דרוש מתנדב לפרוק סוכה בדנמרק

איתי פרנקל ועמית גולדמן, שליחי בני עקיבא בדנמרק, חותמים את תקופת החגים בחיוך.

איתי פרנקל ועמית גולדמן ו10/10/2007

''מתים על הכנת שרשראות'', ילדי הקהילה בפעילות לקראת סוכות.

זהו. חודש ושבוע כבר מאחורי. אחרי קפיצת ראש לראש השנה, וצלילה לתוך החגים, אפשר להגיד שכבר עברתי את "טבילת האש" הראשונית. כל העבודה האינטנסיבית סביב חגי תשרי בביה"ס, בבני עקיבא ובקהילה, יצרה קשת הזדמנויות רחבה להיחשף ולהתחיל להכיר את החומר האנושי , המנטאליות ומעל לכל את הניתוק, הריחוק ולפעמים אפילו הניכור מהזהות והתרבות היהודית. ככל שאתה מעמיק יותר- אתה נוכח לדעת כמה עבודה עוד נדרשת וכמה יש עוד אינסוף מה לעשות ולפעול. לפעמים יש בזה מן התסכול. נדמה כי לא משנה כמה תעשה, תזיע, תשקיע- הכל כמו טיפות קטנות בשממה היהודית הצחיחה הזאת.

אז מה היה לנו בשבועות האחרונים...
את הבלוג הקודם חתמתי בערב יום כיפור. חוויות רוחניות משמימות לא חוויתי שם, אבל בהחלט היתה חוויה תרבותית מעניינת. בעיקר בגלל שזה פשוט היום היחיד בשנה שאנשים טורחים לאתר במפה את מיקום בית הכנסת... לאחר שהתרגלנו לנוכחות הדלילה, שמבלטת על רקע מימדי ביהכנ"ס המרשימים- היה מדהים לראות את המקום מלא מפה לפה. מ-פ-ו-צ-ץ! לדברי המאבטחים שספרו את הבאים היו כ-900 איש (!!!) או במילים אחרות: המפגש החברתי השנתי של הקהילה היהודית. למרות שאני בטוח שהיו לא אחד ולא שניים שנבצר מהם מלהגיע...

עוד נקודה מוזרה עבורי כישראלי, שאפשר לחוות אותה רק בניכר, שיום כיפור פה הוא סתם יום של חול! ואתה יוצא לרחוב ועולם כמנהגו נוהג! ואפילו אנשים מהקהילה (לא אתפלא אם גם חלק מהמדריכים) הולכים לעבודה ולבי"ס כאילו עסקים כרגיל!!! בכל אופן, אנחנו ב"כל נדרי" הינו במניין האלטרנטיבי בבניין הקהילה - סטייל "צוהר" המאפשר לקהל, בעזרת שירים והסברים במהלך התפילה, להתחבר יותר לתפילה. ולא פחות חשוב, מאפשר להם לברוח מהחזנים המייגעים של ביהכנ"ס שפשוט מחכים 12 חודשים לתת את השואו שלהם. נסו לדמיין מופע אופרה, עם התלבושות, התנועות והכל, משעות הבוקר המוקדמות ועד לצאת הצום. ממש כך בלי שום הפסקונת קטנטונת באמצע! תגידו חוויה תרבותית, תגידו פולקלור, אבל הכל טוב ויפה לשעה-שעתיים. לא לאחת-עשרה שעות רצופות!!!

יום כיפור חלף עבר לו וכמובן ששליחים צדיקים כמונו לא יכולים להתמהמה וישר למחרת כבר התייצבנו לטובת בניית סוכת בנ"ע (טוב...אולי הנדנודים מרב הקהילה תרמו קצת...). למשימה התייצבו 2 מדריכים עם הרבה רצון טוב וקצת פחות ניסיון בתחום... מה שגרם לבניית הסוכה להתארך "מעט" מעבר למתוכנן (לכולי עלמא 4 שעות זה קצת יותר מדי). לזכותנו רק יאמר שעיקר הבעיה הייתה הסוכה הפרימיטיבית והחלודה, שהסוכות של בני ישראל במדבר היו רולס רויס לעומתה!... אבל אחרי מעט ניסיונות, תהיות, פירוקים והרכבות, הסוכה (או המאהל הבדואי המאולתר) עמד בגאון על תילו. אז מה אם בטעות השתמשנו בכיסוי של הסכך בתור הדפנות...ובעניין הקישוטים- אימצנו את מנהג חב"ד...פשוט לא מקשטים! הסוכה יפה כשלעצמה! (למרות שאצלנו היה צריך הרבה דמיון להבחין בזה) וחוץ מזה עם כל הגשמים פה, הם היו מחזיקים גג יומיים- אז לא חרם?!

