"אני חברת פורום תקווה, ואני רוצה להגיד שאני מלאה בתקווה כי אנחנו סומכים על מדינת ישראל ועל מקבלי ההחלטות שאתם לא תעשו מעשה לא אחראי.
אנחנו רוצים את הילדים עכשיו בבית, אבל אנחנו רוצים את זה מתוך אחריות לאומית. הלב שלי בעזה זה סיסמה שכולם אומרים אותה, אז הלב שלי בעזה, חציו בתת קרקע שזה הדאגה והקושי והמחשבות על מה שקורה לאיתן עכשיו, וחציו זה הבן שלי שיושב בטנק בחאן יונס, ואמרנו לו בבקשה תחזיר איתך את איתן הביתה, תביא איתך את איתן הביתה, צא מהטנק ושלח לו יד ותחזיר ואתו.
ככה נראה הלב שלי, דאגה לאחיין חטוף ודאגה לבן שלי שנלחם שם. אנחנו מבקשים ממכם שתחליטו החלטות שנוגעות באחריות הלאומית שלנו פה.
אי אפשר ללכת לעסקאות שמסכנות את כלל התושבים, אנחנו רוצים עסקה ממקום אחראי ודאגה לכל העם, תנו לצה"ל לנצח זה לא סיסמה. תנו להם להכריע את האויב, אל תכניסו צינור חיים לאויב, לא אוויר, לא מים, לא דלק, כלום.
אל תקשיבו לי, אני גננת, עזבתי את העבודה כדי להיות פה היום. תקשיבו לבכירי שב"כ ואנשי צבא שאומרים שלחץ צבאי יכריע את המערכה. תנו לצה"ל את הכוח להכריע את המלחמה הזו כדי שהאויב יירד על 4 ויגיד לנו קחו אותם כבר. אני חייבת להגיד שאם לא נשב פה עם תקווה אין לנו מה לעשות פה.
