כאשר עסקתי בקריאה אודות ספרה החדש ויוצא הדופן של ד"ר אתי סתיו, "הסכסוך שאינו נגמר" (הוצאת ספרי ניב, 2021), צצו לי על מסך המחשב ספרים נוספים שאולי ארצה לקרוא: זה של אוהד חמו הכתב לענייני ערבים בחדשות 12; אחר שעוסק בעימות בעזה בשנת 2021 או במילים אחרות במבצע "שומר החומות"; וגם ספר בשם "השכן הפלשתיני שלי".
מתברר שמדובר בנושא טעון מאוד ומורכב וכך גם מגדירה זאת סתיו עצמה בהקדמה לספר. למרות זאת ניכרת הדרך המפתיעה שבה מתבצע הסיקור הזה של מדינת ישראל החל ממלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ועד לחתימה על הסכמי אוסלו מול הנהגת אש"ף בשנת 1993, במהלך תקופה של 20 שנים. במהלך השנים הללו הפך העימות לכזה שפותח מהדורות חדשות ועיתונים, ומקבל ביטוי בכל תחומי החברה-פוליטיקה-ביטחון-כלכלה במדינה באופן שגרתי.
אלא שד"ר סתיו מבקשת להביט בדברים בצורה שונה שלא נחקרה עד היום בצורה ייחודית: דרך הקריקטורות שהופיעו בעיתונות הפלסטינית אודות המצב האקטואלי באותם ימים. היא מספרת שהכל התחיל מהרצאה של מישל קישקה, דור שני לשואה, שלמרות הנושא הטעון הצליח לעסוק בו בצורה מצחיקה וקלילה ולהאיר את הדברים מזווית מאוד ייחודית. היא לקחה את העניין אל מחוזות המחקר והחליטה לסקור כיצד הקריקטורות היוו כלי ביטוי של המאיירים על הנעשה באותה תקופה.
הספר שיצא כעת, מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה ומציג את ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי פלסטיני מזווית לא שגרתית שלא עסקו בה. את הקריקטורות היא מצאה בעיתונים הפלסטינים כשחיפשה מידע על אירועים מרכזיים בהיסטוריה הפלסטינית. לדבריה, היא גילתה שגם הפלסטינים יודעים להציג בהומור אירועים ודמויות, ואפילו לגחך על עצמם, על מדינות ערב וכמובן על הישראלים.
"לקריקטורות יש יכולת השפעה וקריקטוריסט הפלסטיני הכי מפורסם בעולם הערבי שילם בחייו בשל הקריקטורות שאייר על ההנהגה הפלסטינית והעומד בראשה יאסר ערפאת. ביולי 1978 הוא נרצח בלונדון על ידי הארגונים הפלסטינים שבהם שלט ערפאת.", היא אומרת.
ובכן, כך על פי המחקר, מתברר שקריקטורות יכולות ליצר תודעה, וככאלו שמתפרסמות בכלי התקשורת יש להן אפקט פוליטי וחברתי. הן יכולות לעצב, להנדס או לבנות תודעה וכן דעות ועמדות בהתאם למה שמוצג בהן ולאופי שבו הדברים מוצגים.
בנוסף, הקריקטורות משמשות כאמצעי תעמולה וכמקור היסטורי. בספר מובאים מדגם מייצג של קריקטורות שמשקפות את הלכי הרוח במרחב הפוליטי הפלסטיני באותה תקופה. הקורא מקבל דרכם בצורה כרונולוגית את הבנת הרקע, הסביבה, הנפשות הפועלות, האידיאולוגיות והנרטיב הפלסטיני.
המחקר שמובא בספר, מראה ומדגים את התפקיד של הקריקטורה במאבק הלאומי הפלסטיני, בהשפעה על דעת הקהל ובהכשרת מהלכים פוליטיים רבי-משמעות, לצד עיצוב תודעה קולקטיבית. יש בהן בין היתר מבט מקיף ובהיר על המחלוקות שבין פלגי אש"ף לגבי הדרך לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני.
הקורא מגלה פתאום את הסכסוך מנקודת מבט מאוירת, עוקצנית, צינית ומתובלת בהומור. כך למשל, בגין וסאדאת שרים בצוותא את "המנון השלום האמריקני", הסעודה האחרונה של ישו היא בעצם זאת, המזרח תיכונית, שבה לבנון משלמת את המחיר, ערפאת מוצג כלהטוטן בקרקס ועוד.
ד"ר אתי סתיו היא בעלת תואר דוקטור בלימודי המזרח התיכון מאוניברסיטת בר-אילן. במסגרת לימודיה היא התמקדה בסכסוך הישראלי-פלסטיני והתמחתה בתחום המניעים, המהלכים והאסטרטגיות של ההנהגה הפלסטינית
דוגמה לקריקטורות מתוך 112 המופיעות מהספר:
ב-21 בנובמבר 1977,יומיים לאחר ביקורו של סאדאת בישראל, התפרסמה קריקטורה באל חריה המציגה את המנהיגים סאדאת ומנחם בגין שרים יחד את המנון השלום האמריקני. סאדאת חובש כיפה ובגין לובש ג'לביה. הקריקטורה לועגת למנהיגים על שוויתרו על הזהות הלאומית האותנטית שלהם לטובת הסכם שלום בחסות "האח הגדול" האמריקני וללא התייחסות לפלסטינים.
קריקטורה יכולה להוות כלי נשק בדרכה אל התודעה והיא מסוגלת לעשות את הסמל או המושג שהיא מתארת לשעיר לעזאזל ולתוקפנותו של הקורא. בתקופת המצור על ביירות הציגה קריקטורה, שהתפרסמה באל-קדס ב-29 ביוני 1982, את הגורל הצפוי לפלסטינים בלבנון. כיצד נראה ראש ממשלת ישראל ומהו המסר שנצרב בתודעתו של הקורא המתבונן? בגין יטרוף את לבנון ואת הפלסטינים בתוכה והם לא יצליחו להימלט ממלתעותיו.
בקריקטורה הבא האפשר לראות איזה תודעה יוצרת ההנהגה הפלסטינית ביחס להסכם אוסלו (הצהרת העקרונות) שנחתמו בוושינגטון.
בקריקטורה, שהופיעה באל-קדס ב-10 בספטמבר 1993, שלושה ימים לפני החתימה על "הצהרת העקרונות" בוושינגטון, נראים שני הנציגים לחתימה, הפלסטיני והישראלי חותמים באוויר. שני הנציגים עומדים כמו ביציאה לדו קרב במערבון תחת עינו הפקוחה של השופט האמריקני. בכותרת המסמך שמונח על השולחן כתוב: "ההסכם". החתימה באוויר יוצרת תודעה שההסכם הוא חסר תוקף במערבון הישראלי- פלסטיני שבו כלי הכתיבה נראה כמו אקדח. באמצעות הקריקטורה מעבירה ההנהגה הפלסטינית מסר מרגיע לקהל היעד הפלסטיני והערבי שאין וויתור על החלום הפלסטיני על כל פלסטין.
אפשר לרכוש את הספר דרך האתר של המחברת או בעמוד הפייסבוק או ישירות בביט לנייד של המחברת: 052-2297213
