למרות נושא השיחה, התפתח בין השניים דיון מעניין ופינג פונג מרתק על מקומה של הציונות הדתית בחברה הישראלית ובפוליטיקה. כל זאת, כאשר ברקע מתקיים דיון ציבורי אודות שאלת גיוס הלוחמות לצה"ל.
כ-200 משתתפים בהם סטודנטים מהמכללה האקדמית הדסה, צעירים סרוגים ירושלמים לצד משתתפים רבים שבאו לשמוע ולהיחשף לערב ההשקה.
כשנשאלו על ידי המנחה, יונתן דובוב, האם שניהם מעידים על עצמם ככאלה שיצאו מהמגזר, ענה הרב שרקי: "השקפת העולם של הציונות הדתית היא תורה, היא אמת, אבל התופעה הסוציולוגית החברתית שפתאום יש לך "לייטים" מול חרד"לים וכל מיני חילוקי חילוקים אידיאולוגיים שיגדירו בדיוק אם אתה יכול לצאת עם הבת של הבן אדם הזה או לא, זה נראה לי שיש פה משהו חולני ולזה אני מתנגד. לא יצאתי מהמגזר, אני חונכתי על ידי המגזר, אני למדתי אצל בנו של הרב קוק. זה חי בקרבי. זה שהתורה הזאת חייה בקרבי לא אומר שאני צריך להשלים עם כל תופעה סוציולוגית שלא מוצאת חן בעיניי".
הרב אורי שרקי הוסיף: "אני למדתי אצל הרב צבי יהודה קוק והיו לו אמירות מאוד מעניינות. בין היתר פעם הוא אמר, אני שונא את הכיפה" כי זה יוצר הבדלים בין יהודים. יש לי חבר, תלמיד חכם ששאל אותו, את הרב צבי יהודה, כבוד הרב, לפי הרמב"ם צריך שגם בחורה רווקה תכסה את ראשה, האם אתה ממליץ לי לפעול לשם החדרת הדעה הזאת. הרב צבי יהודה יצא מכליו ואמר לו 'אתה רוצה עוד הבדלים בין דתיים לחילונים'? כלומר, התפיסה צריכה להיות מרחבית, אנחנו עם ישראל שחוזר לארץ וכשהקב"ה הוציא אותנו ממצרים הוא לא שאל איזו כיפה יש לך ואם יש לך כיפה בכלל או לא. הוא אמר, אתה רוצה לצאת או לא, הגיע הזמן לצאת, תבוא".
בתשובה לשאלה כמי שמסקר את המגזר הדתי לאומי כחלק מתחום הסיקור שלך האם יש עדיין כזה מגזר דתי לאומי, ענה יאיר שרקי: "כן. אני חושב שהרב דרוקמן הוא הסמל האחרון של ציונות דתית אחת, של הנהגה שבסוף כן מסתכלים עליה משתי הקצוות, מכבדים אותה, גם אם לא מתיישרים אליה. כשאני מסתכל על הציונות הדתית, גם אני חושב שזה כבר לא הגדרה אחת. יש בכנסת מפלגה שקוראת לעצמה הציונות הדתית, זה מאוד מקומם אותי, בלי שאלה איפה אני ממוקם פוליטית. איך מפלגה שמייצגת פלח מסוים מכלילה את כולם. בטלוויזיה אני מקפיד על "מפלגת הציונות הדתית" ולא להגיד מהציונות הדתית נמסר. הם לא יכולים לדבר בשם המגזר".
הרב אורי שרקי התייחס אף הוא לנושא: "אם אתה מסתכל לטווח הארוך הציונות הדתית בוודאי תהיה הגורם אולי המשפיע ביותר אם לא, מהמשפיעים ביותר על התהוותה של החברה בישראל בדור הבא. תפיסת המקומות כבר החלה, תפיסת עמדות השפעה, אבל גם מבחינת ההתפתחות של החברה בישראל אנחנו רואים שיש איזו תביעה של תוספת נשמה למדינה, מה שפעם היו קוראים לזה לתת נשמה למדינה. אנחנו צריכים בכל זאת לקחת ברצינות את המשמעות של העובדה שיש ראש ממשלה עם כיפה או בלי כיפה, לא משנה איך נקרא לזה, שיש למפלגות האלה השפעה על מה שנעשה בתוך השיחה, אני חושב שזה דבר משמעותי".
הרב אורי שרקי התייחס בדבריו גם למעורבות של רבנים בפוליטיקה הישראלית ואמר: "במה יעסקו הרבנים אם לא בפוליטיקה. מכיוון שהיהדות היא תכנית פוליטית, אם הרבנים לא יעסקו בפוליטיקה אז הם בוגדים ביהדותם זה פשוט. אם אתה קורא את התורה באופן בלתי משוחד אתה רואה שמכלול החוקים של התורה זאת התכנית הביצועית של המדינה העברית המאורגנת בארצה. והאופי הדתי הפונה לפרטיות זה פרי הגלות". לדוגמא דברים פשוטים כמו הלכות כשרות, למה התורה ציוותה עלינו לאכול מאכלים מסוימים ואחרים לא, כדי להבדיל אתכם מן העמים. כלומר מדובר בפעולה משמעותית מהתחום המדיני שיש לה גם מאפיינים דתיים, אבל היהדות לא מתחילה מדת".
