באירוע בו השתתפו רבנים, חברי כנסת, ראשי ערים, חברי מועצות דתיות ואנשי מקצוע בתחום שירותי הדת ושנערך היום בכנסת בהתאם למגבלות ציין יו"ר השדולה לשיפור שרותי הדת ח"כ מתן כהנא: "כנסנו כנס מיוחד לאור המשבר החמור אליו נקלעו המועצות הדתיות. אנו מקיימים את הדיון הזה בלב פתוח ונפש חפצה. רוצים לשמוע את דעות כולכם כדי למצוא פתרון לבעיה. המטרה שלנו היא לעזור לשר הדתות ולהעניק לו רוח גבית להסתער על המשבר ולהביא פתרון שחשוב לכ"כ הרבה אנשים."
עו"ד עמיחי פילבר, היועץ המקצועי של השדולה נתן סקירה על הקשיים ביישום החוק למינוי המועצות הדתיות. קשיים שנמשכים כבר עשרות שנים. פילבר הדגיש כי בכל פתרון צריך לשמור את האופי ההלכתי של שירותי הדת, התאמת השירותים לאופי האוכלוסייה המקומית ושמירה על מסגרת תקציב יעודית לטובת שירותי הדת.
סגן השר לשירותי דת לשעבר, הרב אלי בן דהן: במקום בחירה ע"י הפוליטיקה יו"ר המועצה הדתית ייבחר במכרז פומבי על פי אמות מידה מקצועיות. המיכרז ינוהל ע"י נציבות שרות המדינה. התקציב והפיקוח יישאר במועצות הדתיות. המודל השני הוא העברה לרשות המקומית עם הבטחה בחוק של עצמאות שרותי הדת, התקציב וכח האדם.
ראש העיר לוד, ויו"ר ועדת הפנים של מרכז השלטון המקומי, יאיר רביבו: המדינה כשלטון מרכזי לא יודעת לנהל את הפרט. לכן צריך להחזיר את הכח לידי הרשויות. בסופו של דבר כשיש בעיות פונים לראש העיר. המצב בו יש לך אחריות ואין לך סמכות כראש עיר בתחום שירותי הדת הוא לא סביר.
לכן ההצעה שלנו היא להפוך את המועצות הדתיות לגוף עירוני, שחבריו ימונו בידי מועצת העיר ומנהליו ייבחרו במכרז, כמו ייתר השירותים שעיריה מעניקה.
כל עוד שירותי הדת של האזרחים נמצאים בניהול הרשות המבצעת לא נצליח לשפרם.
רב העיר שהם, הרב דוד סתיו: הדיון על שרותי הדת בישראל הוא יותר ממבורך. הגיע הזמן להוציא את הפוליטיקה מהיהדות שהיא נשמת אפה של העם בישראל. הטמעת שרותי הדת ברשויות המקומיות תוך הבטחת סל שירותים בסיסי היא הרפואה ומזור לחליי המערכת.
יו"ר המועצה הדתית גוש עציון, הרב רפי אוסטרוף: עצמאות שירותי הדת והמועצות הדתיות חשובה מאד לשירותי דת טובים. זה מעודד תחרות ורצון להצליח. שיטת הבחירה של המועצות הדתיות חייבת לעבור שינוי, אך זה צריך להיות תפקיד נבחר על מנת לשמור על עצמאותו. אנחנו לא רוצים פקיד שזוכה במכרז כמו שאנחנו רוצים ראש עיר שנבחר על ידי הציבור ולא פקיד שזכה במכרז. אנחנו דמוקרטיה ורוצים לבחור את נבחרי הציבור שלנו.
שיטת בחירת המליאה צריכה לעבור שינוי אבל תקציב המועצה הדתית צריכה להיות עצמאית מהפוליטיקה המקומית על מנת להיות עצמאי.
בסוף הכל תלוי באנשים ולכן צריך לקבוע קריטריונים של מי רשאי להיבחר לראש מועצה דתית.
ראש המועצה המקומית אפרת, עודד רביבי: "מגילת העצמאות מדברת על מדינה יהודית ודמוקרטית, על הדמוקרטית שמנו משקל רב, נתקענו בהטמעת היהדות. צריך משרד לשירותי יהדות, לא משרד לשירותי דת… המשבר של המועצות הדתיות משקף משבר פוליטי אולם עוד טרם המשבר עלה קושי למנות מועצה דתית בגללה הנוסחה הפוליטית. נכון להתייחס לשירותי הדת כמו לשומרי הסף, כפי שיש חובה למנות מבקר מועצה ויועץ משפטי תהיה חובה למנות ממונה על היהדות. הרבנות, השר, יוכלו לקבוע קריטריונים, תנאי סף והכשרה, אולי אפילו לחייב שהממונה יתגורר במקום ויהיה מחובר לתושבים. מינוי כזה יעניק יותר השפעה, מעמד ויהיה ניתן 'לגעת' בו פחות. צעד כזה יעניק מעמד שווה ליהודי ולדמוקרטי שהם אבני היסוד של המדינה".
