"אנחנו מדריכות בעיקר חיילים, בתי ספר תיכוניים, אולפנות ותנועות נוער שמגיעים להתנדב בחקלאות, ומעבירות את הפעילות בכל הארץ, בכל פעם במקום אחר" מספרת רותם, "כשאין הדרכות אנחנו מסייעות לחקלאים בעבודה חקלאית. זה עוזר לנו להתמקצע בעבודת האדמה ועוזר לחקלאים בעוד ידיים עובדות."
משהו שלא הרבה יודעים?
"ההתנדבות בשומר החדש היא בעיקר במתכונת של נוודות, בכל פעם שאני מדריכה קבוצה, הם שואלים אותי על העבודה, ורואים בי מישהי מנוסה אשר מכירה היטב את התחום" מספרת תמר.
"מה שלרוב הם מופתעים לגלות, זה שאנחנו עובדות בכל הארץ ולפעמים זו יכולה להיות הפעם הראשונה שלי באותה חווה חקלאית. אנחנו מגיעות לכל מקום עם תיק על הגב שיש בו הכל: מגבת, שק שינה, מזלג וסכין, ומגיעות למקום חדש שבהרבה מובנים הופך להיות הבית שלנו לפרק זמן מסוים, ולא תמיד נדע לאן אנחנו ממשיכות משם."
אז איך זה עובד?
"כל יום רביעי אנחנו מקבלות לו"ז לשבוע הקרוב, ומנסות להתאים את עצמינו. מראש אנחנו יודעות שהעבודה היא דינאמית מאד" אומרת רותם.
"אני יכולה להתחיל שבוע בנהריה ולסיים בנגב." מסבירה תמר, "יש לנו 2 דירות שירות, אחת בצפון ואחד בדרום. בנוסף יש תכניות של השומר החדש קומונות של שינשינים שפרוסות בכל הארץ, ככה שתמיד יש לנו דירה לישון בה בקרבת מקום."
"זה מרגש כל פעם מחדש ואנחנו חוות המון חוויות" מוסיפה תמר, "פוגשות אנשים, מתארחות במקומות שונים, נוסעות באוטובוסים ועובדות במקומות שונים בכל הארץ. ובסוף אנחנו נפגשות ומחליפות חוויות, תמיד הסיפורים מעניינים ומרגשים."
למה דווקא עבודה חקלאית?
תמר מספרת "לא היה לי ניסיון כמעט בכלל, והאמת שקסם לי, לגעת באדמה ולהרגיש אותה, ללכת לישון עם השמש ולקום איתה כשהיא זורחת, לחוות את עונות השנה ולחיות עם העולם האמיתי. זה כ"כ ממלא, זה להרגיש את החיים במלוא העוצמה.
זו לא עבודה קלה, לעבוד בחוץ בקור ובחום, בייחוד כשמדובר בעבודה פיזית. אנשים שואלים אותי "איך את עושה את זה כל יום?", אבל אני נהנית מזה, האדמה, השמש, הטבע, לטייל בארץ ולחוות את הארץ היפה שלנו."
רותם משתפת "אני חושבת על עצמי ומבינה את המרחק שלנו מהאדמה, מהכלל ומעצמינו. והמרחק רק גדל עם התפתחות הטכנולוגיה, ועידן הרשתות החברתיות.
אנחנו מעבירות הדרכות בעיקר לבני נוער, ומביאות לתוך זה שילוב של שני הדברים – ללמד נוער את החיבור לאדמה דרך חינוך, וגם לעשות זאת בפועל ולעבוד איתם. הם לומדים, מתנסים ומבינים למה הם עושים את זה.
זה תמיד מתחיל קצת מצחיק, הם יורדים מהאוטובוס וברגע אחד פתאום צריכים לשבת על האדמה ורואים את הקושי. בהמשך גם לתת להם לעבוד, הם בעצמם ללא טכנולוגיה. ועבודת כפיים היא לא קלה, אבל בסוף הם יושבים אחרי כמה שעות עבודה ומרגישים את הסיפוק. כמה שהמים טעימים פתאום אחרי עבודה מעייפת."
תמר מוסיפה "גדלנו למציאות שבה כל העולם נמצא בכף היד שלנו, ושכחנו את העמל. האדמה מלמדת שאין קסמים, לא לוחצים על כפתור וצמח צומח. זה מצריך השקעה ועבודה קשה, להשקות אותו יום אחרי יום, לעבוד בעבודה קשה יומיומית ולא זוהרת. אבל השמחה הפשוטה מהעמל, שווה הכל."
ברכה לט"ו בשבט?
"מאחלות לכם לצאת מהבית, להרגיש את הטבע ואת השמחה שבחוץ, להתקרב לאדמה ולעצמינו"
ראובן פינסקי, מנכ"ל הרשות השירות הלאומי-אזרחי: "ט"ו בשבט הוא חג אשר מסמל העמקת שורש ונתינת פירות טובים למען הכלל. בנות השירות בשומר החדש ובחקלאות החינוכית מהווים סמל ומופת לשילוב ערכי יישוב הארץ והחקלאות ונתינה למען המדינה והחברה. בני ובנות השירות הלאומי – אזרחי הם חלק משמעותי בחוסן החברתי של מדינת ישראל ותחושת השליחות שמלווה אותם מעוררת השראה. אנו מאחלים לכל מתנדבות ומתנדבי השירות הלאומי אזרחי חג ט"ו בשבט שמח מלא בנתינה".
