דברים שלא ידעתם על הדלקת נרות שבת

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה משנת 2009 מדווח על 52% מהאוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (הכוללת חילונים ומסורתיים) המדליקים נרות שבת. מצווה זו מתקיימת בערב שבת כידוע, ואורה מאיר את הבית והעולם כולו. תוכלו לצעוד ביום שישי בתחנת רכבת או בשוק ולהבחין במתנדבי ארגונים שונים המחלקים זוגות של נריות לזכות את הרבים במצוות הדלקת נרות. נסעתם לצפת? אתם שובתים במטולה? המאמר הבא יספר לכם באיזו שעה תצטרכו להדליק נר של שבת, ויעשיר אתכם במידע שטרם שמעתם עליו. הדלקת נרות שבת – כל מה שחשוב לדעת.

"…חייבין להיות בבתיהם נר דלוק בשבת" (משנה תורה להרמב"ם)

הבערת אש בשבת הינה אחת מל"ט אבות מלאכה, המקור לאיסור זה הינו הפסוק: "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", חז"ל ביארו שכוונת לאו זה, מתייחס להבערת אש בשבת עצמה, אולם הדלקת נרות בערב שבת, כך שידלקו בשבת עצמה – מותרת.

במסכת שבת מפורטים דיני הדלקת נרות שבת "במה מדליקין" ו"במה אין מדליקין", שם מובאים סוגי הפתילות המותרות בהדלקה ודין הנרות.

חיוב מפורש למצווה נתבאר בתלמוד בדברי רבא: "ואני אומר: הדלקת נר שבת – חובה". בעקבות מילות גמרא אלו, כתב הרמב"ם מפורשות בספרו משנה תורה: "הדלקת נר בשבת אינה רשות – אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ואינו מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה… אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהם נר דלוק בשבת."

- פרסומת -

הגאונים קבעו נוסח לברכה על הדלקת נרות: "ברוך… אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של שבת".

חשבתם פעם מדוע אנו מדליקים נרות שבת?

אז ככה, קודם כל מפני הציווי. אולם למצוות הדלקת הנר יש מספר טעמים. נחלקו הפוסקים האם חובת הדלקת נרות שבת היא משום כבוד השבת או משום עונג שבת. למעשה נפסק להלכה, שמצוות ההדלקה עונה על שני טעמים אלו, כשכל אחד מהפוסקים מחלק את שני הבחינות לחלקי ההדלקה השונים בצורה אחרת:

הגאון מווילנה מחלק את חובת ההדלקה כאשר בכלל כבוד השבת נכללות ההכנות שקודם השבת, ואילו בכלל עונג שבת נכלל אור הנרות הזורח במהלך השבת.

הערוך השולחן כותב, כי בנרות המאירים את רחבי הבית יוצאים משום עונג שבת, ואילו נרות הדולקים בסמוך לשולחן הם משום כבוד השבת.

ישנו עניין נוסף בהדלקת נרות שבת והוא מפני שלום בבית, שבהיעדר תאורה מספיקה, עלולים להיתקל בחפצים שונים ולגרום לנפילות ולשבר. הדלקת הנר מאירה את הבית ויוצרת שלום וברכה, לפיכך נפסק להלכה שאדם עני שאין בידו די כסף, יעדיף קנייתו של נר שבת על פני נרות חנוכה האסורים בהנאה, וכן על פני יין לקידוש. לפי זאת, אין עניין בהדלקת הנר דווקא על יד השולחן, אלא בכל מקום בבית בו נדרש אור הנר.

נרות שבת – זמני ההדלקה המדויקים

הדלקת הנרות נעשית בזמן כניסת השבת הנהוג באותו מקום. זמן כניסת השבת נקבע על פי שקיעת החמה בתוספת זמן מסוים הנקרא תוספת שבת. ישנן שיטות שונות להגדרת שקיעת החמה – הזמן בו יורד הלילה ונכנסת השבת. נחלקו בכך הגאונים, רבנו תם והיראים. רבים נוהגים כשיטת הגאונים, כי שקיעת החמה היא בסוף זמן שקיעת החמה הנראית, בזמן שעיגול החמה יורד אל מתחת לקו האופק. יש להסמיך את הדלקת הנר לשקיעת החמה כיוון שהדלקה זו מיועדת עבור הלילה.

זמן הדלקת נרות שבת הנהוג ברוב ארץ ישראל הינו כ-20 דקות קודם השקיעה, זמן הדלקת הנרות בחיפה הוא כ-30 דקות קודם שקיעת החמה. ובירושלים נוהגים להדליק נרות שבת כ-40 דקות לפני השקיעה.

