ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ יולי אדלשטיין, החלה היום את דיוני ההכנה לקריאות שנייה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג-2023.
תת גונדר נאוה מימון, ראש חטיבת התכנון בשב"ס התייחסה להחלטה להוציא תוך חצי שנה את כל חיילי החובה המשרתים בשב"ס ולהחליפם בסוהרים שידוייסו מהאזרחות: "לא ראינו תוספת תקציבית לצד הצעת החוק. התגמול שמקבל חייל חובה הוא 30 אלף ₪ בשנה. עלות של סוהר קבע היא 240 אלף ₪ בשנה. המרת תקנים של 760 חיילי חובה זה 170 מיליון ₪ שיש להוסיף תקציבית, לפני עלויות של עיבוי מערך כח האדם לבצע גיוס שכזה ועלויות של קמפיין גיוס, מדים, לוגיסטיקה ועוד. ללא התקציב וללא יכולת גיוס, כאשר מדובר בשליש מכח האדם המבצעי, לא נוכל לקלוט עצורים נוספים בבתי הסוהר הביטחוניים."
עו"ד רותם סיוון, מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון הלאומי אמרה כי הצוות האחרון בנושא בחן את עצם שאלת הצבת החיילים בשב"ס. "אחת ההמלצות הייתה שבעולם אוטופי ראוי שהמשימה תתבצע מקצה לקצה ע"י שב"ס, אבל במציאות חיינו יש להאריך את הוראת שעה תוך עבודת מטה להמרת תקני החובה בתקני קבע. השר לביטחון לאומי החליט שהוא מעוניין לסיים את שירות חיילי החובה בשב"ס, ואם תאושר בקשת הממשלה מהכנסת, יופסקו מיידית גיוסי החיילים לשב"ס, בחצי השנה הנותרת המשרתים כיום ישרתו רק בקו מגע אחורי יותר, מעגל האבטחה השני, והחל מאוגוסט תופסק הצבתם בשב"ס כלל."
יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין, סיכם: "מנסיוני, ספק רב אם באמת תופסק הצבת החיילים בשב"ס באוגוסט, אבל בינתיים אני לא מבין את הסתירה בין היערכות משרד הביטחון וצה"ל לגייס חיילי חובה עבור שב"ס, כאשר המשרד לביטחון לאומי אומר שהגיוסים יופסקו. אנחנו נצביע רק מחר על הצעת החוק, ואני מבקש כי מחר תחזרו עם עמדות ברורות ומתואמות על משמעות הצעת החוק. אנו מצדנו נצטרך לוודא כי אכן בתקציב המדינה ניתן מענה לאותם 600 תקני קבע וגיוסם בכדי לעמוד בדברים."
