"התפקיד העיקרי שלנו כאן הוא העבודה עם הילדים של הנשים" מספרת תחיה, "אנחנו מהוות מסגרת חינוכית לילדים שמגיעים למקלט ועדיין לא התחילו בית ספר או גן חדש. בפועל אנחנו יכולות למצוא את עצמנו מלמדות ומשחקות עם ילדים במגוון גילאים רחב. כאלו שרק הגיעו למקלט עד שתוסדר הכנסתם למוסדות החינוך השונים, מה שלעיתים יכול לקחת גם כמה חודשים."
בנות השירות גרות במקלט ונמצאות שם רוב הזמן, במטרה לתמוך בנשים ובילדים ולהיות איתם בסיטואציות היום יומיות. "המטרה העיקרית היא שאנחנו נהווה דמויות יציבות בחיי הילדים בתקופה הזו במקלט" מוסיפה רחל, "שיהיה מי שיכיל, יאהב ויהיה שם כדי שהתקופה הזאת תיזכר בטוב. העבודה היא בעיקר עם הילדים אבל בסוף המקלט הוא בית, ולכן נוצר גם קשר מיוחד עם הנשים. אנחנו עושות ערב נשים פעם בחודש, במטרה לאפשר לנשים לנשום, להרפות, להיפתח ולשמח אותן בתוך המציאות, וגם כמובן ההזדמנות שלנו לפנק אותן."
"במקום הזה מבינים מה זאת חירות בכל יום מחדש" משתפת נטע, "חירות שנלקחה ועכשיו אותן נשים מנסות להחזיר עם הזמן. עכשיו יש להן את יכולת הבחירה גם בדברים הקטנים כמו מה ללבוש או מה להכין לארוחה, איזה שירים לשמוע ועם מי להיפגש. כל אישה שמגיעה לכאן מגלה מחדש את יכולת הבחירה שלה וזה בהחלט מרגש לראות את זה מהצד."
"יש נשים שמגיעות במצב ריגשי מעורער מאוד" משתפת תחיה, "נשים שלא תמיד בטוחות בהחלטה שלהן לקום וללכת אפילו שמציאות חייהן הייתה קשה ובלתי נסבלת, ולפעמים הן אפילו מרגישות אשמות במצב שאליו נקלעו. במהלך התקופה במקלט אישה פוגשת עוד נשים שעברו חוויה דומה לשלה, בעזרת השיח והטיפול הנכון הן מצליחות להבין שהן הגיבורות, שהן מצילות את עצמן ואת משפחתן, שהן לא "מפרקות משפחה" אלא מקימות אותה מחדש איך שראוי."
"בהרבה פעמים הנשים מגיעות אלינו לאחר שהבעל שלל את עצמאותן לחלוטין" ממשיכה תחיה. "בין אם לא אפשר לאישה להשתמש או להחזיק בכרטיס אשראי, גם אם הן היו המפרנסות. נשים שלא אפשרו להן להוציא רישיון נהיגה, וכאלה שהיו צריכות לדווח בכל רגע נתון היכן הן, עם מי מדברות, מה עושות ועוד דוגמאות רבות. הן עוברות תהליך חשוב במקלט וממש מפנימות את זה שהן זכאיות לחירותן והיות אדם חופשי, ומסוגלות לעשות שינוי ממשי בחייהן. הן מפתחות עצמאות בכל התחומים וממש יוצאות מעבדות לחירות. מרגש אותי לראות אותן עושות את התהליך הזה ומצליחות להבין כמה הן גיבורות."
הנשים הן פשוט נשים מיוחדות אחת אחת" מספרת רחל, "אני זוכרת איך בתחילת השנה, בשבת הראשונה שלנו במקלט, אחת הנשים עשתה לכולנו קידוש, ובמילים "זכר ליציאת מצרים", הרגשתי תחושה מעצימה והבנתי שנמצאות סביבי נשים שלא נתנו שישלטו בהן. שבחרו להוציא את עצמן ואת ילדיהן ממעגל האלימות עם אומץ גדול והרבה סעייתא דשמיא למקום טוב יותר ולחירות אמיתית."
במקלטים בנות השירות חוות גם לא מעט הרבה פרידות מנשים, חלקן פרידות אחרי זמן קצת וחלקן אחרי זמן יותר ארוך, כאשר רובן יוצאות אחרי תקופת שיקום לחיים עצמאים.
תחיה מספרת, "באחת ממסיבות הפרידה שעשינו לאחת מהנשים שהיינו איתה ועם הילדים שלה תקופה יחסית ארוכה, ישבנו כל הנשים והצוות ועשינו סבב של דברי סיכום על התקופה שלה במקלט. זה היה סבב עוצמתי וחזק ולא פחות מחזק אותנו מאותה. מרגש מאד לראות סיום של תהליך שהייתי חלק ממנו, ולהבין שאותה אישה היא לא פחות חלק מהתהליך שלי ומשנת השירות שלי. אנחנו זוכות להכיר נשים חזקות עם כוחות מדהימים שנלחמות על חירותן, ויוצאת לדרך אחרת והתחלה חדשה."
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי אזרחי: "אנו מתמלאים התרגשות לשמע סיפורן מעורר ההשראה של בנות השירות הלאומי בעמותת בת מלך, אשר עסוקות בערבות הדדית ועשיה למען החוסן החברתי של מדינת ישראל. אנו אסירי תודה לבני ובנות השירות הלאומי-אזרחי אשר נותנים את הלב והנשמה למען המדינה והחברה ומאחלים חג אביב שמח."
