רבי אלעזר המודעי אומר: "עשה מודיעין לתורה"

הרב אליעזר שינוולד ראש ישיבת ההסדר במודיעין מסביר למה מרבים תלמידי הישיבה לדון בדרכו של רבי אלעזר המודעי ו''לעשות מודיעין לתורה''.

הרב אליעזר שינוולד 27/05/2007

תרת זו ניתנה ללימוד המשותף שלנו עם קהילת "מרכז מודיעין" בתיקון ליל שבועות האחרון (שבמסגרתו - הייתה משפחת הישיבה, אברכיה ורבניה, שותפה בהעברת כחמישה עשר שיעורים ב"ה ברחבי העיר מודיעין וקהילותיה).

בשעת חצות התכנסתנו ללבן סוגיה זו משמו של התנא בן עירנו רבי אלעזר המודעי, ואת שייכותה למתן תורה וקבלתה. מי היה התנא רבי אלעזר המודעי? מדוע כאן בבית המדרש של ישיבת ההסדר במודיעין -מרבים להתעמק במאמריו? רבי אלעזר המודעי היה תנא מהדור השלישי, בן דורו של רבי יוחנן בן זכאי שדבריו מצוטטים במשנה בגמרא ובמדרשים.

הרמב"ם כותב שר"א המודעי היה מהתנאים שראו את חורבן הבית ופעלו גם בתקופה שלאחר החורבן (הקד' לפיהמ"ש): אבל החבורה אשר אחרי אלו, שראו החורבן, הם רבי אליעזר בן יעקב, וכו', ורבן יוחנן בן זכאי, וכו'.., ור"א המודעי, וכו'.. ורבן גמליאל, וכו'.. והכת השנית אחר החורבן, רבי טרפון, רבי עקיבא, ורבי אלעזר המודעי, וכו'.. ר"א המודעי כפי שמבאר רש"י נקרא על שם מקומו (רש"י בבא בתרא דף י' ע"ב): המודעי - מהר המודעי היה: בעל "תולדות תנאים ואמוראים" (ר' אהרון הימן ח"א עמ' 214) מרחיב וכותב: ופרש"י 'מהר המודעי היה', והיא עיר רחוקה ט"ו מילין מירושלים - בפסחים צ"ג ע"ה. (כונתו היא לעיר מודיעין כפי שמבואר במשנה שם). ונראה שלכן קראוהו ע"ש עירו יען שבימיו היו כמה תנאים בשם ר' אלעזר או אליעזר ולכן עשו היכר לר"א זה וכו'..

ר"א המודעי היה עמוד התווך של בית המדרש בעיר מודיעין. כפי שנראה בהמשך אף דבר זה בא לידי ביטוי בדרשותיו. בן דורו, רבן גמליאל, שנהג כבוד בגדלותו בתורה, היה נוהג לומר עליו פעמים רבות בחיבה: "עדין אנו צריכין למודעי" (שבת נ"ה ע"ב; מגילה ט"ו ע"ב; בבא בתרא י' ע"ב; חולין צ"ב ע"א.) ר"א המודעי היה דודו של בר כוכבא הגמ' בירושלמי מתארת (תענית פ"ד ה"ה ובאיכה רבא פ"ב פס' ד) שבאחרית ימיו היה נצור בעיר ביתר ושם היה שרוי כל יומו בתפילה להצלת העיר עד שבמזימת כותי אחד חשד בו בר כוכבא שהוא משתף פעולה עם הרומאים (או שבכוונתו לנהוג כרבן יוחנן בן זכאי - בשעתו במצור בירושלים) והרגו.

בבית מדרשנו אנו מרבים להזכיר את רבי אלעזר המודעי כיון שאנו רואים עצמנו כמי שמחזירים עטרה ליושנה ולאחר אלפיים שנות גלות אנו בונים מחדש את העיר מודיעין הקדומה ואת בית המדרש של מודיעין, ששרשיו במסורת של החשמונאים ושל התנאים (ובכללם ר"א המודעי) ועתידו מי ישורנו. חשוב לנו למצוא את הקוים המחברים בין העבר לבין ההווה והעתיד. בשבוע של מתן תורה ברצוננו להאיר את אחד מביסודות לימוד התורה שהתבארו במשנתו של רבי אלעזר המודעי: "עשה מודיעין לתורה".

