הדו"ח הלאומי לאובדן והצלת מזון של לקט ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה שנכתב על ידי BDO, חושף כי היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 נאמד בשווי של כ- 21.3 מיליארד ₪ ומהווה כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. בפרק מיוחד בדו"ח השוואה בין-לאומית המראה כי ישראל מדורגת אחרונה במספר כלי המדיניות המיושמים למיגור התופעה.
דוח אובדן והצלת המזון המתפרסם זו השנה השביעית, בחן לעומק בעזרת כלי מדידה מקובלים בעולם, את הצעדים הממשלתיים במדינות ה- OECD ליישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון. בעוד שמשרדי הממשלה גיבשו תוכניות שונות הנוגעות לצמצום העוני וצמצום הפערים בין שכבות האוכלוסייה, נדמה כי בכל הנוגע לאובדן והצלת מזון הנושא אינו עומד בראש סדר העדיפויות.
על פי אומדני הדו"ח, היקף אובדן המזון בישראל לשנת 2021 עומד על 2.6 מיליון טונות בשווי של כ-21.3 מיליארד ₪ שמהווים כ- 37% מהיקף ייצור המזון בישראל. מתוכם, 50% מהיקף המזון הוא בר הצלה כלומר מזון הראוי למאכל, בהיקף של מעל 1 מיליון טונות ובשווי של כ- 7.5 מיליארד ₪.
מהשוואה למדינות העולם עולה כי בעיית אובדן המזון אינה ייחודית למשק הישראלי. ואולם, מבין 18 מדינות שנבחנו במדד מדיניות תומכת לצמצום אובדן מזון והצלתו, עולה כי ישראל נוקטת במספר הכלים המועט ביותר למיגור התופעה ומוצבת במקום האחרון.
עידוד השימוש בכלי המדיניות של הצלת מזון הוא בעל כדאיות גבוהה. בהיבט הסביבתי, יאפשר ניצול מיטבי של משאבי טבע קיימים וצמצום פליטות מזהמים וגזי חממה. בהיבט הכלכלי הצלת מזון תהווה חלופה לייצור מזון תוך מניעת מרבית המשאבים ועלויות רבות, ובנוסף תחסוך למשק כ-5 מיליארד ₪ בשנה. בהיבט החברתי היא תתרום להקטנת הפערים בחברה ותחזק את הביטחון התזונתי של השכבות החלשות וצמצום העוני. הצלת 20% מהמזון האבוד, בעלות של 0.9 מיליארד ₪ תאפשר לסגור את כל פער חוסר הביטחון התזונתי בישראל.
גידי כרוך מנכ"ל לקט ישראל: "מיקומה של ישראל במקום האחרון ביישום כלי מדיניות לצמצום אובדן ובזבוז מזון אינו מפתיע ומעורר דאגה אמיתית. בשש השנים האחרונות פרסם לקט ישראל דו"ח מסודר, החתום על ידי המשרד להגנת הסביבה ובתמיכה בנתונים של משרד החקלאות, המתריע על היקפי המזון הנזרקים לפח מדי שנה. במציאות שבה לא רק למעלה מ – 20% מאוכלוסיית המדינה מצוי במחסור, אלא שהעולם כולו מתמודד עם משברי אקלים, מלחמות ופנדמיות שמערערים את כל מה שידענו על עתודות וביטחון המזון, הגיע הזמן לשינוי יסודי ומהיר בסדרי העדיפויות בישראל, שיובל על ידי לא פחות מראש ממשלת ישראל ויציב את הצלת עודפי המזון בראש. היתרון הגדול בהצלת מזון הוא היכולת המיידית שלו גם לסגור את פער חוסר הביטחון התזונתי כולו בישראל ברבע מהתקציב, וגם לייעל ולמנוע בזבוז משאבי טבע וייצור ולסייע בהפחתת פליטות ומזהמים. איפה נשמע דבר כזה, שפתרון יהיה יעיל וטוב בכל מובן – כלכלי, חברתי, סביבתי, בריאותי, אבל הממשלה תדלג מעליו באדישות? אין לנו את הפריבילגיה הזו יותר. העולם כולו, מצוי במשבר ובאיום ממשי כבר היום, וזהו צו השעה לפעול עכשיו ולנקוט בצעדים יעילים לצמצום אובדני המזון והצלת המשאבים הקיימים. ישראל חייבת לצאת מהאדישות ולתרום מיידית לצמצום המשבר ".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג "דו"ח זה מתפרסם בימים שבהם מתכנסים מנהיגי העולם בשארם א-שייח כדי לדון בדרכים בהן תידרש האנושות לפעול על מנת להתמודד עם משבר האקלים ומשברים נוספים הנלווים אליו כדוגמת משבר המזון. מניעת בזבוז והצלת מזון הן פעולות הכרחיות לקידום החוסן האקלימי, החברתי והכלכלי של ישראל. למדינת ישראל יש פערים להדביק על מנת ליישר קו עם המדינות המפותחות המקדמות את התחום ובאמצעות מהלך רוחבי ממשלתי נוכל לעמוד באתגר".
חן הרצוג, כלכלן ראשי BDO ועורך הדו"ח: "הדירוג הנמוך של ישראל במדדי מדיניות הצלת מזון מחייב את הממשלה החדשה, כחלק מהמאבק ביוקר המחייה, לאמץ מדיניות כוללת להצלת מזון. עלויות אובדן המזון, מתגלגלות בסופו של דבר לכיסו של הצרכן ומשפיעות על יוקר המחיה בישראל, וגורמות להתייקרות של 11% במחירי המזון. עליית מחירי המזון עקב המלחמה באוקראינה מחזקת עוד יותר את הכדאיות הכלכלית להצלת מזון. הצלת מזון היא בעלת כדאיות כלכלית וסביבתית. כל שקל המושקע בהצלת מזון תורם 4.3 ₪ למשק הלאומי.
הדו"ח מדגים ביתר שאת את חשיבות , אימוץ מדיניות הצלת מזון, כמקובל במדינות העולם, שתכלול את 8 כלי המדיניות לעידוד הצלת מזון שנכללים במסגרת ממצאי הדו"ח.
מדיניות הצלת מזון וחלוקתו לשכבות מוחלשות היא מדיניות כלכלית אפקטיבית במציאות הכלכלית בישראל, בה חלק נכבד מההוצאה של משקי הבית היא על מזון. הצלת מזון היא נוסחה מנצחת, שמאפשרת לסגור את פער אי הביטחון התזונתי תוך חסכון ישיר למשק בסך של כ-2.5 מיליארד ₪. בכימות היתרונות החברתיים והסביבתיים, החיסכון למשק אף עולה לכ-4 מיליארד ₪".
