נעמה דרדיק, זמרת ויוצרת, גדלה בבית להורים עולים חדשים מרוסיה, שסיפקו לה את השילוב הייחודי והיוצא דופן של האופי הרוסי עם הרוח הארץ-ישראלית. לרגל הסינגל החדש ששחררה, "עולם הילדים" היא מספרת על הילדות בצל האוירה הרוסית שספגה מהבית. "בתור ילדה הייתי בין היחידות בחוג נגינה. זה היה מן סדר עדיפויות רוסי של הוריי, שהעדיפו לשלם על החוג גם אם הוא יקר. מבחינתם, כמו שצריך לספק לילד מזון, צריך לספק לו תרבות, משהו שהוא יפתח בעצמו. מעבר לכלים שזה הקנה לי לנגינה, יש פה רעיון הרבה יותר עמוק, והוא שהדאגה לרוח ולתרבות היא בסיסית לא פחות מהצרכים הבסיסיים והחומריים של האדם".
את ההסתכלות המיוחדת הזו על עולם התרבות ספגה נעמה כבר מגיל צעיר, כאשר הוריה לקחו אותה להופעות ואת אחיה למופעי בלט וקונצרטים: "תמיד האולם היה מלא ברוסים מתוקתקים, הבנות הרוסיות היו מגיעות עם פפיונים בשיער, כאילו הן אלו שעוד רגע עולות לבמה, ורק אני ואחיותיי היינו מגיעות עם סנדלי שורש וחולצת סניף. שם באמת הרגשתי את הפער בין העולם הרוסי לבין העולם הישראלי, שאליו בסוף אני מרגישה הרבה יותר שייכת".
בשנים האחרונות הספיקה דרדיק כבר להוציא מספר שירים, ובהופעות היא מדברת על החיבור שלה לארץ ולאדמה, דווקא מתוך העולם הרוסי ממנו היא באה. "ההורים שלי הרגישו שייכים בארץ מהרגע הראשון. למרות שהגיעו בלי חברים, בלי שפה ובלי עבודה, היה להם ברור שהם לא חוזרים לשום מקום אחר. ספגתי מהם מאוד את האהבה לארץ בשנות ילדותי. האהבה הזו התבטאה גם בבחירות אזור המגורים, שהוא לא סטנדרטי לעולי רוסיה, קריית ארבע. שנה לאחר שהוקמה הם הגיעו לשם כי היה להם חשוב ליישב את הארץ".
אביה המוזיקאי, פעל מגיל צעיר לחבר אותה ואת אחיה לעולם המוזיקה. "בתור ילדה הייתי מתאמנת כל יום בפסנתר, ואחרי האימון מקבלת מלפפון חמוץ, זה היה הממתק שלי" היא נזכרת וצוחקת. "זה מאוד רוסי באיזשהו מקום, הייתה דחיפה מאוד גדולה של ההורים שלי בנושא הזה. היו שלבים שהתייאשתי, אבל בזכות ההתמדה הרוסית היום אני נמצאת במקום שבו אני נמצאת. זה נתן לי הרבה כלים לחיים, וזה משהו שאני מרגישה שחסר היום מאוד. הגישה של להתאמן ולעשות את אותו הדבר כל יום גם אם זה משעמם, דרושה לזה המון משמעת עצמית וכמובן גם דחיפה מההורים".
כעת, משחררת דרדיק סינגל חדש, יחד עם הקליפ הראשון שלה. השיר נכתב בשנת האמהות הראשונה שלה, ובו היא מספרת על בתה שהתחילה לזחול והתחילה לחקור כל דבר חדש. את האדמה, העלים, עטיפות של חטיפים, וזה הדגיש לה את הרגש הטבעי של התחדשות וסקרנות בילדות, שעם השנים נאבד. "בחיים הבוגרים אנחנו מחפשים כל הזמן להתקדם, רוצים להגיע, ופחות נהנים מהדרך. מחפשים ריגושים במקומות רחוקים ולא מבינים שכל היופי מונח בכל מקום בו נהיה". האמהות החזירה לדרדיק את החוויה המתוקה של התום והפשטות שיש בילדים, והשיר החדש מהווה תפילה אישית שהיא תצליח לשמור על הילדה הקטנה שבתוכה גם כשהיא גדלה ומתבגרת.
