עשור אחרי: בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון הושלם פינוי אום אל חירן

נסיונות הסדרה והפיצויים קרסו. המאחז הבדואי הבלתי חוקי שעצר הקמת ישוב בנגב פונה. רגבים: "פעולת אכיפה חשובה למען עתיד הנגב"

אום אל חירן
פינוי אום אל חירן. צילום: דוברות המשטרה

מבצע אכיפה שהתקיים הבוקר (חמישי) במקבץ אום אל חירן, חותם סאגה המתפרסת על שישה עשורים של נסיונות הסדרה מצד מדינת ישראל ומאבקים משפטיים ארוכים מצד תושבי המקום המתנגדים לכל הסכם. מאמצי "הרגע האחרון" מצד תושבי המקום וארגוני שמאל ליצירת לחץ פוליטי, כמו גם בקשה להוצאת צו מניעה במחוזי בבאר שבע, עלו בתוהו והליך האכיפה בהובלת יחידת יואב ובליווי כוחות בטחון רבים, התקיים כמתוכנן.

מקורה של הפזורה הוא בשבט אבו-אלגיען שהתפרס עם השנים על שטחים באזור והקים מבני קבע רבים בניגוד לדין. במרחב המדובר, מתוכנן לקום בהחלטת ממשלה יישוב בשם דרור, שההליכים סביב אום אל-חירן עיכבו למשך שנים ארוכות.

בתחילת שנות ה-80, מדינת ישראל החלה להקים יישובים עבור האוכלוסייה הבדואית ועודדה את תושבי הפזורה לעבור ולקבל שירותי חינוך ורפואה, בתמריצים בדמות מגרשים חינם ופיצוי כספי. בשלב זה, רוב השבט עובר מאום אל-חירן לעיירה חורה הסמוכה ומיעוט ממשיך להרחיב את הפלישה בשטח. מאז, נסיונות חוזרים ונשנים של מדינת ישראל לפתח מגרשים במליוני שקלים עבור התושבים, נתקלו בהתנגדות ובעתירות לבתי המשפט. כלל הערכאות המשפטיות פסקו כי לאנשי השבט אין זכויות בקרקע ועליהם להתפנות.

הריסות אום אל חירן. צילום: דוברות

לאורך השנים נערכו מספר מבצעי אכיפה במקום, המוכר בהם נערך בשנת 2017, במהלכו נורה באופן טראגי תושב הכפר יעקוב אבו אלקיען בחשד לדריסה והריגה של השוטר ארז עמדי לוי. בעקבות האירוע הקשה, הוקפאה האכיפה. שנה לאחר מכן הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב הגיעה להסדר חשאי במסגרתו נקבע כי 60 משפחות תושבי הכפר יזכו ב-145 מגרשים בעיר חורה הסמוכה, הסכם המנוגד לנהלים המקובלים של רשות מקרקעי ישראל. על אף הפיצויים הנדיבים וחסרי התקדים, ומתוך רצון לשפר עוד את התנאים ולקבל מגרשים נוספים, עתרו הפולשים לבג"ץ שמצידו פסל את ההסכם מעיקרו.

- פרסומת -

לפני כשלוש שנים הוצע הסכם חדש לפינוי מרצון על פי מתווה הפיצויים של רמ״י בו הוצעו 95 מגרשים מוכנים בחורה. שוב, חלק מן התושבים סרבו לחתום על ההסכם. לבסוף, בשנה האחרונה לאחר דחיות רבות וצווי מניעה מבתי המשפט, הודיעה רמ״י כי על הפולשים להרוס את המבנים הבלתי חוקיים עד 10.11.24. חלק מהתושבים אכן הרסו את המבנים בעצמם כדי להימנע מקנסות ולזכות בפיצויים. הבוקר כאמור, בוצעה ההריסה.

בתנועת רגבים בירכו על פעולת האכיפה: "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא – מחזירים את המשילות לנגב. לאחר שנים של גרירת רגליים מצד המדינה וסרבנות מצד הפולשים הבדואים בליווי ארגוני שמאל, בוצעה הבוקר פעולת אכיפה חשובה למען עתיד הנגב. אנו מחזקים את ידי השרים עמיחי שיקלי ואיתמר בן גביר ואת רשות מקרקעי ישראל על פעולה נחושה. נמשיך להרים את דגל הציונות והשמירה על אדמות הלאום עבור עתידנו ועתיד מדינת ישראל."