אביה גלס ושירה זגורי, מתנדבות במסגרת השירות הלאומי-אזרחי דרך עמותת עמינדב באתר גבעת התחמושת. הן מדריכות קבוצות במוזיאון האתר ובתעלות הקרב ובכל יום מספרות למבקרים את סיפור מלחמת ששת הימים ושחרור ירושלים.
"שנת השירות שלי בגבעת התחמושת היא חוויה מעוררת רגשות, מחשבות, סיפורי גבורה, רעות ואומץ – כולם מיוחדים, ייחודיים ונדירים, כולם מלמדים ערכים, כולם מראים בבירור את רוח הקרב ועמידה איתנה מהי. במסגרת תפקידי, זכיתי לפגוש ולשמוע את דורון נאוה, בנו של איתן נאוה ז"ל, אשר לחם בקרב על גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים.״ מספרת אביה. איתן נאוה מוזכר בשיר המוכר 'גבעת התחמושת', בו נאמר עליו- "איתן לא הסס לרגע", כאשר יצא מן התעלה, וחיפה על חבריו שבפנים באומץ לב נדיר. לאחר מותו קיבל נאוה את עיטור הגבורה, העיטור הגבוה ביותר בצה"ל.
עוד מספרת אביה, ״דיברתי עם דורון וסיפרתי לו, כמה ההדרכה על איתן משמעותית עבורי וכמה סיפור הגבורה של גבעת התחמושת הוא אבן דרך בדרכה ותקומתה של מדינת ישראל- והרבה מכך נזקף לזכות איתן וחבריו. איתן, שעשה מעשה של רעות, שהציל חברים תוך כדי סיכון אישי, כאשר פעל תחת אש בלתי פוסקת הוא סמל לדיבוק חברים, למסירות נפש כפשוטו".
שירה מספרת, ״רק אחרי תקופה בגבעה הבנתי שמה שבאמת מיוחד בגבעה הזאת זה שהנתונים היבשים, המספרים והפרטים הטכניים, הם חשובים אך הם לא העיקר במה שאנחנו מנסות להעביר פה, ובעיקר לדור הצעיר. וגם כאשר אני מספרת את הסיפור של יגאל ארד בצומת הפצועים, אני לא מנסה לייצר אידיאל ארץ-ישראלי, ולגרום לאנשים להעריץ את הלוחמים שלחמו כאן או לתת להם רעיון לפוסטר לתלות בחדר. אלא, לייצר את החיבור האישי של כל מאזין למה שקרה שם, לחבר את האנשים לתחושות שהלוחמים הרגישו במהלך המלחמה, אותן תחושות שגם אנחנו לפעמים חווים, אולי רק בקטן יותר ביום- יום שלנו. הלוחמים היו בני אדם כמוני כמוך, אבל המעשים שלהם הובילו לכך שאנחנו עומדים כאן היום, במדינת ישראל שבירתה ירושלים, ומספרים את סיפורם.
"במהלך הקרב הלוחמים נתקלים בסיטואציות מורכבות וקשות, שביום יום שלנו אנחנו לא נתקלים בהן, כשחבר שלך מהמחלקה נופל פצוע ממש לידך בתוך התעלה, ובאינסטינקט האנושי שלך, כל מה שאתה רוצה לעשות זה לעזוב הכל, לפנות אותו, לעזור לו ולהציל אותו. אבל לא, צריך לפעול לפי השכל בלבד, לזכור שאתה בתפקיד הלוחם, להמשיך את הקרב ולהתקדם הלאה" מספרות שירה ואביה. ועוד הן אומרות כי ההתגברות על מכשולים, דוגמה אישית, דבקות במטרה, אחריות וערבות הדדית אלו הם הערכים שמעבירות בהדרכות פה בגבעת התחמושת.
