ספר 'חסידות ליטא" עם דפים תלושים שהתגלגל לידי אליעזר שפר הביא להתגלות התווים וכל בתי השיר של הפיוט העתיק "כל ברואי מעלה" בנוסח חסידי קרלין-סטולין בארץ ישראל.
אליעזר שפר 01/09/2009
כאשר הגיע לידי הספר "החסידות הליטאית מראשיתה עד ימינו", גיליתי בו תעודות, תמונות, טבלאות גנאולוגיות, מסמכים ומכתבים נדירים שכתבו האדמו"רים של חסידות סטולין קרלין לדורותיה לתלמידיהם שעלו והתיישבו בארץ ישראל. אך מעל ומעבר למסמכים שנגנזו ונשמרו שנים רבות בגניזה הסטולניאית (כיום במדינת בלרוסיה) כלולים בספר שכתב זאב רבינוביץ ז"ל תווים שנכתבו לניגונים נדירים של חסידי קרלין וביניהם הניגון-הפיוט כל ברואי מעלה שנרשם על ידי מר משה ביק מפיו של יהושע אורבך, בנו של פייבל אורבך ז"ל מחיפה.
נרעש ונרגש מגילוי הלחן של הפיוט הזכור לי מימי ילדותי בבית הכנסת של חסידי קרלין בטבריה, השיר שאותו היה נוהג לשיר בשמחת תורה רבי אשר סופר ז"ל, שלחתי את התווים לידידי, נגן הקלרינט הידוע מוסא ברלין, אך לאכזבתי השיב לי מוסא ברלין שהתווים כוללים רק את הפזמון החוזר "יעידון יגידון כולם כאחד", ואילו השיר כולו, איננו מופיע בתווים ששלחתי לו.
מכאן ואילך לא נחתי ולא שקטתי ועשיתי את מירב הניסיונות האפשריים כדי לגלות את התווים של הניגון החסר.
בו זמנית הוא פניתי לפרופ' אפרים חזן, מומחה עולמי לשירים ולפיוטים מאוניברסיטת בר אילן, וביקשתיו להפנות אותי למקורות שבהם מפורסם הפיוט הזה. ובהדרכתו הטובה מצאתי באתרי האינטרנט, ביניהם אתר "הזמנה לפיוט" את ארבעת בתי השיר, את הפזמון וגם פירוש לפיוט שנכתב על ידי רבי שלמה אבן גבירול (1021-1058).
במהלך החיפושים אחר התווים נפגשתי עם נגן הכינור המחונן אלעזר נחשוני, שהציע לי לאתר את מחבר הספר "חסידות ליטא" זאב רבינוביץ ולבקש את עזרתו באיתור התווים החסרים בספרו. ואמנם, שעיתי לעצתו הטובה ופניתי למוסד ביאליק – ירושלים, המו"ל של הספר שהודפס בשנת תשכ"א – 1961, וביקשתי את מר עמוס יובל המנהל לסייע לי באיתור המחבר.
תוך כדי שיחה, שאל אותי עמוס יובל כמה עמודי תווים נמצאים בספר שאני מחזיק בידי, ותשובתי היתה 3 עמודים. אם כך, אמר לי, תלשו 8 עמודים של התווים מהספר שאתה מחזיק ביד, כי בהוצאה לאור נותרו עוד 100 ספרים למכירה ויש בהם 11 עמודים של תווים.
בו ביום, הוא טרח להעביר לי את הספר שיש בו 13 רישומי תווים של ניגונים לשירים הבאים:
1. כל ברואי מעלה (קרלין), 2. מנוחה ושמחה (ליבשיי), 3. קה אכסוף (קרלין), 4. קה ריבון (סלונים), 5. והיא שעמדה (סלונים), 6. ריקוד (קוברין), 7. ריקוד (לאכוביץ'), 8. הצילני נא מיד אחי (קרלין), 9. אליהו הנביא (לאכוביץ'), 10. אשת חיל (קרלין), 11. מגן אבות (לאכוביץ'),12. מגן אבות (קוברין), 13. מלך רחמן (קוידאנוב).
הערה: הספר "החסידות הליטאית מראשיתה ועד ימינו" מאת זאב רבינוביץ, בצירוף דברי הקדמה מאת שמעון דובנוב, תעודות, חתימות אדמו"רים, תמונות, טבלאות גנאולוגיות (טבלת שושלת חסידות קרלין סטולין מראשיתה) ותווי נגינה. יצא לאור על ידי מוסד ביאליק ירושלים בשנת תשכ"א (1961).
