תוכניות ריאליטי היא ז'אנר טלוויזיוני בדיוני שכתוב מראש. בתוכניות אלה, משתתפים לרוב אנשים שאינם מפורסמים (בשנים האחרונות התפתחו בריאליטי עונות של מפורסמי VIP), ואינם מגלמים דמויות שלומדות תסריט, אלא מופיעים, מדברים ומתייחסים לאחרים כמו שהם בחיי היום יום שלהם.
הריאליטי יכול לבוא לידי ביטוי בכמה אופציות. בישראל התוכניות הנפוצות ביותר הן תוכניות של כישרונות כמו תחרויות שירה או ריקוד, תוכניות של תחרות, שאתה הופך את היריב שלך לסוג של "אוייב" לתקופה קצרה, ויש תוכניות של היכרויות.
תוכניות אלו, החלו כבר לשדר בתחילת שנות ה-2000. עם השנים זה התחיל לתפוס תאוצה וכך התחיל גם כל הרפש והשנאה שיוצאים מהמתמודדים. בהתחלה, תוכניות הריאליטי היו סוג של "אסקפיזם", אנשים סיימו יום עבודה קשה ורצו לבוא לנוח בשעות הקטנות של הלילה מול הטלוויזיה ושידוריה. אפשר לראות כי בעונה הראשונה של "האח הגדול", או של "כוכב נולד" מי שזכה ומי שיצא במקום השני, לא נשאר "אוייב", אלא המשיך להצליח בזכות עצמו במהלך החיים.
בשנים אלו, העריכה והליהוק של הריאליטי יורד מתחת לכל ביקורת. התחרות הקשה הופכת את המתמודדים לפעמים לפרועים מידי נגד מתמודדים אחרים. הם משתמשים בשפה בוטה, מונעים מרגשי שנאה, והדבר הגרוע ביותר – שנותנים לזה במה בטלוויזיה. כיום, המושג שהפך להכי חם בתוכניות הריאליטי הוא "רייטינג". המפיקים יעשו הכל על מנת להעלות את הרייטינג של התוכנית, גם אם זה יבוא לידי ביטוי בפגיעה במישהו אחר.
אפשר לראות את זה בהרבה מובנים רק מהתקופה האחרונה:
- הישרדות: ישראל אוגלבו, שגנב את רוב הכותרות במהלך שידוריה של התוכניות בכל תקופת הקורונה, גרר סביבו ביקורות שליליות. זה התבטא בכך שכמעט במהלך כל התוכנית, הוא התבטא בצורה אגרסיבית ופוגענית כלפי מתמודדים אחרים, ולפעמים אף איים.
- המירוץ למיליון: שני נגד יעל. לפני כחודש יעל ויוסיאל קיבלו "עצור" מרוב מתמודדי התוכנית, למה? עקב חרם. שני הסיתה את הזוגות כנגד יעל ושישימו להם עצור. מה הסיבה? יעל לא אמרה לשני "בוקר טוב".
- אהבה חדשה: תוכנית ריאליטי חדשה שמשודרת בימים אלו. הרבה הועלה סביב הפרומו החדש שהופץ כבר מאתמול שאבא של אחת מהמתמודדות שואל אותה על בחור: "הוא לא תימני, נכון?".
מתמודדים רבים שסיימו את ההתמודדות שלהם בתוכניות הריאליטי, מתמודדים עם ביקורות לא פשוטות כלפיהם שמתנוססות בכל הרשתות החברתיות וברחבי האינטרנט. לפעמים עריכה לא נכונה של הפרק יכולה להוביל למשהו שמתפרש כלא נכון, מבלי שהצופים באמת נכחו בסיטואציה ולא מבינים מה קרה שם באמת.
התהילה הרגעית של המתמודדים יכולה להתנפץ בפרצוף של האנשים, ופוגעת בהם לטווח הרחוק. גם אם קורה משהו בלתי הולם במהלך הצילומים, יש לחתוך אותם מהעריכה ולא לתת להם במה, מהסיבה הפשוטה כי יש גם בני נוער וילדים צעירים שצופים בזה, ואז הם יכולים ללמוד מזה.
הפגיעה שלנו מתוכניות הריאליטי התחרותיות, היא שהמתמודדים צריכים "לטפס" אחד על הגב של השני, על מנת להצליח. וכל זאת קורה תחת צביעות ותככים. מה שהופך את הצופים לאגרסיביים יותר. דבר נוסף, העריכה גורמת לנו לחשוב שהמתמודדים עושים את המשימות הפיזיות והרגשיות במהירות שאינה יכולה להיות הגיונית, אך המוח והתת מודע שלנו מונע מזה, מה שיכול לגרום לנו לאכזבה ותסכול כאשר אנחנו לא מצליחים באותה הצורה.
אם לא ברור לכולנו, הפרומואים אותם המפיקים עורכים כדי לגרום למשיכת צופים, מונעים תמיד מרפש, וגורמים לצופים בבית להנות משנאה, קללות וריבים של אנשים אחד נגד השני, ולרכב על ההשפלות של האנשים, תמורת הכסף שנכנס מהרייטינג.
יתרה מזאת, ישנן תוכניות שגורמות לצופים בה להרגיש חלק. הן נותנות את האופציה לבחור מהבית מי יודח, מי יישאר ומי לבסוף יזכה. זוהי שיטה לא הולמת של מפיקים התוכנית, שכן הם יודעים כבר מי באמת ימשיך ומי לא, אבל נותנים לקהל את ההרגשה של השייכות כדי למשוך צופים.
הרוב הגדול שצופה בריאליטי, לאחר סיום תוכנית כלשהי שמשודרת, נכנס לרשתות החברתיות ומגיב את דעתו, ולפעמים אף באופן בוטה שלא חושב על הצד השני. מתמודדים רבים בוכים על הרגע בו הם נכנסו לתוכניות הריאליטי, לפעמים גם משפחות וזוגות התפרקו בשל ההשתתפות. למרות שיש גם את הצד השני, שזכה להוקרה רבה והתקדם לא מעט בחיים, אפשר להגיד שהריאליטי הפך להיות המקור הראשון למצוא כוכבים.
אז אם אתם צופים הדוקים של הריאליטי, ויש לכם משהו להגיד, תחשבו כמה שניות על הצד השני ותבדקו עם עצמכם למה המילים שלכם יכולות לגרום.