אלון ולד, בנו של סרן (מיל') רמי ולד ז"ל שנפל בגבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, כיום עובד בגבעה ומשמש כנציג 'דור הבנים של משחררי ירושלים'. "כבנים של מי שנפלו בקרב אומצנו ע"י החברים לנשק של האבות שלנו שלפני 13 שנה, אז ביקשו מאיתנו להגיע לגבעה ולהשתלב עימם בתיווך ובהנחלת הסיפורים ששמענו כל חיינו. החלטנו להיכנס מתחת לאלונקה ולאט לאט לקחת את השרביט של הנחלת המורשת לדורות הבאים. הרבה שנים אתר גבעת התחמושת דיבר בשפה של מוות וקרב, עם הזמן הבנו שהסיפור הרבה יותר גדול והחלטנו להעמיק את השיח לחוויות וערכים בשילוב אמצעים מודרניים של מוזיקה תערוכות צילום ועוד. כעת המקום משמש סיפור רקע שלם לחוויה הישראלית-יהודית-אנושית ויש לזה ערך לאומי וחינוכי עצום".
אלון מספר "באחת הפעמים שלי בגבעה הגיעה קבוצת אנשים בני הגיל בשלישי מכפר סבא, העיר בה גדלתי, לסיור ותדריך בגבעה. משיחה עם אותם אנשים הסתבר שהכירו את אבי ז"ל, אחת הנשים סיפרה לי איך השמועה שאבי נפל החלה לרוץ בעיר, וכמה צער הביאה איתה הבשורה המרה. לפגוש אנשים שהכירו את אבי וזוכרים אותו אחרי כ"כ הרבה שנים, זה כבר מעבר לכאב המשפחתי, בחוויה הזו גיליתי כמה ישראל קטנה והרגשתי סוג של סגירת מעגל עם האבא הנוכח נפקד בחיי".
חנן גוראל, היה קצין שלישות בחטיבת ירושלים בזמן מלחמת ששת הימים, כיום חבר 'עמותת ידידי גבעת התחמושת' ומתנדב בהדרכות וליווי קבוצות בגבעה. "כשאני מעביר הדרכה אני תמיד מתחיל את הסיור בהכרת ירושלים של שנת 67' על כל מרכיביה. זה מאפשר לי להסביר לאחרים את המצב שירושלים הייתה נתונה בו וגם לתת ביטוי לחטיבת ירושלים שקיבלה על עצמה את הגזרה משער שכם ועד רמת רחל ומוצב הפעמון, שם ביצעה החטיבה פעילות שוטפת של אבטחת הצד הדרומי ומניעת חדירה לירושלים בזמן המלחמה. גבעת התחמושת הוקמה כאתר הנצחה לצנחנים שלחמו בה ועם השנים הגבעה הפכה לאתר הנצחה כללי לשחרור ירושלים".
"כיום, כל מתגייסי צה"ל באיזור שיפוטה של העיר ירושלים (מבקעת הירדן ועד קריית גת) מגיעים לתהליך חיול בגבעה, נפרדים מההורים, ולבסוף עוברים סיור והדרכה בגבעת התחמושת. החוויה הצה"לית הראשונה של חייל שרק מתגייס היא מורשת הקרב בגבעה ושיח על ערכים ורעות בין לוחמים. אני סבור ובטוח שזה מעניק להם משמעות מיוחדת והזדמנות להתחיל בתחושת גאווה, שייכות והתרגשות לקראת הבאות".
ראובן פינסקי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי – אזרחי: "בני ובנות השירות הלאומי- אזרחי נותנים את הלב והנשמה למען המדינה והחברה ופועלים בין היתר למען הכרה במורשת הלאומית ובאתרים בעלי חשיבות לאומית, המשפיעים רבות על הווה ועתיד מדינתנו, בעוצמות גדולות של ערבות הדדית ועשיה למען החוסן החברתי של מדינת ישראל".
הרב צבי במברגר, מנכ"ל עמותת עמינדב: "אנו רואים ערך בהנחלת מורשת הקרבות על ירושלים וחשיבותה של ירושלים בלאומיות הישראלית כחלק מהנחלת ערכים של התנדבות, מסירות נפש ותרומה לעם ישראל. מתוך ראיה זו, משרתות אצלנו מאות רבות של בנות שירות בתחומי החינוך. בנות השירות הלאומי בגבעת התחמושת הן חוליה חשובה בחינוך הדור הבא".
