גיוס חרדים לצה"ל היא סוגייה נפוצה בשיח הציבורי. מחד גיסא, הציבור החילוני מתקומם על דחיית השירות הצבאי לבני ישיבות עקב הרצון לשוויון בנטל. מאידך, מבחינת הציבור החרדי גיוס לצבא גורם לביטול תורה ומהווה אנטיתזה לערכים שלהם.
איזה ערך גובר, לימוד תורה או כיבוש הארץ ויישובה? וכן, מהי עמדת התורה לגבי החיוב של בני ישיבות להתגייס לצבא?
- רקע
בהקמת המדינה הונהג שירות חובה בצה"ל. בעקבות הסדר עם מנהיגי הציבור החרדי המדינה מאפשרת להם לדחות את גיוסם כדי ללמוד תורה בישיבה, ואף להיפטר ממנו לחלוטין בהגיעם לגיל 41.
בטענה "שתורתם אמונתם" כלומר, עיסוקם העיקרי הוא לימוד התורה ומתבססים על הטענה, שהלימוד מגן עליהם ועל כל תושבי המדינה וזוהי חובתם האזרחית. בשל כך גברים מהמגזר החרדי רשאים לדחות את שירותם בצה"ל.
לעומת החרדים שטוענים שלא צריך להתגייס כלל, הציבור דתי לאומי מתגייס ורק עושה זאת בתקופה אחרת ופרק זמן שונה. רבים מהם מקצרים את השירות במסגרת 'הסדר' או גיוס בגיל מאוחר לתקופת שירות קצרה. ויש מין הציבור שמתגייסים לשירות צבאי מלא לאחר לימוד בישיבה גבוהה או במכינה.
במהלך השנים נבחנו הטענות בקרב החברה החרדית והדתית בוועדות שונות ובעתירות שהוגשו לבג"ץ והובילו לתיקונים בחוק הגיוס.
- סקירה על חובת היציאה למלחמה בתנ"ך
לקראת הכניסה לארץ ישראל והצורך לכבוש אותה התורה עוסקת בדינים הקשורים למלחמה. [1]
ישנם שני סוגי מלחמה: מלחמת מצווה ומלחמת רשות.
מלחמת מצווה הינה מלחמה שיש חובה על העם ועל המלך להילחם בה. היא מתבטאת בשלושה אופנים: 1. מלחמה של עם ישראל כנגד האויבים שקמים עליהם. 2. מלחמה שנועדה לכבוש את ארץ ישראל משבעת עמי כנען. 3. מלחמה כנגד עמלק.
לפי הרמב"ם, במלחמת מצווה יש חובה על כולם לבוא ולהילחם.
מלחמת רשות הינה מלחמה שאין חובה לצאת אליה ותלויה ברצון העם או המלך. התורה פוטרת אנשים מסוימים מהשתתפות ביציאה לקרב, והם רשאים לחזור לבתיהם: אדם שבנה בית חדש ולא חנכו, שנטע כרם ולא חיללו או שארש אישה ולא לקחה. [2]
להלן דוגמא מהתנ"ך אשר ממחישה את חשיבות היציאה למלחמות ישראל:
בספר במדבר מתוארת בקשתם של שבטי גד וראובן בפני משה, לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי. משה חושד בבקשתם שהם מנסים להימנע מלסייע בכיבוש הארץ, ולכן נוזף בהם שנאמר:" אחיכם, יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה?" (במדבר, ל"ב, ו) ואומר להם שאם הם לא ישתתפו זה יחשב להם כחטא והם אומרים למשה שלא רק שיעזרו במלחמה אלא יהיו ראשונים במערכה.
- חשיבות הכלל בעם ישראל ומסירות הנפש הנדרשת בעת מלחמה
על כל המצוות שבתורה נאמר: "וחי בהם" [3] כלומר, פיקוח נפש דוחה את כל המצוות שבתורה. בעת מלחמה אין הדבר כך, על היחיד להתגייס למלחמה כדי להציל את עם ישראל על אף הסיכון שהוא עלול להיהרג. משום שהלכות ציבור שונות מהלכות יחיד, ולצורך קיום הציבור צריכים היחידים להיות מוכנים להיכנס לסכנה. [4]
כך גם הכלל "חייך קודמים לחיי חברך" אינו מתקיים בעת מלחמה, וכל אחד ואחד חייב למסור את נפשו למען הכלל. [5]
דבר נוסף, מלחמה באה ממקום של קדושה ועבודת ה' שנאמר:" ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" [6] עם ישראל נבחר על ידי ה' כציבור ולא כיחידים, כעם יצאנו ממצרים וכעם קיבלנו את התורה. בישראל היחיד יונק את כוחו מהכלל ובכך מביא לידי ביטוי את המוסריות, החסד והטוב. [7]
יתרה מכך, יש מצווה לכבוש את הארץ וליישב אותה. הקמת צבא על מנת ליישב את הארץ מראה שאנו מקיימים את דבר ה' בדרך טבעית ולא סומכים על הנס.
