"הרסיסים לא פגעו בגוף, רק בנשמה, זה למה אבא לא נרגע"

60 לוחמי יחידות צה"ל השונות, ביניהם אישה אחת ו-59 גברים, מקשת של גילים – חיילים ממלחמת יום כיפור ועד "צוק איתן", הלוקים בתסמונת פוסט-טראומה בעקבות שירותם הצבאי, מוצאים עצמם מודאגים במיוחד בימים אלו.

הלוחמים הם תלמידי המיזם המוזיקלי 'מפתח סול' (Soul) של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב, סנונית ראשונה ויחידה בעולם שפועלת זו השנה החמישית ומאפשרת להלומי קרב לימודי נגינה ושירה, במסגרת שיעורים פרטניים והרכבים, ע"י הענקת מלגות כחלק מהליך שיקומי להטמעתם מחדש בלב החברה. על המיזם מרחפת כעת סכנה ממשית של סגירה בשל ידיעות שנפוצו לאחרונה בתקשורת על אודות קיצוץ רוחבי אפשרי של 75% בתמיכה בחינוך המוזיקלי בעקבות נזקי משבר הקורונה. קיצוץ שכזה מהווה איום על המשך פעילותה של התכנית, והמשתתפים בה, שנשענים עליה כמרפא לנפשם, חוששים, ובצדק רב.

בחמש השנים האחרונות משמשת 'מפתח סול', ששכר הלימוד לכל משתתף בה נאמד בכ-10,000 ₪ לשנה, אכסניית מרפא לכאבי הנפש של המשתתפים מכלל מערכות ישראל. אלו זוכים לליווי צמוד של מיטב המורים בקונסרבטוריון ומיטב האמנים במדינה, ביניהם: אלון אולארצ'יק, שלמה גרוניך, אסתר רדא, אביתר בנאי, אחינועם ניני, יוני רכטר ואיש הרדיו יואב קוטנר, אשר לוקחים חלק במיזם בהתנדבות מלאה. "הנגינה הפרטנית והן בהרכבים השונים," כך מעידים המורים, "מביאה רוגע אליו הם אינם מגיעים במילים או בטיפול נפשי או תרופתי." בימים אלו מתקיים קמפיין ארצי לגיוס תרומות שיבטיחו את המשך קיומה של התכנית.

אביחי הולנדר, 28, מוציא בימים אלו סינגל – 'למה אבא לא נרגע?' (מילים ולחן שלו – לחצו כאן לטעימה מהקליפ שמלווה את קמפיין מפתח סול); השיר הראשון שיוצא לאור בישראל ועוסק בחוויה הפוסט-טראומטית מנקודת מבט אוטוביוגרפית. הולנדר, תלמיד לפסנתר בתכנית 'מפתח סול' אצל עמיר פדורוביץ', כתב את השיר המצמרר לבנו ארי, בן השלוש, בניסיון להסביר לו מה עובר על אבא בכל הדקות הקשות שהוא עד להן.

- פרסומת -

הולנדר, לשעבר לוחם ביחידת אגוז, השתתף בקרב המר בשכונת סג'עייה במהלך "צוק איתן", בו נהרגו שניים מחברי הצוות, טל יפרח ויובל דגן ז"ל ונפגעו עוד רבים, ביניהם מפקד היחידה: "כששואלים אותי מי אני, מה אני ומה קרה, אני עוצם את העיניים ופשוט שר, וזאת התשובה."

משתתפי התוכנית, שעומדת בפני סכנת סגירה. צילום: אייל הירש

"טיפול בחיילים שלנו, בבנים שלנו, במסגרת בית חולים – זה רעיון שקשה לעכל, ובצדק, ולכן חיפשתי אלטרנטיבה שתאפשר שיקום בסביבה נורמטיבית," מסבירה יפעת גרינוולד-כהן, בוגרת קונסרבטוריון למוזיקה במגמת פסנתר, מי שנפצעה קשה באסון צאלים א'. יפעת היא פסיכולוגית קלינית מומחית, מטפלת בפוסט-טראומה, יוזמת תכנית 'מפתח סול' ומנהלת אותה בהתנדבות יחד מיכל ארד אברמוב, מנהלת הפיתוח הארגוני בקונסרבטוריון. " אין מספיק מילים כדי לתאר חוויה טראומטית. אני זוכרת את עצמי שוכבת בבית החולים אחרי האסון בצאלים, פצועה וכואבת, ומקשיבה לשירים: 'הנסיך הקטן מפלוגה ב', 'ציפור פצועה שמרי נפשך' – וזה מה שגרם לי להתחיל לבכות. בנוכחות המוסיקה הצלחתי לעבד את הכאב הנפשי ולהתחבר אליו."

"הרעיון לפנות לקונסרבטוריון בתל אביב עלה, כי חשבתי שנכון יהיה לייצר מקום אלטרנטיבי נוסף לשיקום, בסביבה נורמטיבית נטולת סטיגמות, במוסד מוביל בלב העשייה המוסיקלית בארץ. במשך שנים ראיתי הנמכה בלתי נסבלת ולא הוגנת של אוכלוסיית הלומי הקרב; ראיתי בידוד חברתי, ניכור, ובעיקר חוסר הבנה של הנושא. כך נולד הרעיון של הפרויקט שהעקרונות שלו הם לבצע מהלך שיקומי ממש בתוך החברה, בקונסרבטוריון – שהוא המוביל בישראל. יש בכך הכרה חברתית בקשיים, בצרכים, ובזכותם לקבל הכרה והוקרה על תרומתם כלוחמים."

העיתונאי ואיש הרדיו והמוסיקה יואב קוטנר, שמלווה את התכנית שלוש שנים: "יש משהו כל כך מיוחד במפגש שנוצר בין המשתתפים לבנינו, המורים. זה משהו שאני לא מכיר משום מקום אחר: יש כאן אנשים מוכשרים שעברו חוויה מעצבת ששינתה להם את החיים ובעזרת מוזיקה הם מדברים את הטראומה ומעבדים אותה. כל אחד עובר כאן את התהליך שלו עם המוזיקה שלו במסגרת פרטנית, אנחנו לא מדברים על הטראומה, אנחנו מנגנים אותה."

 הלם קרב – הפרעת דחק פוסט-טראומטית PTSD)

הלם קרב הוא מקרה פרטי של הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD), בה לוקים כ-10-15% מכלל הנפגעים במערכה, כתוצאה מחשיפה לאירועים קשים בשדה הקרב (הנתונים לקוחים מאתר נט"ל). בישראל חיים כ-4,000 נפגעי פוסט-טראומה מכוחות הביטחון, אשר עבורם – הקרב האמיתי מתחיל דווקא בתום המבצע ובתחילתה של המערכה הנפשית, מלחמת ההתשה. אל התסמינים המאובחנים הנפוצים, פיזיים ונפשיים, מתלווה, כך על פי עדויות רבות, עננה כבדה של חריגות, בושה וסטיגמה.

איך תורמים לתכנית 'מפתח SOUL (סול)'

https://savesoul.icm.org.il/

להאזנה לשיר ולטעימה מהקליפ לחצו כאן