הידעת?! הסיבה בשלה מדליקים נרות כמספר הילדים

מבחינה הלכתית אפשר לצאת ידי חובת הדלקת נר שבת, בהדלקת נר אחד בלבד. אולם נהוג להדליק שני נרות בשל מספר טעמים שונים:

• ישנם שני פסוקים בתורה על מצוות זכירת ושמירת השבת: "זכור את יום השבת לקדשו" (עשרת הדיברות, ספר שמות) ו"שמור את יום השבת לקדשו" (ספר דברים),המנהג הוא להדליק שני נרות, אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור".
• ענייני שבת רבים נכפלו, כדוגמת: לחם המשנה וקורבן המוסף המכיל שני כבשים. ספר הכלבו (כ"ד, דף י"ז, א'), מביא שיש לנהוג כך גם בנרות שבת ולהכפילם.
• שני נרות הינם סימן היכר לכך שהנרות לא הודלקו רק כדי להאיר את החשיכה, אלא למטרת קיום מצוות הדלקת הנר.

מנהגים קבליים שונים כוללים הדלקת מספר נרות רב, מסיבות הלקוחות מתורת הנסתר.

דין אישה ששכחה ולא הדליקה נרות שבת פעם אחת, להוסיף נר נוסף להדלקת הנרות עד עולם. בדורות עברו היולדות היו חלושות ביותר ולא יכלו לקום מהמיטה לקיים מצוות הדלקת הנר, לפיכך יצא שבלידת כל ילד הן נקנסו בהדלקת נר נוסף, ומכאן המקור למנהג הדלקת הנרות כפי מספר הילדים.

יש המקלים בקנס זה כיוון שהיום ישנה תאורה מלאכותית בנוסף לנרות שבת.

איפה יש להדליק נרות שבת?

בתקופה בה לא הייתה תאורה מלאכותית, עיקר מטרת הדלקת נרות שבת היה להאיר את מקום סעודת ליל שבת. אולם ניתן להדליק גם במקומות אחרים ברחבי הבית, שכן מטרת המצווה היא להאיר גם את שאר חלקי הבית.

ברכה על הנרות – לפני או אחרי ההדלקה?

הפוסקים נחלקו בשאלה האם יש לברך ואז להדליק או להדליק ואז לברך. נסביר את שני הצדדים: ישנו כלל הלכתי בשם האמורא שמואל הקובע כי: "כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן", פירוש הדבר כי יש לברך על המצווה טרם עשייתה, ולאחריה כבר לא ניתן לברך. לפי כלל זה, לא ניתן לברך על הנרות לאחר הדלקתם. וכן ישנו דין כי באמירת הברכה מקבל על עצמו המדליק תוספת שבת, כלומר, זמן תוספת לעיקר השבת בו נאסרו כל מלאכות שבת. לפי עקרונות אלו נחלקו הפוסקים האם מברכים על הנר קודם ומדליקים אחר כך או להפך.

לפי מנהג עדות אשכנז, נהגו להדליק נרות שבת ורק אחר כך לברך, וזאת על מנת שאפשר יהיה לכבות הגפרור לאחר ההדלקה. כדי שלא תעבור האישה המדליקה על העיקרון של "עובר לעשייתן", חשוב שתכסה את עיניה בשעת הברכה כך שלא תהנה מאור הנרות. מנהג זה נפוץ ברוב קהילות אשכנז ובחלק מהקהילות הספרדיות.

בקהילות תימן וברוב קהילות ספרד נהוג לברך קודם ההדלקה, כפי שיטת הרמב"ם שסבר כי ברכה אחר הדלקת הנרות הינה ברכה לבטלה. וכן קבלת השבת אינה תלויה בהדלקת הנר אלא בקבלה מפורשת של כניסת השבת או בשקיעת החמה.

דין של תוספת שבת בהדלקת הנר נהוג דווקא אצל נשים. גבר המדליק נרות שבת, יברך קודם ההדלקה, גם במנהג יהדות אשכנז.

מי מדליק נרות שבת?

הדלקת נרות שבת היא חובה על הבית כולו, נהוג שרק אחד מבני הבית מדליק. מנהג ישראל הוא שעקרת הבית מדליקה, מכיוון שהיא העוסקת בצרכי הבית וכן לפי המדרש בו בהדלקת הנר, מכפרת האישה על חטאה של חוה – שכיבתה נרו של עולם. גברים המתגוררים לבד, מחויבים אף הם בהדלקת נר של שבת.