השחקן אסף אשתר מתחבר לשפה העברית דרך התפילות והפיוטים, גאה בלוח השנה היהודי, אוהב מצוות שבין אדם לחברו ומאוהב בציבור הכיפות הסרוגות. בראיון לאתר החדשות דתילי הוא מספר על הנקודה היהודית שלו.
חיים שובל 22/03/2010
אסף אשתר נולד בחדרה להורים צברים מממוצא תימני הוא תושב העיר רמת-גן. אשתר שיחק בהצגות ובמחזות זמר, הנחה בטלוויזיה את שעשועון "לינגו" והשתתף בתוכניות "קומדי סטור"," לא נפסיק לשיר" ו-"תשיר את זה". כיום משחק אשתר את 'נחשון כל יכול' בערוץ הופ, מעלה מופע של הופ לילדים קטנים "נחשון כל יכול וחברים מהופ", מנחה ערב זמר למבוגרים:"כל המילים השמחות" ומגיש ברשת ג' את התוכנית "ציפורי שיר עם אסף אשתר".
ספר קצת על הילדות ועל הבית בו גדלת?
נולדתי בחדרה להורים ילידי הארץ שהגיעו מבתים דתיים יוצאי תימן, לא חיינו כדתיים אלא כמסורתיים שמרנו על קידוש בשבת, כשרות, יום כיפור וחגים. הייתי ילד מאוד ביישן אבל למרות זאת החברים בבית ספר ידעו שאני מחובר לעולם הבידור ואני הוא הילד שמצחיק. תמיד הצביעו עלי כמי שהכי מתאים להנחות את טקסי המחזור ובית הספר. נורא התביישתי לשיר ולשחק לפני כולם אבל אהבתי להנחות. את לימודי התיכון למדתי בתיכון 'עמל חדרה' במגמת אלקטרוניקה ובצבא שרתתי כטכנאי מכ"ם. רציתי לתרום את חלקי באופן קרבי, שימשתי כקצין קשר ועד היום אני גאה להגיד שאני רב סרן בצבא.
איך החלה הקריירה המקצועית שלך?
מאז שאני זוכר את עצמי רציתי להיות שחקן, ביסודי התביישתי אבל בתיכון החל המהפך, קיבלתי ביטחון ונכנסתי חזק לכל הפעילות התרבותית בבית ספר. מצד אחד הנחתי את כל הטקסים השמחים ומצד שני את טקסי יום הזיכרון וכבר אז הייתה לי אהבה לעברית רהוטה. התיכון היה המבחן שהכין לי את התשתית לחיים. לאחר שהשתחררתי למדתי משחק ותיאטרון בבית צבי. כסטודנט עבדתי עם התלמידים בבית צבי על עברית נכונה. ציפי פינס שלימדה שם, התקשרה אלי והציע לי לשחק באחת מההצגות ששיחקו בתיאטרון שהיא מנהלת אבל הפריצה הגדולה לתודעת הציבור התרחשה בתוכנית קומדי סטור ששודרה במשך שלוש עונות בערוץ השני.
יש לך סיפור על השגחה פרטית או חוויה רוחנית שחווית?
יש לי סיפור שעד היום הוא לא מובן לי. נסעתי עם הבת שלי לטיול בית ספר כהורה מלווה, סיור בירושלים וכמובן גם הגענו לכותל. אני לא יודע למה אבל במעבר מהחנייה לקראת הכותל חשבתי על שירים עבריים ופתאום עלה לי שיר ישן של אבי טולדנו " שומר ישראל… ואל יאבד ישראל". אני ניגש לכותל, פותח את הסידור כדי להתפלל ובדיוק נפתח העמוד של "שומר ישראל" עם המשפט של השיר. אמרתי שזו ככל הנראה עת רצון, נכנסתי למערה הקטנה ביחד עם המתפללים האחרים, התחלתי לקרוא באופן אקראי והרגשתי שאני חלק מהם בתפילה.
מהו החיבור שלך למסורת וליהדות?
הסבים והסבתות שלי הגיעו כאמור מתימן והיו דתיים. הם חיו בשכונת נחליאל בחדרה והקימו את בית הכנסת המקומי. כילד הייתי מבלה את יום כיפורים בבית סבא וסבתא כאשר במהלך רוב היום ישבתי ליד סבא בבית הכנסת וניסיתי בכל הזדמנות לחמוק לחצר בית הכנסת ולשחק עם שאר הילדים. גם היום בבית הפרטי שלי אני שומר על המסורת, מקפיד על קידוש בליל שבת ומשתדל לשמור על יום המנוחה. לבית הכנסת אני מקפיד ללכת בחגים ולפעמים גם בשבתות. חלק מעניין המסורת חיבר אותי לשפה העברית שיש במזמורים, בפיוטים של החגים בקבלת שבת, בהגדה של פסח ובברכות. אני מאמין שיש משהו שאחראי על כל מה שקורה פה למטה, אין דברים שקורים סתם. חשוב לי לציין שאני גאה בלוח השנה היהודי ואני לא מתכוון רק לחגים ולמועדים המשובצים בו, כוונתי בעיקר לגאוניות המדהימה של חלוקת הימים, השבועות והחודשים. אני משתדל להשתמש הרבה בתאריכים העבריים והייתי שמח אם כולם היו משתמשים בתאריכים עבריים.
