פאנל בנושא: זוגיות בכל מחיר?! התקיים ב"המסרגה" – מועדון הכיפות הסרוגות של הסטודנטים במכללת שערי משפט. ד"ר וידר:"למה רק אצל הבנות שמים שדכניות, ומה עם הישיבות התיכוניות? לא שמעתי ששמים שם שדכן, הייתי מצפה שהפתרון באולפנה יבוא ביחד עם פתרון לבנים".
ליאת עפרי 24/12/2012
פאנל בנושא: זוגיות בכל מחיר?! התקיים ב"המסרגה" – מועדון הכיפות הסרוגות של הסטודנטים במכללת שערי משפט בהשתתפות ד"ר אילת וידר (יו"ר הנהלת קולך), חיים פלק (מייסד עמותת ישפה) ונורית שכטר (שדכנית באולפנת קרית ארבע) ובהנחיית הרב אביחי קצין, ראש בית המדרש של שערי משפט.
חיים פלק ציין כי "במדינת ישראל בגילאי 25-40 מספר הפנויים הגברים בישראל גדול משמעותי ממספר הבנות והוא נגזרת של פירמידה עצובה בציונות הדתית". פלק הדגיש, "אני אומר לבחורים, תסתכלו הצידה, אל תשאלו את הבנות מתי נולדת! תוחלת החיים של האישה עוברת את הבנים בשלוש שנים, אתה רוצה לחיות עם אשתך עד סוף ימך? קח אישה גדולה ממך בשלוש שנים". פלק דיבר על תופעת החילון, "היא מכה בבנים הרבה יותר כמותית מהבנות. כשבן החליט לא להיות דתי, הוא עושה אקט של הודעה לציבור והוא מוריד את הכיפה ואז הציבור יודע שהוא חילוני. לעומתו, בת יכולה להיות 5 שנים עם עצמה לא דתית ולהתחתן עם בחור דתי כי בסך הכל, היא הלכה קצת אחרת ממה שהיא הלכה באולפנה אבל כלפי החברה היא נשארה דתית.
כתוצאה מזה, זה ממעט את מספר הבנים שנמצאים במתחם". פלק הציג נתונים מספריים הנוגעים לתופעת הרווקות במגזר, "בין 25 ל-40 אני מעריך קרוב ל-40,000 איש במגזר הדתי שמבקשים להתחתן". פלק הוסיף, כ-90% מהדייטים נגמרים אחרי 5 דקות אבל הנימוס מחייב אז הם יוצאים עוד שעה וחצי. המציאות של החיים בביצה ובבר אילן מושכת את חיי הרווקות, רוב הסטודנטים עברו שלב והחיים של הרווקים כיום מתוקים מאוד מבחינה כלכלית כי הם לא צריכים לקנות טיטולים כמו חבריהם הנשואים שמרווחים משכורת דומה".
ד"ר אילת וידר יצאה נגד הלחץ החברתי שמופעל על הצעירים, "הלחץ מאוד קשה ועושה בלגן גדול כיוון שהוא מכניס לקונפליקטים, מעורר המון כעסים ולא מאפשר את הבירור של מה אני רוצה ואיפה אני תקוע. הבירור קשה כי הוא מיד נכווה כהאשמה כי כביכול משהו בך לא בסדר". ד"ר וידר ציינה כי "כשכבר משייכים את זה לאולפנה זה מביא לנישואי בוסר כיוון שזה משדר לתלמידות מסר של פחד ומאוימות, ש אם לא תתחתני עכשיו תהיי חלק מהסטטיסטיקה של הרווקות המאוחרת".
ד"ר וידר תהתה, "למה רק אצל הבנות שמים שדכניות, ומה עם הישיבות התיכוניות? לא שמעתי ששמים שם שדכן. הלחץ שמופעל על הבנות הרבה יותר חזק מהלחץ שמופעל על הבנים כי יש שעון ביולוגי שמתקתק. הייתי מצפה שהפתרון באולפנה יבוא ביחד עם פתרון לבנים". ד"ר וידר דיברה על כך שחלק מהבעיה היא פער גדול בין הבנים לבנות שנובע בחלקו מכך שלא לומדים ביחד בתקופת התיכון ואין שפה משותפת.
על העידן הטכנולוגי של היום אמרה "לגברים יותר קשה להתחייב מנשים וזה הולך ותופח כיום כיוון שיש תחושה שכל האפשרויות פתוחות, הפייסבוק כל הזמן שולח הודעות, ה-WHATS'UP – מצפצף ללא הפסקה. אינטימיות כוזבת מחליפה את האינטימיות האמיתית והיום נורא קל לדשדש בביצה. לבסוף ציינה וידר כי, "הלחצים המופעלים לא פועלים לטובת העניין. רווקות מאוחרת היא לא דבר חדש כבר במאה ה-18 דיברו על התופעה".
נורית שכטר, שדכנית, סיפרה על המפגשים שלה עם הבוגרות באולפנת קרית ארבע ואמרה כי "כל המטרה היום היא ליצור דור חדש של שדכנים שעובדים על אימון קאוצ'ינג למציאת זוגיות וליווי הקשר. החלטנו לא לעשות מכבסה ולהשתמש בשם המוכר של שדכנית".
