על פי הניתוח, נשים דתיות לומדות בהיקפים מאוד גבוהים חינוך ומקצועות תומכי רפואה, בריאות וסעד (סיעוד, ריפוי בעיסוק וכדומה) וממעטות מאוד ללמוד מקצועות מדעיים ומקצועות הייטק וכן להשתלב בתעסוקה במקצועות אלו, בהשוואה לנשים חילוניות.
הנתונים עומדים בניגוד לנתוני המיצ״ב ולנתוני הזכאות לבגרות, המצביעים על כך שזכאותן לבגרות היא הגבוהה ביותר מכל המגזרים ובבחינות המיצ"ב הן מצליחות במדעים אפילו יותר מבנים דתיים. עם זאת, הנתונים מצביעים גם על כך שדתיות ממעטות לגשת לבגרויות במקצועות המדעיים.
נתון נוסף העולה מניתוח המחקרים מצביע על כך שנשים דתיות משתלבות הרבה פחות בתפקידי ניהול במקומות עבודתן, גם בהשוואה לגברים דתיים (מספרם של הדתיים בכלל בתפקידי הניהול נמוך בהשוואה לזה של החילוניים) והן גם ממעטות לפנות לדרך עצמאית וברובן המכריע עובדות כשכירות. בהתאם, הן משתכרות פחות ממקבילותיהן, הנשים החילוניות.
״מבלי לפגוע בחשיבות הלימודים והתעסוקה בהוראה ובמקצועות תומכי רפואה, בריאות וסעד, התחושה היא כי לעתים הבנות הדתיות נתונות להסללה לכיוונים מסוימים, ופחות מממשות את כשרונותיהן ויכולותיהן בתחומים נוספים, כגון תחומי המדעים וההייטק״, אומר שמואל שטח, מנכ״ל תנועת נאמני תורה ועבודה.
ניתוח הנתונים, המבוסס על נתונים רשמיים מהלמ״ס, מס הכנסה וגורמים רשמיים נוספים, מופיע בספר חדש הרואה אור בימים אלו: החברה הדתית לאומית בנתונים.
