"ויאתיו כל לעבדך – ויברכו שם כבודך……וישמעו רחוקים ויבואו – ויתנו לך כתר מלוכה!"
סיפורו של הניגון הנשכח שראשיתו אצל האדמו"ר הינוקא בניו-יורק דרך ז'יטומיר, ועד קורוסטין
אליעזר שפר 27/09/2009
כאשר גמלה בליבי ההחלטה להתפלל בראש השנה בז'יטומיר שבאוקראינה, התקשרתי לרב שלמה וילהלם, שלוּח חב"ד במערב אוקראינה ורבה של ז'יטומיר וביקשתיו להסדיר עבורנו אירוח במלון הסמוך לבית הכנסת ולאפשר לי להתפלל כשליח ציבור את תפילת מוסף של ראש השנה. הרב וילהלם נעתר לבקשתי, ואף הסכים להסדיר עבורי מנין נפרד לתפילת מוסף שלא בנוסח חב"ד.
את הדרך לז'יטומיר התחלתי בביקור אצל הרב יעקב בלייך, רבה של קייב ומנאמני האדמו"ר מסטולין קרלין, שהציע לי להתפלל בקייב בנוסח סטולין קרלין, אך אמרתי לו, שמנוי וגמור עמי להתפלל בראש השנה רק בז'יטומיר. מקייב יצאנו רעייתי ואנוכי למסע מרתק בקברי צדיקים ופתחנו בתפילה ליד הציון של הבעל שם טוב הקדוש במעזיבו'ז.
יום לפני ערב ראש השנה, הגענו לעיר קורוסטין החשוכה והנהג שהסיע אותנו הביא אותנו ללינת לילה בחצר המוארת של הרב אהרן ברגר ורעיתו נאוה לבית גבאי ,שהקימו את מוסדות החינוך "שארית ישראל" בתוככי השממה הרוחנית של אוקראינה.
כאשר סיימנו לסעוד בביתו של הרב ברגר בקורוסטין, הוא פתח ואמר: שאלתי ובקשתי שתישארו עמנו לראש השנה, משום ששני הבחורים מחב"ד שנשלחו על ידי הרב שלמה וילהלם מז'יטומיר לשהות עמנו ולהתפלל כשליחי ציבור את כל התפילות חלו בשפעת עם חום גובה ואין לנו מי שיתפלל עבור האנשים שהתכנסו מכל האזור.
אמרתי לרב ברגר, שנדרתי בליבי להתפלל בז'יטומיר והרב וילהלם אף עשה את כל ההכנות כדי שאתפלל במקום ובנוסח שביקשתי. אבל הרב ברגר התקשר טלפונית עם הרב וילהלם ולאחר ששניהם הפצירו בנו, החלטנו להישאר בראש השנה בקורוסטין.
ביום הראשון של ראש השנה, התכנסו בבית הכנסת בקורוסטין עשרות רבות של יהודי המקום והסביבה ותלמידי הישיבה. לאחר שטבלתי במקוה במקום, ניגשתי בדחילו ורחימו להתפלל מוסף, ובסיום התפילה אמרה לי רעייתי אסתר: מדוע התפללת "ויאתיו" בניגון של "מעל פסגת הר הצופים", כמו שנהגתי לשיר בבי הכנסת ברעננה, ולא בלחן של חסידי קרלין. הצטערתי צער רב.
למחרת, ביום השני של ראש השנה, שוב הלכתי לטבול במקוה, וכל הזמן זמזמתי לעצמי את "ויאתיו" בלחן חסידי קרלין. וכאשר עמדתי לתפילה והגעתי ל"ויאתיו" הסבתי את הפנים שלי לעבר המתפללים שלא ידעו להתפלל, ויחד איתם נפעם ונרגש, אמרתי "ויאתיו כל לעבדך". כאשר הגעתי לסיום, הסתכלתי בפני המתפללים ואמרתי מילה במילה "וישמעו רחוקים ויבואו" – וסיימתי בקול גדול "ויתנו לך כתר מלוכה"!
