תעודת חבר – תלמוד תורה וישיבת ״שערי צדק״ יפו- תל-אביב, ארץ ישראל. משנת תרצ״ט 1939, מוצעת כעת למכירה בבית המכירות CollecTodo ביום ראשון, 20.3.22, 20:00.
תעודה מיוחדת זו, הכתובה בכתב יד קליגרפי עשיר על גבי דף צבעוני מודפס של מוסד שערי תורה, הוענקה לחבר -עוזר, רבי גדליה ב"ר משה שטיינברג, בעבור תרומה של 12 לא"י.
בתמורה לתרומה התחייב הכולל: לקיים תפילת קדיש, הדלקת נר נשמה וברכות תלמוד תורה, בהן תעמוד לחבר הזכות להתברך משוכן שמים: ״באריכות ימים ושנים כפליים כמו שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה ותחזינה עיני גואל צדק משמיע ישועה על הררי קודש בב״א."
רבי גדליה היה רב בכמה קהילות באירופה, רבה הראשון של קריית ים ואב בית דין לגיור בעיר, כיהן בתפקידו במשך כשלושים וחמש שנה. חיבר מספר ספרי הלכה, פרשנות והיסטוריה יהודית.
התעודה נושאת את ציון השנה 1886, וכן את חתימת גבאי ומנהלי שערי תורה ביפו: הרב ישראל איסר שפירא והרב ישעיהו צבי גרינברג, לצד חתימתם מופיעה חותמת דיו של בית תלמוד תורה ״שערי תורה״ ביפו.
הרב איסר שפירא היה רב ליטאי-ישראלי. בשנת ה'תרע"ז, 1917, התמנה כרבה של לאפיטש שבפלך מינסק וכיהן במשרתו זו שלוש עשרה שנים וראש ישיבת "שערי תורה" ו"כולל הנצי"ב" ביפו. מחבר הספר "עין ישראל" וספרים נוספים.
הרב ישעיהו צבי גרינברג (רובינשטיין), היה מנהל פדגוגי בתלמוד-תורה "שערי תורה" ביפו והמשיך בו בעבודת ההוראה והחנוך במשך 35 שנים רצופות. במשך שנות עבודתו הקים דורות של תלמידים בני תורה ספוגי תרבות ישראלית מקורית ויסודית התופסים מקומות חשובים בצבוריות היהודית בארץ ובחו"ל והשומרים את קשריהם עם המוסד ומחנכו.
תלמוד תורה – שערי תורה – נוסד בשנת 1890 על בסיס תלמוד התורה "דגל תורה" שהיה קיים בהיקף קטן יותר עוד קודם. ייסודו היה פרי יוזמת הרב של יפו הרב נפתלי הרץ הלוי, לצד מספר עסקנים מקומיים, ביניהם משה – בצלאל טודרוסוביץ אביו של דוד תדהר – השוטר והבלש העברי הראשון ולצד עסקנים נוספים: יצחק אייזיק בן-טובים, זרח ברנט ושמחה גולדברג.
בעיתון החבצלת משנת תרנ"ג, מבשרים חברי הוועד שישנם 120 תלמידים בתלמוד תורה, אך מצבו הכספי רע. מצבו הכספי הרעוע של המוסד ילווה אותו כל ימיו עד סגירתו, והוא משתקף במכתבים והודעות רבות של פעיליו ותומכיו.
כך מתואר מצבו של המוסד בספר "מראה ארץ ישראל והמושבות": "בית התלמוד תורה ביפו נוסד בשנת תרמ"ו. הנערים יתחילו בו את הקריאה העברית וילמדו עד הגיעם ללימודי גפ"ת, וגם קריאה וחשבון יורו להם שמה. הבית הזה יתמך מנדבות אחינו בארץ ישראל והמושבות וגם מחוץ לארץ ישלחו אליו תמיכות קטנות. אפשר כי תמיד מרובים הוצאותיו על הכנסותיו, כי מעטות הנה. המנהל הראשי הוא הרה"ח מר אייזיק בן-טובים."
בחודש נובמבר 1896, מבשר עיתון "החבצלת" על חנוכת הבניין רחב הידיים של התלמוד תורה. הבניין נבנה על מגרש בשכונת נווה שלום הסמוכה לנוה צדק.
לימוד התורה בתלמוד התורה היה כמקובל במוסדות החינוך של היישוב הישן, לימוד קריאה וכתיבה ולימוד כתבי הקודש, ומעט השכלה כללית בסיסית.
מזכיר התלמוד תורה היה שלמה רוהלד, שכיהן גם כמזכירם של הרב נפתלי הרץ הלוי והרב קוק. עם בואו של הרב קוק לכהן כרב קהילת יפו בשנת תרס"ד (1904), קיבל התלמוד תורה תנופה רצינית בהתפתחותו.
הרב קוק ראה עצמו כפטרון ומשגיח למוסד זה, והוא היה מתפלל בבית הכנסת במקום, בוחן את התלמידים, ומעורב בתוכניות הלימודים.
כמו כן הוא פרסם אגרות רבות הקוראות לנדיבים ברחבי העולם היהודי לבוא לעזרת המוסד. שנתיים לאחר בואו, נוסד בתלמוד תורה, ביוזמת הרב קוק, בית מלאכה, שבו יוכשרו התלמידים המעוניינים בכך, במלאכה, על מנת שיוכלו להתפרנס.
צפו בפריט:
