היסטוריה בבית הנבחרים בגרמניה: בתום נאומו ביום השואה הבינלאומי מול חברי הבונדסטאג, קרא יו”ר הכנסת, ח”כ מיקי לוי, בקול חנוק מדמעות קדיש לזכר קורבנות השואה. מאות חברי בית הנבחרים הגרמני כיבדו את התפילה בקימה ומחאו כפיים בסיומה
הקדיש הוקרא מתוך סידור אשר שימש נער יהודי גרמני בחגיגות הבר מצווה שלו, ערב פרעות ליל הבדולח. הסידור הושאל ליו”ר על ידי “יד ושם”.
בכך היה ח”כ לוי ליו”ר הכנסת הראשון אשר נושא נאום מול מליאת הבונדסטאג. הנאום נישא בשפה העברית. לפניו נאמו נשיאת הבונדסטאג, בארבל באס, וניצולת השואה ד”ר אינגה אוברבוך.
מתוך הנאום יו”ר הכנסת:
“אני עומד מולכם היום נרגש ומלא ענווה, גאה לייצג את המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה בעולם – מדינת ישראל, בתפקידי כיושב ראש הכנסת, ליבה הפועם של הדמוקרטיה הישראלית.
דווקא כאן, בבניין ההיסטורי הזה, בית הפרלמנט הגרמני, אפשר לתפוש – ולו במעט – את היכולת של בני האדם לנצל את הדמוקרטיה כדי להביסה.
זהו מקום בו האנושות מתחה את גבולות הרוע, מקום בו אובדן הערכים הפך מסגרת דמוקרטית לעריצות גזענית ומפלה.
עבותות הזיכרון כורכות יחד את העמים שלנו, הישראלי והגרמני. ולצד הזיכרון – התקומה.
ב-80 שנה ושבעה ימים אלה הצלחנו – שתי האומות, לקום מתוך טראומה לאומית היסטורית ולהיבנות מחדש, באומץ ובנחישות. גרמניה מוכיחה – פעם אחר פעם – את מחויבותה המוסרית וההיסטורית לקיומה ולביטחונה של מדינת ישראל.
דומני כי ככל שעשינו, מוטלת עלינו חובה לעשות עוד. לצידו של הזיכרון – אנו נתבעים גם לבנות מתוכו חזון. להידרש גם אל התקווה ולתכנן יחד עתיד הנשען על ערכים וחלומות משותפים”.
בנאומו התייחס יו”ר הכנסת לחשיבות הנחלת הזיכרון לדורות הבאים וחיבור “כוחות ומוחות” בין הצעירים בישראל ובגרמניה, הדגיש את ההכרח לשמור על הדמוקרטיה ולהשקיע בה וציין את שיתופי הפעולה בין ישראל וגרמניה; “אין הדבר מובן מאליו לאור ההיסטוריה הקשה”, אמר.
יצויין כי נרשמה ביקורת על כך שמיקי לוי אמר את הקדיש ללא כיפה, לאחר מכן התברר כי בחלק מהטקס הקפיד יו"ר הכנסת על כיפה ושכח לעשות זאת בזמן הקדיש.
