, כאלה שדיברו ותקשרו וכאלה שלא. מה שמעניין זה הצד הפנימי שלי, בתוך אדם חילוני וההרגשה הפנימית בכל ביקור. כמובן שהמטרה הייתה יותר טכנית, צלם בית כנסת בצורה אדריכלית נכונה, אבל כמובן שזה גלש גם לתחום האישי, הפריטים שאנשים משתמשים בהם ביום יום בבית כנסת, האלמנטים העיצוביים וכו'.

ההרגשה הפנימית הייתה מעניינת, כי תהליך צילום עצמו, של דברים שקשורים לדת, הוא מעניין, זאת תחושה אחרת מאשר לצלם דירה מעוצבת למעצב פנים. כאן מרגישים רוחניות, במיוחד שבאים בזמני תפילות. אני אמנם הייתי מגיע לרוב בשעות הרגילות אך לפעמים גם בזמני תפילה. הרגשה פנימית של רוחניות עדיין נשארה אצלי כנראה למרות שעברו יותר מ 10 שנים אבל הזכרונות הם טובים למרות שאני מתקשה בהגדרה מדויקת של ההרגשה הפנימית.  כשאתם מטיילים בחול, במדיה מסוימת, אתם גם נמצאים בעולם אחר, אם האווירה משלו, אווירה מיוחדת שיש במקום הזה. אותו דבר בבית כנסת, עולם אחר עם אווירה מיוחדת משלו.

דברים שחשוב להעביר בתמונות כשמצלמים בית כנסת בחוץ ובפנים

זה מאוד תלוי מהי המטרה של הצילום. במקרה שלי, צילמתי בתי כנסת כצילום אדריכלי בחוץ, צילום עיצוב פנים של בית כנסת וגם צילמתי אנשים ופריטים מעניינים שונים. אם מצלמים לאדריכל/מעצב פנים שתכנת את הפנים של בית כנסת, חשוב לבוא בגישה של צלם אדריכלות, לצלם כך שכל הקווים יהיו ישרים, כמו שאדריכלים ומעצבי פנים אוהבים.

עם זאת, אם הגישה היא יותר תיעודית, אז כמובן שתיעוד אנשים בתוך בית כנסת זה העיקר, בנוסף לצילום פריטים שונים שיש שם, לצלם את הבימה המרכזית, את ארון הקודש ועוד.

להלן סדרה של תקריבים שאני חושב שחשוב להעביר כשמצלמים בית כנסת, אלה הם כל מיני פרטים קטנים שעושים את ההבדל, כשמחברים אותם יחד.

צילום גוף תאורה. תראו איזו תקרה מעניינת מעגלית בסיבובים שונים. זה אלמנט שתכנן מעצב פנים/אדריכל וחשוב להעביר את זה בתמונות.

זרמים שונים בבתי כנסת, איך זה בא לידי ביטוי בצילום

כמו שראיתם מקודם, כל בית כנסת הוא שונה מבחינה אדריכלית ועיצוב פנים שלו. יש כאלה שהם נראים יותר פשוט, ויש כאלה שנראים יותר מושקעים. למשל צילום בית הכנסת הגרוזיני (גאורגי) "אורח חיים" או בית הכנסת התימני ע"ש שלום שבזי.

להלן דוגמה של צילום בית כנסת מרוקאי, עבודת נגרות יפה, ויטרינות יפהפיות, גוף תאורה, תאורה כחולה בתקרה, עבות עץ בבימה ושילוב אלמנטים של מתכת ועוד'

מקס דופלי הינו צלם אדריכלות ועיצוב פנים. רוצים לראות עוד מעבודותיו? אתם מוזמנים לחפש אותו ברשתות החברתיות אינסטגרם/פייסבוק ולהציץ בצילומי אדריכלות נוספים.

זכויות יוצרים: כל התמונות בכתבה צולמו ע"י מקס דופלי צלם עיצוב פנים. אין להשתמש ללא רשותו המפורשת של היוצר