הממצא המרכזי העולה מהמחקר הוא עלייה משמעותית בשיעור הדתיים הלומדים באקדמיה. בעוד בעבר יותר חילונים החלו לימודי תואר ראשון, לאורך שני העשורים האחרונים חל שינוי הדרגתי, כך שכיום שיעור הדתיים המתחילים תואר ראשון גבוה יותר משיעור החילונים. כך, בעוד מקרב בוגרי שנתון 1989 בחינוך הממלכתי-דתי 28.2% התחילו תואר ראשון בטווח של 10 שנים מסיום התיכון לעומת 34.8% מבוגרי החינוך הממלכתי, בקרב בוגרי שנתון 2008 עשו זאת 49.6% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 46.3% מבוגרי החינוך הממלכתי (ללא האוניברסיטה הפתוחה).
מגמה דומה נמצאה גם בלימודי תואר שני: בעבר דתיים המשיכו פחות מחילונים ללימודי תואר שני, בעוד שכיום שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים ללימודי תואר שני גבוה יותר ועומד על 16.3% לעומת 15.5% מבוגרי החינוך הממלכתי. לעומת זאת, שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים ללימודי דוקטורט עדיין נמוך יותר, והוא עומד על 1.43% לעומת 1.65% מבוגרי החינוך הממלכתי.
מפילוח הנתונים לפי מגדר, עולה כי ישנו שיעור גבוה במיוחד של נשים דתיות הממשיכות ללימודי תואר ראשון ושני. כך, מבין הנשים בוגרות החינוך הממלכתי-דתי 63.7% התחילו לימודי תואר ראשון בטווח של 8 שנים מסיום לימודי התיכון לעומת 39.9% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי, 56.7% מהנשים בוגרות החינוך הממלכתי ו-38.1% מהגברים בוגרי החינוך הממלכתי.
בנוגע לסוג המוסד האקדמי נמצא כי שיעור הדתיים הלומדים תואר ראשון באוניברסיטה זהה לשיעור החילונים העושים זאת (כ-20%), אך לדתיים ישנה נטייה גבוה בהרבה ללמוד במכללות להוראה – 13.6% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 6.2% מבוגרי החינוך הממלכתי, ומנגד יש להם נטייה ללמוד פחות במכללות אקדמיות שאינן מכללות להוראה – 19.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לעומת 23.9% מבוגרי החינוך הממלכתי.
המחקר מלמד על ירידה משמעותית בשיעור הדתיים הלומדים באוניברסיטת בר אילן: לאורך תקופה של 15 שנה ירד שיעור בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר אילן מ-15% ל-6.2%. חלק ניכר משינוי זה נזקף לאוניברסיטת אריאל שהתפתחה במהלך תקופה זו וכיום לומדים בה 5.9% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. בהתאם לכך, מבין בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הממשיכים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטה 31% עושים זאת בבר אילן, 28% באריאל, 16% באוניברסיטה בעברית ורק 25% לומדים בארבע האוניברסיטאות האחרות: תל אביב, חיפה, הטכניון ובן גוריון. ההעדפות של הציבור החילוני שונות לחלוטין: רק 22% מבוגרי החינוך הממלכתי הלומדים באוניברסיטאות עושים זאת בבר אילן ואריאל (ביחד), ואילו האוניברסיטאות המועדפות על בוגרי החינוך הממלכתי הן תל אביב ובן גוריון שבכל אחת מהן לומדים 23% מבוגרי החינוך הממלכתי הלומדים באוניברסיטה.
המחקר מצביע גם על הבדלים משמעותיים בין תחומי הלימוד של דתיים וחילונים באקדמיה. ההבדל המרכזי נמצא בתחום החינוך: 14.7% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לומדים את תחום החינוך לעומת 4.6% מבוגרי החינוך הממלכתי. תחום נוסף שבו יש דומיננטיות של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הוא תחום מקצועות העזר הרפואיים (סיעוד, ריפוי בעיסוק וכדומה): 3.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי לומדים מקצוע זה לעומת 1.9% מבוגרי החינוך הממלכתי. בשני תחומים אלו ישנו שיעור גבוה במיוחד של נשים דתיות. מנגד, התחומים שבהם בולט שיעור נמוך במיוחד של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הם בעיקר תחומי המדעים המדויקים. כך, בתחום ההנדסה והאדריכלות שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 9.5% לעומת 7.5% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי, בתחום מדעי הטבע שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 3.3% לעומת 2.2% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי ובתחום מתמטיקה ומדעי המחשב שיעור בוגרי החינוך הממלכתי עומד על 3.6% לעומת 2.4% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי. גם בתחום האמנות ואומנויות ניתן לראות פער משמעותי: 2.4% מבוגרי החינוך הממלכתי המשיכו ללימודים בתחום זה לעומת 1.1% מבוגרי החינוך הממלכתי-דתי.
לדברי מנכ"ל תנועת נאמני תורה ועבודה, שמואל שטח: "כדברי הגאון מוילנא שראה את החיבור בין ידיעת שאר החכמות לבין עומק ידיעת התורה, משמח לראות את ההתקדמות ביכולתם של בוגרי החינוך הממלכתי-דתי לשלב בין תורה ואקדמיה. נתונים אלה מהווים ברובם תעודת כבוד לציונות הדתית שהצליחה, במקביל לגידול בלימוד התורה, להגדיל את לימודי ההשכלה".
