תרומה תורנית לקהילה – וחתימה טובה בראש שנת השמיטה

ערב ראש השנה כותב הרב שינוולד על ההכנה לקראת הדין וההתאחדות עם הכלל

הרב אליעזר שינוולד 12/09/2007

(צילום: אורח)

בליל התקדש יום הדין הקדוש - המתח באויר עולה. בתוקף קדושת היום, הנורא והאיום, נפתח "ספר הזיכרונות ומאליו יקרא, וחותם יד כל אדם בו" (מתוך:"ונתנה תוקף") כמובא בגמ' (ר"ה ט"ז:):

 "שלשה ספרים נפתחים בראש השנה, וכו', של צדיקים גמורים - נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. של רשעים גמורים - נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. ובינוניים - תלוים ועומדים מראש השנה עד יום הכפורים. זכו - נכתבו לחיים, לא זכו - נכתבים למיתה".

עלינו להכין את עצמנו לקראת הדין: לעסוק בתשובה ולפעול לטובה בכל דרך אפשרית, ולקבל על עצמנו "קבלות" לשנה החדשה, כדי שכל אלה יזכו אותנו ויטו את הכף בדין. אולם מהי הדרך הטובה ביותר להתכונן? באר זאת הרב קוק זצ"ל בהקשר של ליל ר"ה (מדבר שור ט'):

אך נראה עוד כוונה בזה, והיא להעיר על הנהגה גדולה הדרושה לנו ממש בתחילת השנה". וכו' והנה צריך לדעת מה היא עבודת הלילה של ר"ה, והלא המשפט הוא ביום?

ליל ר"ה הוא שלב נוסף בהכנות. מהותו היא ההתאחדות שח כל יחיד עם הכלל, כשכל אחד ירגיש את עצמו כחלק מהקהילה והכלל ולא רק כאיש פרטי, ויחשוב במה הוא יכול לתרום לקידום הכלל, ויקבל על עצמו לתרום בכל יכולתו. הזמן שאנו מכינים את עצמנו בר"ה ומקבלים על עצמנו הוא בליל ר"ה (הרב קוק זצ"ל שם, עפ"י זוהר ח"ב מ"ד ע"א): "ונתן לנו הקב"ה לילה להקדים את עצמנו בזו השלמות של האחדות".

ע"י ההתאחדות עם הכלל נזכה בזכויות שיש לכלל ישראל (הרב קוק זצ"ל שם): "אלא נראה שאנחנו מזרזים את עצמנו להקדים ולהתאחד כולנו בלב אחד, כדי שיעשה כל אחד מצורף אל כלל עם ד'. כי כל אחד כשהוא לעצמו צריך זכויות גדולות, גם יחיד אימתי דוקא בעשי"ת הוא מתקבל בקל, אבל אנו חפצים שנזכה להיכתב תיכף ומיד בכתיבה טובה בספר החיים, על כן צריך לזה זכות הרבים. על כן הדרך המוצלחת שהורונו חז"ל היא להתאחד עם הכלל כדי שכשנבוא למחר בעזרת השי"ת ונהיה מוכנים ליום הדין הגדול והקדוש כבר תהיה זכות הרבים מסייעת אותנו".

ההתאחדות עם הכלל מועילה גם לתיקון העצמי של כל אחד (שם): "ואע"ג שאין אדם יוצא ידי חובתו בזה שהוא משתתף עם הציבור לבדו וצריך כל אחד לתקן את עצמו בפני עצמו גם כן, אבל זכות גדולה היא ומועילה מאד להיות אח"כ בא לתיקון שלו הפרטי וכו'".

ההתאחדות עם הכלל מתבטאת גם במנהגי ליל ר"ה: בברכה שמברכים איש את רעהו, ובמנהגי ה"סימנים" (שם): "על כן פוקד כל אחד את חברו בשנה טובה בכתיבה וחתימה טובה, וכמו כן בתפילות שעושים לסימן טוב, הכל הכוונה על הכלל כולו, וכו' ועל כן הוא זוכה להיכתב בספר החיים ששמו נקרא עליו וזוכה לברכה, וכו', וכל זה ע"י מה שעושה עצמו כרש לשתף עצמו עם הציבור, ועל ידי כך "מתעשרת בסופה" שזוכה על ידי זה גם כן לתיקון הפרטי, כי זכות הרבים מסייעת אותו - להיות לו אחרית ותקווה". מכאן אנו למדים עד כמה חשובה התרומה לקהילה ולכלל, והחשיבות של זיכוי הרבים, ואת השפעתם על זכויותינו בדין.

זהו גם היסוד של שנת השמיטה. הקרקע הפרטית מופקעת ופירותיה הופכים להיות נחלת הכלל. מתברר למפרע שעמלו של אדם בכל השנים אינה רק לעצמו אלא גם לכלל ולקהילה הקרובה שלו. הפרט שובת מעבודת הקרקע ומצבירת ההון הפרטי מתפנה לעסוק ברוחניות ובזיכוי הרבים. לקראת ר"ה הבעל"ט הבה נקבל על עצמנו: להתאחד עם הכלל ולתרום לקהילה כמיטב יכולתנו, ללמוד תורה לשם "כנסת ישראל, שכל אחד מאתנו יבנה את אישיותו כאישיות רבת עוצמה שתקרין על כל סביבותיה, ושנזכה לעצב קהילת איכות, שתהווה מקור השראה ומקור לחיקוי לעם ישראל כולו. זאת היא תרומתנו הייחודית, לחוסנו ולקיומו של עמנו.

כתיבה וחתימה טובה, לכל בית ישראל ולכל קהילות העיר מודיעין.

יפורסם בשינויים קלים בעלון ''זרעים''