שמירת כשרות היא אחד המאפיינים המרכזיים כיום המבדילים בין האדם הדתי לאדם שאינו שומר תורה ומצוות. תחום הכשרות פוגש אותנו לעיתים קרובות יחסית, והוא נוכח בחיי היום יום של כולנו. עולם הכשרות הוא רחב ומגוון, והוא כולל עניינים רבים כמו בשר וחלב, סוגי החיות הכשרות והטמאות, הפרשת תרומות ומעשרות וכדו'. במאמר זה נציע מספר כיוונים לטעמי מצוות הכשרות, בבחינת "תן לחכם ויחכם עוד".
שמירת כשרות בכדי לזכך את התאוות
אחד הטעמים שניתן להציע לשמירת כשרות היא משום שהאדם לומד לזכך את תאוות האכילה שלו, ורוכש כלים המאפשרים לו להתגבר על יצריו הנמוכים. יצר האכילה נחשב לאחד היצרים הבסיסיים באדם, והתגברות האדם על יצר זה עשויה לבנות נפש מזוככת השולטת ביצריה, ואינה הולכת שולל אחר תאוותיה. כמובן שגם יצר האכילה ניתן לעילוי ולזיכוך, והוא עשוי לשמש ככלי עוצמתי ביד האדם לעבודת ה'.
שמירת כשרות בכדי למנוע כניסת מאפיינים חייתיים לאישיות
טעם נוסף שנאמר בהלכות הכשרות מסביר שאיסור אכילת חיות מסוימות נועד להרחיק מעלינו תכונות חייתיות הנמצאות בבעלי החיים. למשל, התורה אסרה על אכילת חיות בעלי מאפיינים טורפניים (הן בעופות והן בחיות), משום שהיא רוצה להרחיק מעלינו תכונות אלה, ולמנוע את חדירתם אל תוכנו. מסיבה זו התורה התירה אכילה של בעלי חיים נינוחים בלבד, דוגמת כבשים, פרות, תרנגולים וכדו', המצויים במשק הבית האנושי.
איסור אכילת חזיר
בשולי הדברים נעיר שאיסור אכילת חזיר קיבל במהלך הדורות משמעות שלילית חזקה במיוחד, והוא נתפס כאיסור חמור יותר מיתר הבהמות הטמאות. ייתכן והסיבה לכך היא תכונתו הייחודית של החזיר הנחשב למפריס פרסה, אולם הוא אינו מעלה גירה. חז"ל ראו בכך צביעות, עקב העובדה שהחזיר מציג סימני כשרות חיצוניים, אולם הוא אינו מחזיק בסימני הכשרות הפנימיים. ייתכן והחזיר נתפס כמייצג את תרבות רומי ("אדום" בדברי חז"ל), והשוואה זו הובילה להרחקתו המוחלטת ולהקצנה מסוימת באיסור אכילתו.
שמירת כשרות מטעמי בריאות
יש הטוענים שהלכות כשרות מהדרין נועדו להרחיק מעלינו מאכלים מזיקים או מאכלים שאינם בריאים. דוגמה לכיוון זה ניתן למצוא באיסור התורה לשתות דם, כאשר מבחינה רפואית הדם עשוי להוות מקור משמעותי לחיידקים או וירוסים. טיעונים אלה עשויים להסביר מספר מסוים של הלכות בתחום הכשרות, אולם דומה שלא ניתן להסביר באמצעות כיוון זה את כל עולם הכשרות הענף.
האם בכלל נכון לשאול "למה" במצוות?
השאלה הגדולה המתעוררת במהלך הדיון בטעמי המצוות נוגעת לשאלה – האם בכלל נכון לשאול "למה" בעולם המצוות? כמובן שכל אדם צריך לחקור ולברר את טעמי המצוות, ולנסות להבין את סודות התורה הקדושה, אולם חשוב להדגיש שקיום המצוות אינו תוצר של הסבר הגיוני או טיעון מבריק כזה או אחר. הסיבה האמיתית והעמוקה ביותר לשמירת כשרות היא משום שכך ציווה ה'. דבר ה' הינו עמוק, ומכיל רבדים רבים – רוחניים, נפשיים ופיזיים, אולם חשוב לזכור שהקיום היסודי הוא משום שאנו רוצים לקיים את דבר ה', ולמלא את הוראות התורה הקדושה.