- עמדת התורה לגבי גיוס בני ישיבות לצבא
כאמור, במלחמת רשות פוטרים אנשים מסוימים מיציאה למלחמה, בעוד שבמלחמת מצווה כולם מחויבים להתגייס והרמב"ם פסק :" הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו, וכלה מחופתה" [8]
מסופר על תלמידיהם של יהושע בן נון ודוד המלך שלא חששו לביטול תורה בזמן היותם במחנה המלחמה, ועקב כך המלאך הוכיח את יהושע על כך שבלילה, בזמן שלא עסקו בצרכי מלחמה לא למדו וגרמו לביטול תורה. מכך שלא הוכיח אותם על ביטול התורה בזמן העיסוק בצרכי המלחמה, ניתן להסיק כי אף מי שיכול ללמוד תורה- עליו לצאת למלחמה ואין זה נחשב ביטול תורה. [9]
לעומת זאת, הרמב"ם מסביר ששבט לוי הוא נבדל משאר בני ישראל ולא זכה לקבל נחלה כמו כולם מפני שתפקידו לעבוד את ה' ולהפיץ את אורו בעולם. ועל כן, לא יוצאים למלחמה עם שאר העם או מקבלים נחלה אלא הם חיילי ה'.
הרב קוק מפרש את דברי הרמב"ם שהכוונה שבמלחמות של שבט פרטי לצורך הגדלת שטחו הריבוני, אין שבט לוי מחויב לצאת למלחמה. אולם, במלחמה שכל ישראל יוצאים אליה גם שבט לוי ולומדי התורה צריכים להתגייס. אדרבה, דווקא הציבור אשר מיוחד לעבודת ה' שייכים למלחמה הזאת יותר משאר העם. שנאמר:" מלחמה של כלל ישראל זאת היא גם כן עבודת ה' ". [10]
נמצא אפוא, שבמידה ויש מלחמה כולם חייבים להתגייס, ולעסוק במצווה חשובה זו. אולם אינם יכולים להתעורר בוקר אחד ולעסוק במלחה מבלי שהתאמנו ולמדו לירות, לכן לעניות דעתי, יש לגייסם לאימונים במקביל ללימוד התורה ובכך יהיו מוכנים בשעת אמת למלחמה.
ובעת מלחמה, יש לבטל את לימוד התורה ולחזור לעסוק בו בתום המלחמה.
- גיוס חרדים לצבא – מזווית פסיכולוגית
חובת המסגרת הצבאית הנוקשה של מילוי משימות, מציבה בפני הצעירים אתגרים רבים.
יש דברים באורח החיים החרדי שהתרגלו אליו שיסייעו לצעירים להשתלב בצבא, ויש דברים שיקשו עליהם.
קשיים שיתקלו בהם:
- הצבא מעודד תוקפנות, שכן היא חלק בלתי נפרד מהתנהגות בקרב. ואילו הצעירים התחנכו על ערכים של דרך ארץ ורחמנות. הצבא גורם להם להתנהג בצורה שהם לא רגילים אליה. נוסף על כך, כל מי שאינו עומד בדרישות הגבריות, הערך העצמי שלו נפגע. ולכן, הצעירים החרדים מרגישים צורך להוכיח את עצמם ולהראות שהם לוחמים אמיתיים כמו עמיתם לצוות.
- בצבא הצעירים משיגים אוטונומיה מההורים. המסגרת הצבאית מרחיקה אותם ממשפחותיהם, וכשהחייל הקרבי מגיע לבית הוריו מפנקים אותו ומפצים על הקשיים בצבא. בעוד שלצעירים החרדים לעיתים אין לאן לחזור משום שהמשפחה נתקה עימם קשר.
- המסגרת הצבאית בעלת אופי חילוני שאינו מותאם לדתיים מבחינת אווירה דתית כדוגמת: זמני תפילות והעירוב הנהוג בצבא בין גברים לנשים . ולכן זה עלול לגרום להם לקושי בשמירה ובקיום אורח החיים הדתי שהתרגלו אליו.
דברים שיקלו עליהם:
- המסגרת הצבאית דורשת היטמעות ואנונימיות. כל חייל הוא 'אחד מני רבים', כולם לבושים ומסופרים אותו דבר. בתקופה הזאת המתבגר נוטה להדגיש את הייחודיות שלו כחלק מבנייה של הזהות האישית. המתבגרים הצעירים רגילים להיות כמו כולם, ללבוש את אותה חליפה וחולצה. כך, שבשירות הצבאי הדבר יקל עליהם להשתלב.