לאחר התפילה, בסעודת החג, התנצל הרב ברגר על שלחץ עלינו להשאר בקורוסטין וביקש ממני להסביר לו מדוע היה לי כל כך חשוב להתפלל בראש השנה בז'יטומיר, וכך סיפרתי לו:
בשנת תש"ל – 1970, יצאנו בשליחות חינוכית מטעם הסוכנות היהודית לניו יורק, וכאשר נודע הדבר לרבי ישראל פילצ'יק ממחדשי חסידות סטולין קרלין בארה"ב, הזמין אותנו להתארח ביתו בבורו פארק, ברוקלין, ביום הכיפורים ולהתפלל במחיצתו של הינוקא מסטולין קרלין, נכדו של רבי יוחנן זצ"ל, שמייעדים אותו להנהגת החסידות.
בבית הכנסת התפללנו כשלושה מניינים, ולפני תפילת מוסף של יום הכיפורים, פנה אלי רבי ישראל פילצ'יק וביקש שאני אשיר את התפילה "ויאתיו כל לעבדך" בנוסח חסידי קרלין וכפי שהם נוהגים בארץ ישראל, שאחד מהקהל שר את "ויאתיו" ולא החזן.
אמרתי לו, לרבי ישראל פילצ'יק, שאני מבקש ממנו לא להטיל עלי משימה נכבדה זו, כי הרי בעירנו, טבריה, רק אחד מחשובי וזקני הקהל היה שר "ויאתיו", ואיך אני אעשה זאת? השיב לי רבי ישראל, אין כאן אף אחד היודע את הנוסח המקורי של חסידי קרלין סטולין ועליך לעשות זאת.
בדחילו ורחימו המתנתי שהחזן יסיים את הקטע "ובכן צדיקים יראו וישמחו" ופתחתי בקול רם ונרגש "ויאתיו כל עבדך ויברכו שם כבודך". וכאשר סיימתי "ויתנו לך כתר מלוכה", אף מחאתי כפיים כמנהג חסידי ברסלב. בשעת אמירת "ויאתיו" עמד לידי אדם נמוך קומה, חבוש בכובע קסקט, כמו יהודי רוסיה, וכאשר התחלתי לשיר, הוא התחיל לבכות.
לאחר התפילה ביקשתי מר' ישראל פילצ'יק לברר עם האיש את פשר בכייתו, וכך סיפר לנו בשפת האידיש במבטא ליטאי:
בילדותי נסעתי עם אבי להתפלל בראש השנה במחיצתו של האדמו"ר בסטולין, וכאשר הקומוניסטים השתלטו על ז'יטומיר והפכו את השטיבל שלנו למחסן עצים, התכנסנו בראש השנה וביום הכיפורים מחוץ למבנה והתפללנו שם בחוץ בנוסח חסידי סטולין קרלין. ואז, אמר לנו ר' דוד, הייתי שר "ויאתיו" בניגון ששמעתי בסטולין. ברבות השנים הלך והתמעט מספר המתפללים, עד שלא היה לנו יותר מנין והפסקנו להתפלל במקום.
כאשר הצלחתי לצאת מברית המועצות בזכות בני, שהוא רופא מפורסם באמריקה, ביקשתי לגור במקום שיש בו בית כנסת של קרלין סטולין. וכאשר שמעתי אותך שר "ויאתיו" בניגון שאני שרתי בז'יטומיר, התרגשתי מאוד והדמעות זלגו מעיניי.
כך סיפר לי ר' דוד מז'יטומיר, ואילו אני נדרתי אז בלבי, שאם אזכה בעז"ה, אחזור לז'יטומיר לשיר "ויאתיו" בראש השנה, אבל הגעתי רק עד קורוסטין המרוחקת ב-70 ק"מ מז'יטומיר כדי לראות את היהודים מהסביבה ולשיר איתם ולכבודם וישמעו רחוקים ויבואו.
כוחם של ניגוני קרלין
מהתגובות שקיבלתי בעקבות הפרסום באתר החדשות דתילי של הסיפור: תעלומת הניגון החסר, התרשמתי מאוד מתגובתו המרגשת של ידידי שמאי קינן, מנכ"ל "היכל שלמה" שסיפר לי על ביקורו לאחרונה באוקראינה וההתרגשות הגדולה שפקדה אותו כאשר השתטח על הציון של רבי אהרן מקרלין, בעל ה"בית אהרן" בעיירה מלינוב.
אמנם ידעתי שמוצאו של שמאי ממשפחה של חסידות קרלין, אך לא עלה על דעתי שיסע לאוקראינה כדי לפקוד את קברו של רבי אהרן מקרלין. את הסיפור ויאתיו אני מקדיש לשמאי קינן הקרלינאי בנשמתו.
אליעזר שפר
בין כסה לעשור, תש"ע