בעודני מתפעל מפתרון התעלומה של הניגון החסר, עלה בדעתי שמן הראוי לבדוק שוב אם אמנם הפיוט "כל ברואי מעלה" מודפס במלואו בפרסומי אתרי האינטרנט המצויים בידינו, והלכתי אל רבי אהרן הויזמן מזקני חסידי קרלין בירושלים ומצאתיו יושב ובודק ציצית בחנות הזעירה שלו ברחוב מאה שערים 36.
לקראת הביקור, עיינתי בספריו של רבי אהרן הויזמן על חסידות קרלין "ברכת אהרן", "פרח מטה אהרן ו"ילקוט דברי אהרן", ובאחרון מצאתי (בעמדו ר"ל) את הדברים הבאים: "כל ברואי מעלה עד מרומם (בשנת תש"ז 1947 אמר אדמו"ר [רבי יוחנן] זצ"ל עד אל נערץ ועד בכלל).
רבי אהרן הויזמן אמר לי שאמנם הפיוט כל ברואי מעלה יש בו 12 בתים ופזמון, והפנה אותי לסידור התפילה "בית אהרן" של חסידי קרלין לכל ימות השנה, הנמצא בבית הכנסת של חסידי קרלין ברחוב אבינועם ילין בירושלים.
בדרך מהחנות של רבי אהרן הויזמן לבית הכנסת של חסידי קרלין, עברתי בתוככי הסמטאות של שכונת מאה שערים וצילמתי את הפאשקווילים החדשים בשכונה.
הגעתי לבית הכנסת של חסידי קרלין לקראת תפילת מנחה, וזו היתה הזדמנות טובה לראות ולשמוע את אופן האמירה שלהם את המזמור בתהלים לדוד ה' אורי וישעי מראשית חודש אלול בהתרגשות רבה ובקולי קולות, ולאחר התפילה הראה לי ידידי מזקני העדה את נוסח המלא של הפיוט כל ברואי מעלה שנים עשר בתי שירה (ולא רק ארבעה) כפי שהם מובאים בסידור "בית אהרן" השלם.
צעירי החסידים המליצו בפניי לדבר עם אברך, שגילה בקיאות רבה מאוד בשירי ובניגוני קרלין והפתיע אותי שהחל לשיר את התווים שהראתי לו בקלות וברהיטות בלחן שהכרתי בילדותי.
שמח וטוב לבב הלכתי למחרת היום לשיעור של הרב ישעיהו הדרי בכולל יום השישי של ישיבת "הכותל" בעיר העתיקה בירושלים, ובסיום השיעור סיפרתי לגיורא וייס, איש היישוב בית אל ושוחר הכליזמרים על הניסיון שלי לשמוע את הניגון של כל ברואי מעלה, והוא הציע לי לבוא במוצאי שבת למפגש כליזמרים בביתו, לספר להם את סיפור הניגון החסר, ולבקש מהם לנגן אותו. ואמנם, כך עשיתי, ובביתו של גיורא וייס ביישוב בית אל התכנסו הכליזמרים אברום לייב בורשטיין, יו"ר אגודת הכליזמרים, נגן הקלרינט הידוע יחיאל (חיליק) פרנק והכנר החסידי שמעון (שימי) וייסנהדלר שהפליא לנגן את כל ברואי מעלה כולו. לשמחתי ולהנאת כל האורחים במסיבת המלווה מלכה של גיורא ורעייתו (לבית גואלמן).
ובכן, תם ולא נשלם. אם ידוע לך על קהילות נוספות ששרות את השיר הזה, ואם יש לך עניין לדעת יותר אודות הפיוט ושני מחבריו ולקבל את התווים של הלחן בשלמותו ואת מילות השיר במלואם, אני לשירותך בכל עת ומברך אותך: תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.
כעתירת ידידכם
אליעזר שפר
כך זה התחיל…
ידידי, יהודה הלוי אלדמע, האוצר של מוזיאון וולפסון הנפלא בהיכל שלמה ירושלים, שמע שיש לי פאשקוויל עם הכותרת: די בריסקער רעבצין אוט חורב מאכן ירושלים (הרבנית מבריסק תחריב את ירושלים). וכל כך למה? משום שהרבנית, אשתו של רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל, מראשי העדה החרדית בירושלים, לבשה טלית קטן למורת רוחם של הקנאים. כדי להמריץ אותי לגלות את הפאשקוויל המקורי, הביא לי בתמורה את הספר חסידות ליטא בלי לדעת שתלשו ממנו את התווים של הניגונים. מכל מקום מגיע לו יישר כוח.