אתה הולך לשיעורים או לפעילויות תורניות?
אני לא מרגיש צורך ללכת לשיעורים למרות שזה מאוד אופנתי, אני מספיק שלם עם עצמי במה שאני עושה ולא מרגיש צורך בכך.דרך ההתעסקות שלי עם הזמר העברי אני מתחבר לתנ"ך, לסיפורי התורה ולמסורת.
לאיזה מצוות אתה מתחבר?
אין מצווה מיוחדת. המצוות העוסקות בעניינים שבין אדם לחברו הן מצוות יפות וראויות להתייחסות רצינית גם בקרב החילונים לו היינו פועלים לפיהן וממלאים אותן בלי קשר לדת ולמסורת היה העולם לדעתי נראה טוב יותר.
מהן התכונות הבולטות שלך?
אני עדיין הילד הביישן שצריך לעבוד קשה על עניין חוסר הביטחון. אני לא רודף כבוד וצנוע מאוד אבל לפעמים נחמד לקבל הערכה טובה, ללכת בגאון ובביטחון ולהאמין בכישורים שלי. החסרונות שלי: שאני פרפקציוניסט בדברים הלא נכונים וממש לא איש עסקים לכן צריך מישהו שיעשה בשבילי את כל הפעילות הזאת.
אם לא היית שחקן במה היית עוסק?
הייתי מורה ואולי לספרות אבל רק לתלמידים שבאמת רוצים ללמוד, אני לא מסוגל ללמד כיתה בעייתית כי אני מתייאש מראש ואין לי מספיק כוח ואסרטיביות לטפל בהם.
סיפרת לי שאתה מופיע הרבה בפני קהל דתי האם יש הבדל בינו לבין הקהל הרגיל?
אני מאוד אוהב את הקהל הדתי ואת ציבור הכיפות הסרוגות והופעתי הרבה פעמים בכל מיני ישובים, מושבים ובניצן לקהל של מפוני גוש קטיף. בהופעות לקהל הדתי אני מאוד אוהב לצטט מהתנ"ך או לדבר על המסורת וכמובן שמבקשים ממני המון שירים הלקוחים מהתפילה ומהמסורת ובמיוחד את "אנא בכוח". בלי שום קשר לקהל דתי או חילוני חשוב לי לקבל קהל שמעריך את הזמר העברי ושמתפעל מהשפה העברית.
מהם ההישגים הכי גדולים שלך?
בחיים הפרטיים- כמובן שהמשפחה שלי. בקריירה – הקומדי סטור, הדמויות שלי שם היו קומיות ודי מטומטמות אבל הצליחו להפוך את הסטיגמה ממטומטם לגאון. שמורת טבע של השפה העברית- היום בימים אלה שכולם מתעסקים בדברים אחרים והשפה העברית מדשדשת יש מישהו שמתעקש להזכיר את היופי שבשפה. התקווה שלי היא להגדיל את מספר הקונים למה שאני מוכר. גם במופע של הופ לילדים קטנים "נחשון כל יכול וחברים מהופ" אני מקפיד לדבר בשפה גבוהה מאוד אבל כזו שמתאימה לילדים.
יש משהו שאתה מצטער עליו?
אני לפעמים מצטער על הדברים הקטנים שאני לוקח ללב יותר מדי במקום להגיד 'הלו תשחרר אז קרה'. לפני שנים נסעתי על איזה גשר וראיתי קבצן זקן שדוחף עגלה (מן תלת אופן) והוא נראה זקן מאוד ומתאמץ מאוד אבל מיהרתי ונסעתי. כל הזמן חשבתי שהייתי צריך לעצור ולעזור לו, מישהו אחר אולי היה שוכח מזה ולא מייחס לזה יותר מדי חשיבות אבל אותי זה הטריד תקופה ארוכה. לשמחתי ראיתי אותו שוב לאחר תקופה מסוימת וכמובן שעצרתי ועזרתי לו.
לסיום מה המוטו שלך בחיים או משפט שאתה מאמץ לחייך?
אני מאמין שצריך לחפש את הטוב שבאנשים, לדון את כולם לכף זכות ולהסתכל בניטרליות על כולם. אני תמיד משתדל לחפש את הדברים הטובים במקום להגיד שזה לא טוב.
