ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה השבוע דיון מקיף בהצעות חוק שעניינן הקפאת כספים ששולמו על ידי הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, מתוך הכספים המועברים לה מממשלת ישראל. הדיון התקיים כהכנה לקריאה ראשונה של שתי הצעות חוק שהוגשו על ידי חברי הכנסת זאב אלקין וצבי סוכות. את הדיון ניהל ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ ינון אזולאי.
ההצעות מציעות לתקן את החוק הקיים כך שיחולטו כספים שהוקפאו לאחר שהרשות הפלסטינית לא חדלה מלשלם משכורות למחבלים ולמשפחותיהם. הצעתו של ח"כ סוכות מבקשת לחלט את הכספים שהוקפאו לאחר שישה חודשים במידה שהרשות לא שינתה את מדיניותה. הכספים המחולטים ינוהלו על ידי החשב הכללי ויוקצו לפיצוי נפגעי טרור ולמטרות נוספות של שיפוי נפגעים.
הצעת החוק של ח"כ אלקין מרחיקה לכת עוד יותר, ומציעה לחלט את הכספים לאחר שנתיים מההקפאה, ולהעבירם לאוצר המדינה דרך קרן ייעודית לנפגעי טרור.
במהלך הדיון, הוזכר כי בשנת 2018 נחקק חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור, שקבע כי ישראל תקזז מכספי המסים שהיא מעבירה לרשות הפלסטינית את הסכומים המשולמים כמחבלים ומשפחותיהם. על פי החוק הפלסטיני, ככל שהמחבל ריצה עונש כבד יותר, כך המשכורת שלו גבוהה יותר, דבר שמעורר מחלוקת קשה בישראל.
ח"כ זאב אלקין ציין במהלך הדיון כי מאז חקיקת החוק לא שינתה הרשות הפלסטינית את מדיניותה, ולכן נדרש "לעבור לשלב החילוט". לדבריו, "המטרה אינה רק להקפיא את הכספים, אלא להעביר מסר ברור לרשות שהיא לא תקבל את הכסף גם בעתיד". ח"כ צבי סוכות הוסיף כי הרשות "לא משלמת שום מחיר על תשלום המשכורות למחבלים", ולכן יש להחמיר את הצעדים נגדה.
במהלך הדיון נמסרו גם עמדות משרדי הממשלה, כשהמטה לביטחון לאומי ומשרד החוץ הזהירו מפני ההשלכות המדיניות והמשפטיות של הצעת החוק, והציעו לבחון את האפשרות להגביל את השימוש בכספים המוקפאים לצרכים הקשורים לפיצוי נפגעי טרור בלבד.
בהמשך התקיים חלק חסוי של הדיון, שבו הרחיבו נציגי המל"ל, השב"כ, ומשרדי הביטחון, המשפטים והחוץ על ההשלכות האפשריות של הצעת החוק ועל חלופות מדיניות וביטחוניות שיוכלו לשמש את ישראל.