- הצבא שולט כמעט בכל שטחי חייו של החייל באמצעות משמעת חמורה. תקופת הבגרות, לעומת זאת, מאופיינת בהתנגדות לכל השפעה חיצונית של כפייה. בחברה החרדית יהיה להם יותר קל לקבל משמעת נוקשה, משום שהתחנכו על אורח חיים דתי, שהתורה מהווה נר לרגליהם בכל צעד ושעל שעושים. וכן, היראה והפחד מאי קיום המצוות תופס אצלם מקום מרכזי בעבודת ה'. (לוי וחן 1987)
- ניתוח חוק שירות הביטחון עם השלכה למציאות
חוק שירות הביטחון הוא חוק אשר מסדיר את הוראת הגיוס לצה"ל. אשר מתייחס לנשים וגברים בני 18 שמחזיקים בתעודת זהות כחולה ונמצאו כשרים רפואית, רשאים להתגייס לצבא.
במשך שנים היה הסדר הגיוס לחרדים מעוגן בתקנה של שר הביטחון, אולם בעקבות פסיקת בג"ץ הוא מעוגן בחוק טל (יולי 2002). על פיו תלמידי ישיבות רשאים לדחות את הגיוס לצבא מכח הטענה שתורתם אמונתם. החוק חוקק כהוראת שעה לחמש שנים, והוארך לאחר מכן בחמש שנים נוספות- עד לשנת 2012, אז בג"ץ פסל את החוק בטענה שאינו חוקתי, ומאז על פי חוק שירות הביטחון חלה חובת גיוס על החרדים.
הוקמו בצה"ל מסגרות ייחודיות אשר מתאימות לאורח החיים החרדי: אוכל בכשרות גלאט, תפילות מסודרות, שירות בהפרדה מגדרית וליווי רבני. [11]
תא"ל יהודה דובדבני, מייסד נצח יהודה, אומר שהשתלבותם של החברה החרדית בצבא הוא סיפור הצלחה. לפני עשרים ושתים שנה היה הגיוס הראשון של שלושים תלמידי ישיבה שלא מצאו את מקומם במסגרת הלימודית. תא"ל דובדבני קיבל את ברכת הדרך של הרבנים החרדים. כיום בשל ההצלחה צה"ל פתח מסלולים נוספים לגיוס חרדים. [12]
בשנתיים האחרונות הוקמו שתי פלוגות מיוחדות ללוחמים חרדים: פלוגת תומר גדוד 435 בחטיבת גבעתי ופלוגת ח"ץ בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים. כיום משרתים בצה"ל יותר מ-6,000 בני נוער חרדים במסלולים שונים. [13]
זאת ועוד, השר מיכאל ביטון יזם את הכפלת מספר ישיבות ההסדר לחרדים. הצעירים דוחים את הגיוס בשנתיים ומשלבים לימודי תורה עם מקצועות שונים. ובכך זה מאפשר את השתלבותם של צעירים חרדים שלא מתאים להם תפקידי לוחמה. המטרה להגדיל את מספר החרדים שעובדים במקצועות טכנולוגיים מניבה פירות. כרגע יש ארבע ישיבות הסדר חרדיות, שמתוכן חמישים תלמידים במוסד.
בשל הרצון לעודד ולהניע את הנוער החרדי להתגייס לצבא, מפעילים מגוון רחב של פעילויות למשל: ימי עיון, סדנאות ושיחות. [14]
——-
[1] דברים כ'
[2] דברים כ, ה-ז
[3] מסכת יומא דף פה עמוד ב'
[4] הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, העם והארץ פרק ד' הלכה א
[5] ציץ אליעזר יג ק
[6] שמות, י"ט ו'
[7] מאיר כהן, כהן משוח מלחמה (קריית ארבע, מעמק חברון, תש"ע) 29-42
[8] רמב"ם, הלכות מלכים ז, ד
[9] מסכת מגילה דף ג, עמוד א
[10] ח"ג שבת הארץ , מכון התורה והארץ ,עמ' 255-254
[11] עידוד הגיוס והגברת המוטיבציה בקרב בני הנוער החרדי- אתר משרד הביטחון.
[12] תא"ל יהודה דובדבני, "ללמוד מההצלחה של הנח"ל החרדי" , ישראל היום (15.01.2021).
[13] עידוד הגיוס והגברת המוטיבציה בקרב בני הנוער החרדי- אתר משרד הביטחון.
[14] שם.