ראש שדולת דת ומדינה לשעבר, חכ"ל ד"ר עליזה לביא: "שירותי הדת במדינת ישראל צריכים לשרת את כולם. היה ראוי שהפוליטיזציה במערכת שירותי הדת תעבור מן העולם. במדינה מתוקנת שירותי הדת חייבים להיות בידיים של הרשות המקומית.
הפער בין שכר של רב עיר וראש מועצה דתית לשכר של בלנית מספר כבר הכל.
אפשר וצריך לשנות את המבנה המעוות הקיים. אנחנו בשעת חירום, הכנסת משותקת, המינויים מעוכבים – שרותי דת זה לא עוד שירות לציבור. אני קוראת לשלב כוחות ולהוביל מחאה ציבורית נרחבת וחוצה מחנות למתן מענה ולהובלת שינוי."
ח"כ תהילה פרידמן: "אנחנו רואים שהמבנה הנוכחי של מינוי הרכבי מועצות דתיות לא עובד. בשל כך גם הייצוג הנשי שנקבע בחוזר מנכ"ל של המשרד לשירותי דת לא מיושם.
צריך לתת לרשויות מקומיות לקבל החלטה על הכפפת המועצה הדתית לרשות והפיכתה למחלקת שירותי דת. ככה עושים ברשויות החדשות.
וכל עוד המועצות הדתיות נותרות עצמאיות יש לקבוע מנגנון שמבטל את הוטו ההדדי של שלושת הגורמים הממנים – מועצת הרשות, השר והרב המקומי. במקום זה כל גורם יוכל למנות את נציגיו לאחר הבחירות לרשויות המקומיות בהתאם להנחיות הקיימות (כולל ייצוג הולם לנשים) תוך 90 יום ללא צורך באישור של כל אחד מהנציגים. במצב כזה, מי שימנה בזמן – נציגיו יכהנו בהרכב המועצה הדתית. כך ההרכבים יחודשו באופן יעיל ומהיר יותר".
תני פרנק מנאמני תורה ועבודה: עד שנמתין לכנסת שתחוקק, וחשוב להציע הצעות חוק שישפרו את המצב החוקי, הרשויות המקומיות יכולות וצריכות לקחת את המושכות לידיים ולקדם מינוי של רב עיר מטעם העירייה ומחלקה לשירותי דת בתוך העיר. אפשר לעשות את זה ויש לכך תקדימים בערים אחרות כמו בני ברק.
אריאל מואב, ארגון עיתים: "חוק שירותי הדת היהודיים צפוי לחגוג בשנה הבאה יובל שנים לניסוחו. זה חוק מסורבל, עם המון תלאים, בעיות וליקויים שרבים מהם נדונו בדיוני השדולה. מדי כמה שנים, כשמגיעה העת להרכיב מועצה דתית עולות שוב השאלון בנוגע אליהן. אלו שאלות שכבר נשאלו, וישנם תשובות ופתרונות טובים על השולחן. עלינו לאמץ אותם ולהתחיל להתקדם. לאזרחי מדינת ישראל מגיעים שירותי דת טובים ואיכותיים, כחלק מממסד דתי שרואה לנגד עיניו את הצרכים של כלל החברה היהודית".
סיכם את הדברים היועץ המקצועי של השדולה, עו"ד עמיחי פילבר: יש הסכמה כללית ששירותי הדת הם לא רק עניין של הציבור הדתי ושהמצב לא יכול להמשך כך, כיון שאי אפשר ליישם את המנגנון של החוק.
יש הסכמה שצריך לנתק את שירותי הדת מהפוליטיקה במובן הרע של המילה, ולחזק את ההובלה ע"י ההנהגה המקומית. למשרד לשירותי דת יש מקום חשוב כרגולטור, ובכל פתרון צריך לקחת בחשבון את ההיבטים הכלכליים של השינויים הארגונים.
הבעיה של שירותי הדת קיימת גם ברוב הרשויות בהן אין מועצה דתית ורואים תוצאות טובות כשיש נכונות של ראש הרשות ושיתוף פעולה עם הרב המקומי.
אני מאוד מאמין שהכח יבוא מבחוץ וקורא למרכז לשלטון מקומי לכנס פורום רחב ומגוון שיגבש הצעה מעשית לפתרון הבעיה,
ועד שיהיה שינוי אני מציע למרכז לשלטון מקומי לפעול כדי להסדיר את מתן שירותי הדת בכל הרשויות שאין בהן מועצה דתית ולהראות שהדבר אפשרי".
יו"ר השדולה, ח"כ מתן כהנא: תודה לכולם. נראה שהפרצדורה הקיימת נועדה לבלום את כינון המועצות. זה בהחלט חילול ה'.
אנו ננסה לייצר מסמך שמשקף עמדה ונציג לכולכם. בנתיים אני רוצה לעזור לשר אביטן ולתת לו רוח גבית לפתור את הבעיה הזו.
