אסתר אברהמי ממדרשת "אמונה" מסבירה איך בונה העוצמה הנשית בתים משפחה והצלחה אישית. לדבריה דווקא הסיטואציות שנראות בעינינו ככשלונות, חולשה ותיסכול, הם "קרש הקפיצה", לעבודה שיוצרת עוצמה ולתהליך בניה נשי ועוצמתי.
אסתר אברהמי 30/05/2011
במאמר זה ברצוני להתיחס לעוצמה פנימית נשית, (הנכונה גם לגברים), המאפשרת התפתחות והגשמת היעוד של האדם כפרט ושל העם ככלל. המושג עצמה, מצטייר בד"כ כמושג שלילי, שכדי להשיג אותו , יש צורך להמצא בתחרות ומלחמה, עם בני הזוג ו/או עם החברה.
בעידן שלנו היום, מקובל לראות את הנשים בכלל והאמהות בפרט, כדמויות עצמאיות, "אסרטיביות", שמממשות את עצמן, בעיקר על חשבון הזוגיות והמשפחתיות. זוהי אמנם הכללה, אך לדעתי היא משקפת הלך רוח חברתי בציבור הישראלי. ישנן אמירות כמו: "הסבתות של היום עסוקות בעצמן,זה לא הסבתות ל פעם.אין להן זמן לנכדים" "אשתי עסוקה בהתפתחות אישית,אני לומד להסתדר לבד…" מבט כזה יוצר אווירה של תחרותיות ומאבקים בין גברים ונשים. נשים אלה הן השגיות, המקבלות את הערכתן העצמית לפי האופן שבו החברה מעריכה אותן.
לעומתן ישנן נשים שמקריבות מעצמן (והופכות לקרבן). נותנות ללא הפסק, תומכות ,מעודדות ומאמצות תפקיד של משרתות או משקמות ולא של בנות זוג המקבלות יחס אוהב, מפנק, חם ועוטף מצד הגברים (שהגברים מעונינים להעניק כחלק מהביטוי הגברי). אלו נשים עם דימוי עצמי נמוך,שבד"כ בוחרות (לא במודע), גברים תלותיים(מבחינה נפשית). יש להן צורך לשרת אחרים ועל ידי כך נדמה להן שיש להן ערך עצמי חיובי.
נשים אלה,"מתעוררות" בד"כ אחרי כ- 20 שנות נישואין,שרק עתה נוצרו קשיים זוגיים מהותיים. במשך שנות גידול הילדים, בני הזוג היו עסוקים ברוטינה של החיים,בטיפול בילדים ובדאגות פרנסה. החיים הזוגיים נראו להם מצוינים. כאשר בגרו הילדים ומרדו בהורים באופן קשה, גילו שהקשיים עם הבוגרים,הם מראה לחוסר זוגיות נכונה. הזוגיות שחשבו שהיא טובה, היא זוגיות עסקית. מהתיאורים הללו, ניתן לראות שישנו חיפוש לסיפוק והערכה עצמית אמיתית, שאינם מושגים בדרכים הללו.
מהיכן נובע הצורך להערכה עצמית? לכל אדם יש זהות יחודית שתפקידה להתבטא בעולם ולשכללו. על כן האדם נמצא בתהליך של חיפוש מתמיד,כדי לגלות את ערכו הפנימי ,לא רק ע"י גורמים חיצונים.זוהי שפת הלב. זהו קול ה' הקורא אלינו בכל רגע בתוך המציאות. לכן אם אין הקשבה פנימית,המציאות מסתבכת. הנשמה רוצה להתבטא במלוא עצמתה.אלה הם כיסופי הנפש לחיבור עם הבורא,דרך ביטוי בעולם המעשה.
כדי לחיות בעוצמה, יש צורך בעבודת ההעצמה. זוהי עבודה אישית,שאינה מימוש עצמי, פרטי. זוהי עבודה של גילוי ומימוש היעוד האישי, במבט של שייכות לכלל. היא ביטוי של החלק שלי להשלמת כלל ישראל. מכיוון שהאישה היא תהליכית ורוחנית יותר ומכיוון שהאישה היא דמות עיקרית ומשמעותית בזוגיות ובמשפחה, היא חשה את הצורך לבטא את יחודה ויעודה.
האשה,לאחר החטא בגן עדן ,פועלת לתיקון עצמה ובני ביתה.
כיצד? ישנם שלבים בהעצמה אישית:
קבלה-לקבל את עצמי כמו שאני.
כבוד, הערכה ואהבה עצמית-אלה יאפשרו להרגיש כוח פנימי.
אמונה שאנחנו שווים, חשובים וראויים להיות מה שאנחנו רוצים להיות.
הקשבה פנימית לקולות ולרצונות המבקשים גילוי ומימוש בחיים.
מציאת דרכים לביטוי החלומות שלנו, ע"י שיתוף הסביבה המשמעותית שלנו (ולא על חשבונם).
אשה כזו, היא עוצמתית, מלאת שמחה וסוחפת איתה את שאר בני המשפחה לעשיה חיובית. זוהי עבודת האדם בעולמו. הקב"ה ששלח אותנו בכוונת מכוון לעולם הזה ,מבקש, מצווה, שנחזור אליו, שלמים במידותינו, לאחר שהתמודדנו במהלך חיינו בנסיונות ששלח לנו. הקשיים הקונפיקטואליים בחיים בכלל ועם בן הזוג והילדים בפרט, הם טריגר לגילוי אישיותינו במלוא עצמתה. הסיטואציות שנראות בעינינו ככשלונות, חולשה ותיסכול,הם "קרש הקפיצה", לעבודה שיוצרת עוצמה. עצם העבודה העצמית וההתחדשות,יוצרים אצל האדם תהליך בניה מתוך מודעות (פוקח עוורים) ובעבודת ה' בשמחה, הממריצה להמשיך בדרך העולה בית אל.
*פורסם לראשונה באתר מדרשת אמונה
