הקמפיין המתוזמן של קבוצת חובבי הנמרים ומלטפי החתולים יפי הנפש נגד השר אורי אריאל בדאגה כביכול לציבור המייללים בישראל חצה לדעתו של עמיעד טאוב את הקו השפוי. בטור נוקב, הוא מסביר מדוע הוא מאמין במשפט:'שמור אותי מחתוליי מאויבי אשמר לבדי'.
עמיעד טאוב 05/11/2015
החתול היהודי
כמה כפיות טובה יש לאזרחי מדינת ישראל בדגש על חובבי החיות שבהם שלא נותנים לבני אדם לחיות.במקום להודות להלל ולשבח את שר החקלאות, אורי אריאל על שסיפק לכולנו הפוגה קומית בימים טרופים אלו. הולכים כל אותם חובבי נמרים מלטפי חתולים ומסרסי שועלים ותוקפים את השר על הצעתו לבצע טרנספר לחתולים במקום לעקר אותם כאילו המדובר בהצעה לגרש סתם מסתננים ממוצא סודני או מחבלים ממוצא מוסלמי עליהם מחויב כל יפה נפש מהשמאל להגן באופן טבעי.
אמנם, נכונה העובדה שתחלופת יועצי התקשורת במשרד החקלאות כנראה מותירה את חותמה ושייתכן שביבי ודרעי פשוט התחננו להסחת דעת ועדיין לא ברור מדוע ולמה החליטו במשרד החקלאות לעבור מאיסוף פלפלים להטסת חתולים גם אם יש לעניין הצדקה הלכתית.
אבל וזה אבל גדול ולמרות הפרסום המיותר על תוכנית אריאל לצמצום מייללים. על מה בדיוק יצא קצפם של אורנה בנאי ושאר חבריה הנוהגים לערבב מין בשאינו מינו? כל אותם הומנים יפי נפש שמוכנים לסרס באכזריות כל חתול שלא נימול כדת מיאו בישראל, אבל מסרבים לסדר לו טיסת וי איי פי לצד חבריו ובני עדתו ליעד אקזוטי מרוחק כולל חבילת פיצוי מורחבת ומלא גבינה וחלב.
אהבת חתולים או שנאת דתיים?
הקמפיין המוגזם של כל אותם אלו שלא ברור אם הם יותר אוהבי חתולים או יותר שונאי דתיים מצייר מצב היפותטי כאילו צפויות לחזור התמונות הקשות מגירוש גוש קטיף בגרסת החתול. השר אריאל יתייצב עם חטיבת ימ"ס בכיכר החתולות או בביתה של הגברת בנאי שם בעדו היא מייללת בקול יקרעו ממנה בכוח את חתלתולה הקטן בעוד שאר חתוליה מתקבצים סביבה מייבבים לשמצה ושורטים את שמלתה.
שנ"צ עם גבנ"צ
אם אני חתול ישראלי מצוי, אני בורח מכאן כל עוד נפשי בי. במקום לעבור סירוס מכאיב ולגור במדינה מוכת טרור בה שולטים הכלבים וחתולים נדרסים כמו מים, הייתי מהגר בשמחה לאיזה אי יווני מוכה עכברים ומתפנק לי ברביצה על חוף הים לצד השמש היוקדת ו ברוח המייללת עם כוס חלב קר וכמה עכברושים שלקחתי מהרכבת הקלה והגנבתי רגע לפני הטיסה למזוודה.
שבע נשמות
"מי שמרחם על חתולים, סופו שיתאכזר לכלבים". חובבי החיות טוענים כי כל אדם הוא טיפוס של חיה מסוימת וכי אם אתה איש של כלבים לעולם לא תוכל לסבול חתולים ולהפך. ואילו אני יותר איש של ציפורים קרי עופות בתנור וברווזים מטוגנים ואין לי שום בעיה אתית לא עם עיקור לא עם טרנספר לא עם חיסול ממוקד וגם לא עם השמדת הסדרה המעצבנת "הלו קיטי" כולל כל המרצ'נדייז שהבת הקטנה שלי מכריחה אותי לקנות. אל תהיו צבועים אפילו התאילנדים עם הסטנדרטים הנמוכים משדות החקלאות בעוטף עזה מעדיפים לבשל כלב בחלב אמו ולא לאפות חתול בשק. אם יש מדינה שמוכנה לקלוט אלפי חתולים כשרים למהדרין ממוצא יהודי אדרבה תרבחו ותסעדו.
אגב, את חתולי הבר הפראיים שפלשו כמו בדואים לאדמות הגינה שלי, אתם מוזמנים לסרס לגרש או לחסל בכל אמצעי ובמיוחד את השחורה המפחידה, זאת הנועצת בי עיניים ירוקות ורעות המדירות שינה מעיניי כמה שנאמר 'שמור אותי מחתוליי מאויבי אשמר לבדי'.