תורתנו הקדושה "רחבה מיני ים" ולה היקף עצום של פרטים עובדה זו יוצרת קושי ללמוד את התורה ולרכוש את ידיעתה על בוריה. קושי זה אינו חדש הוא מוזכר במדרש כבר ביחס למשה רבנו בעת שעלה להר סיני לקבל את התורה (מדרש תנחומא כי תשא פרק טז): "ויתן אל משה ככלתו". א"ר אבהו: כל ארבעים יום שעשה משה מלמעלן היה לומד תורה ושוכח, לסוף אמר ליה: רבש"ע הרי באו ארבעים יום ואיני יודע דבר. מה עשה הקב"ה משהשלים ארבעים יום נתן לו את התורה במתנה, שנאמר: "ויתן אל משה ככלתו". וכי כל התורה למד משה והלא כתיב (איוב יא) "ארוכה מארץ מדה"? אלא כללים כללים למדה הקב"ה למשה וכו'.

על פי המדרש כבר אצל משה רבנו אנו מוצאים שלא היה באפשרותו להקיף את כל התורה בארבעים יום ועל כן נותן לו הקב"ה את התורה כללים כללים. מתוך כללים אלה ניתן אח"כ ליישם את הדין לגבי פרטים שונים ולגבי מצבים חדשים שצריך לקבוע לגביהם את ההלכה. מכאן ואילך כל מי שרוצה ללמוד תורה, לזכור ולדעת אותה על בוריה, עליו לנקוט בדרך זו ולנסות להכליל כללים מים הפרטים שבתורה. הדרכה זו מובאת בדברי חז"ל בספרי (האזינו פיסקא א). ד"א:"יערף כמטר לקחי". ר' יהודה אומר: לעולם הוי אדם כונס דברי תורה כללים שאם כונסן פרטים מייגעים אותו ואין יודע מה לעשות! משל למלך שהלך לקיסרי וצריך מאה זוז או מאתים זוז הוצאה נוטלים פרט מייגעים אותו ואין יודע מה לעשות אבל אם מצרפם ועושה אותו סלעי' פורט ומוציא בכל מקום שירצה. וכו'..

הכובד של הפרטים מחייב את הלומד להמיר פרטים רבים בכלל אחד הכוללן יחדיו. המשל של הספרי ממחיש עד כמה נדרש הלומד לאומנות של מיצוי הלימוד לכללים ורק בזכותם יזכה לזכור את לימודו. האן אנו מתחברים לבית הדרש המודיעיני שכן בסוגיה מקבילה בגמרא נידון נושא זה בהקשר שונה (עירובין דף נד עמוד ב):
אָמַר רַב חִסְדָּא, אֵין הַתּוֹרָה נִקְנֵית אֶלָּא בְסִימָנִין, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לא), "שִׂימָה בְפִיהֵם", אַל תִּקְרֵי "שִׂימָה", אֶלָּא "סִימְנָה". שָׁמְעָה רָב תַּחְלִיפָא בְמַעֲרְבָא, אַזָל אָמְרָהּ קַמֵיהּ דְּרַבִּי אַבָהוּ. אָמַר, אַתּוּן מֵהָתָם מַתְנִיתוּ לָהּ? אַנָן מֵהָכָא מַתְנִינָן לָה, (ירמיה לא), "הַצִיבִי לָךְ צִיוּנִים" וְגוֹ', עָשׂוּ צִיוּנִים לַתּוֹרָה. וּמַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ,צִיּוּן' לִישְׁנָא דְסִימָנָא הוּא? דִּכְתִיב, (יחזקאל לט), "וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן". רָב (אליעזר) [אֶלְעָזָר] אָמַר מֵהָכָא (משלי ז), "וּמוֹדָע לַבִּינָה תִקְרָא" - עֲשֶׂה מוֹדָעִים לַתּוֹרָה.

כדי לקנות את התורה על הלומד לתת סימנים לים הפרטים ובאמצעות שינונם יקנה את הידיעה בכל הפרטים הנרמזים בסימנים. על פי המהר"ל רבי אלעזר המוזכר בגמ' כאן הוא רבי אלעזר המודעי, איש מודיעין. על פי דרכנו עלינו לשים לב לדרשתו של רבי אלעזר המודעי ולמקור שממנה למד אותה מהפסוק במשלי. אולם ראשית עלינו לציין שמסקנתו זו מופיעה בגרסאות דומות ומעניינות בילקוט שמעוני. בילקוט בפרשת וילך נאמר בשמו (רמז תתקמא): "עשה (מודיעין) [מודעים] לתורה". (כך היא גם גירסת "ערוך השלם" ערך ידע, עמ' ק"ו). ובילקוט על ספר משלי נאמר בשמו (רמז תתקמ ): "עשה מודיעין לחכמה".

