לירן נבט גולן הוא רופא בחדר מיון ומעלה ברשתות החברתיות את הקושי שהוא וחבריו חווים בעבודה, סביב התורנויות הארוכות כמעט בלי לאכול ולשתות ובוודאי שלא ללכת לישון, הבוקר הוא משתף בסיפור קשה אך עם סוף שמח ומוסר השכל חשוב.
איש בן 70 הגיע למיון. למה? הוא לא יודע, האישה אמרה לו ללכת למיון, במילים אלו פותח את סיפורו לירן נבט גולן, רופא צעיר שעובד במיון, בדרך כלל גולן משתף את חוויותיו ברשת החברתית על הקושי בלעבוד סביב משמרות ארוכות כל כך כמעט ללא הפסקה (באמת הגיע הזמן לשינוי) אלא שהבוקר משתף גולן בסיפור שלו במיון.
האדם שמולי היה מאוד נחמד, כותב גולן, אבל השעה מאוחרת ואני אשמח להבין את העניין כמה שיותר מהר כך שיוכל ללכת לביתו. אני מתעקש לשאול מה כאב לו והוא מתחיל להסביר לי, האישה מתפרצת לדבריו ואני מבקש לתת לו לסיים. כשסיים פניתי אליה. ״הוא לא מספר הכל״ אמרה״
אני כרופא במיון אוגר את כל כישורי בכדי לנסות להבין את חילוקי הדעות בין בני הזוג מולי, תראו, אתם בעצם אומרים לי ש1+1=3 וממה שאני יודע למרות השעה המאוחרת הזו היא שהתוצאה צריכה להיות 2. נעשה CT ונחליט.״ כך אמרתי, מתגבר על הרצון שלי לראות את המיון המלא ריק ורק לנוח כמה דקות. האיש הנחמד ראה זאת ושאל לשלומי. שינוי נעים לעומת אנשים רבים שצעקו והיו כעוסים כלפינו באותו יום.
גולן, הרופא התורן במיון ממשיך לספר בעצב, לא נאלצתי לחכות לתשובת הרדיולוג. בדיקת ה-CT שלו הראה גידול. עמדנו כל הרופאים סביב המחשב, מסתכלים על הממצא הלא-רגיל, מתלחשים.
הסתובבתי אליו וראיתי שהוא רואה אותי דרך הוילון. מבטינו הצטלבו לרגע וחזרתי לדון עם הרופאים. ״עוד אדם נחמד שמסיים כאן את הקריירה״ חשבתי בעצב.
ניגשתי אליו וסיפרתי. יש גוש, לא ידוע בדיוק מה, יכול להיות מסוכן, קיים סיכוי שלא. האישה התעלפה. האיש הנחמד קם לתמוך בה. כזה היה – איש נחמד. היא הלכה לארגן את העניינים והאיש הנחמד הסתכל עליי בעיניים בורקות מדמעות אותן התאמץ להחזיק. ״רק הנכדים זה מה שחשוב. שיהיה להם טוב.״ אמר.
גיליתי שהוא עבר ניתוח והיה מאושפז. הגוש התברר כלא-סרטני והוצא במלואו. הוא החלים, האיש הנחמד. החלים.
הלקח, אם לא הבנתם בעצמכם, להקשיב לאישה, היא יודעת ומרגישה. סיים הרופא את הסיפור.