האם יש קשר בין שם עירו של רבי אלעזר המודעי ובין הלימוד שלו מהפסוק "ומודע לחכמה בינה" - עשה מודיעין לתורה? ובכן הרב משה צוריאל שליט"א מצא קשר בין הדברים וכך הוא כותב: במסכת עירובין דף נד: לימדונו חז"ל: "אין תורה נקנית אלא בסימנים!" והביאו לשם אסמכתות וכו'.. ולבסוף מבאר שם ר' אלעזר המודעי (כך היא גירסת מהר"ל על כך, בפירושו לאבות, עמ' קל"ט) "ומודע לבינה תקרא" (משלי ז') עשה מודיעין לתורה אנו שואלים: האם יש קשר בין עיר מוצאו של ר"א (מודעי) לדרשתו "עשה מודיעין"? וכו'.. זוהי סגולה המיוחדת לאתר־קודש בא"י ששמו: "מודיעין".

ולא במקרה הגיע חכמה זו לידינו ע"י ר"א המודעי! חובת כל לומד בתורה לעשות לעצמו סימנים "ומודיעין" כדי שיקח אתו תמיד את חכמתו במוחו כאשר בלאו הכי ידועים לו פסוקי המקרא, ולא יזדקק לחפש בספר, ולא די רק בידיעה סתמית "באיזה ספר זה כתוב", כי זה לא נקרא "ידיעה". אולם יש לשאול האם יש הבדל בין הלימוד של האמוראים רב חיסדא ואביי שלמדו שיש לעשות "סימנין" לתורה ולעשות "ציונים לתורה", וללימוד של התנא רבי אלעזר המודעי: "עשה מודעין לתורה"?

ניתן אולי לומר שהסימנים והציונים הם סימנים לזכירת הפרטים שאין לסימנים הללו משמעות בפני עצמה. אולם למודעין, יש גם חשיבות ומשמעות בפני עצמם חוץ מכך שהם מודיעים לנו ומזכירים לנו את הפרטים. ולכן הם באים משורש ידע. כי יש בהם משום ידיעה בפני עצמם. (כגון כשמביאים אסמכתא מפסוק על לימוד של חז"ל, לפסוק יש חשובות ומשמעות בפני עצמה ולא רק במה שהוא מזכיר את הדין שנסמך עליו). ועל כן אולי יש אפילו עדיפות לזכור את התורה באמצעות מודיעים ולא להסתפק בסימנים. אולם לעשיית מודיעין לתורה יש פן נוסף חשוב מאין כמוהו ללימוד התורה.

בקרב הציבור הרחב שגורה האימרה: "מרוב עצים לא רואים את היער" וכוונתם שריבוי הפרטים מקשה לקבל תמונה כוללת ובהירה. ועל כן שומה על הלומד העוסק בפרטים לגבש מתוכם את הכללים - את התמונה הכוללת שמאפשרת להבין לאן שיך כל פרט ומה ערכו ותרומתו לכלל. בדרך זו מבאר גם הרמח"ל בהקדמתו לספרו המיוחד "דרך ד'": יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה, כיתרון ראית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעו, מראית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב.

כי אמנם ציור חלקים רבים אשר לא נודע קשרם ומדריגתם האמיתית בבנין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבד בלא חמדה, שייגע בו ויעמול ונלאה ועיף ואין נחת וכו'.. ואמנם צריך שתתבונן, שהנה מספר הפרטים עצום מאד מהכיל אותם שכל האדם, ואי אפשר לו לדעת כלם. ואולם מה שראוי לו שישתדל עליו, הוא ידיעת כללים, כי כל כלל בטבעו כולל פרטים הרבה, וכשישיג כלל אחד נמצא משיג מאליו מספר רב מן הפרטים. ואע"פ שלא הבחין בם עדיין ולא הכיר היותם פרטי הכלל ההוא, כי הנה כשיבוא אחד מהם לידו לא יניח מלהכיר אותו, כיון שכבר ידוע אצלו הענין הכללי, אשר אי אפשר להם היות בלתו. וכו'.

אחד מהדגלים שהישיבה חרתה על דגלה עוד בטרם נודע שתקום בעיר מודיעין הוא "לידע תורתך" - ערך ידיעת התורה. במשך שנים ניתן בישיבות הדגש על "עסק התורה", מבלי לתת דגש על החובה לרכוש ידיעה הגונה בתורה. אולם כעת כבר הוכשרה הקרקע לעליית קומה ולדרישה שבעלי היכולת מבני הישיבה יעמלו כדי לדעת ולזכור את לימודם לאורך זמן. לשם כך גובשה התכנית "היקף בעיון", שכוללת מספר מרכיבים לאור דברי חז"ל ראשונים ואחרונים.

כעת משהכתה הישיבה את שרשיה בעיר מודיעין נראית יד ההשגחה שמחזירה תורה לאכסניה שלה - תרתי משמע: בעצם ההקמה מחדש של בית המדרש בעירו של רבי אלעזר המודעי, בית מדרש קהילתי ומקרין על כל סביבותיו, ובלימוד היקף בעיון.
שתי משמעויות אלה ניתן לקפל באמרתו של ר"א המודעי: "לעשות מודיעין לתורה!"