ואם אתם ודאי שואלים את עצמכם: "למה בני עקיבא צריכים סוכה?!" אז קודם כל להראות נוכחות בשטח. בניגוד לשנים קודמות, שזרקו את בנ"ע אי שם בבניין הקהילה, השנה (בגלל שמכרו את הבניין) בנ"ע עברו לבניין שלנו וכך הסוכה היגרה לחצר ביהכנ"ס. מה שנתן לנו הזדמנות טובה ליחצ"ן את בנ"ע. (לוודא שידעו של מי הסוכה תליתי עליה דגל ענק עם הסמל בערך בגודל שלה..) והסיבה הנוספת, והרשמית מבין השתיים: ברביקיו סוכות! מדי שנה בנ"ע עורכים (כחלק מ4 הפעולות שלהם בשנה) ארוחת סוכות מייבשת ומשמימה שצריך לשלם לאנשים שיגיעו אליה. אז השנה (מכיוון שרצינו להשאיר קצת כסף בקופת בנ"ע..) החלטנו ללכת על משהו קצת יותר אטרקטיבי. ומאחר שבקופנהגן עדיין מתלהבים ממנגל (לא ברור...) החלטנו ללכת על זה. החניכים הגיעו לסוכה בחג הראשון. ברכו על 4 המינים. קידוש. המוציא (כבר פעם שנייה שאפיתי חלות!!!!). החבר`ה טחנו המבורגרים בזמן שעמית פיקד על צוות הנפנופים בחוץ. ואז הגיע החלק שאני חייב להודות שחששתי ממנו מעט בהתחלה. השירים. כי מצד אחד רוצים להוציא אותם מ"הסרט" של "בנ"ע החננות" עם כל השירים של הזקנים ומצד שני חייבים לשיר משהו. ובואו נגיד שמבחינת הרקע המוזיקלי שלהם בשירים מודרניים יותר- הם לא בדיוק שוואקי... אז בהתחלה באמת היה די מייבש. עד שפתאום המדריכים התעוררו (2 החבר`ה שעזרו לבנות את הסוכה) והתחילו לשחזר את כל השירים שלימדו אותם במחנות הקיץ של בנ"ע! מה שמצחיק הוא, שבגלל שהם לא יודעים מילה בעברת (טוב..חנוק שתיים..) כל השירים שלהם מלווים בתנועות כדי שאיכשהו יבינו ויזכרו מה הם אומרים... ומה שקרה שפתאום מצאתי את עצמי עומד על הכסא, יחד עם כל הילדים, ועושה אצ`יקיקי קוקו!!! (למביני עניין בלבד...). הם התלהבו מהעניין מעבר לצפוי, וכל השבוע שאח"כ רדפו אחרי עם השיר הזה בבי"ס...

אחרי כל הריקודים הסוערים...חילקנו אותם לקבוצות ועשינו "חפש את המטמון" ברחבי הבניין הנטוש שלנו (שכמו שכבר סיפרתי שימש כבית האבות היהודי של הקהילה וכרגע בכל 4 הקומות, הזקנים היחידים הם 2 חבר`ה בני 22...) כך שכל חדר קיבל נושא אחר שקשור לחג סוכות (שלום-סוכת שלום, הכנסת אורחים, צניעות, שמחה-ושמחת בחגך) ובכל חדר היה מדריך שהעביר פעילות קצרה בנושא. בקיצור, החבר`ה התלהבו מהעניין. גם המדריכים, שלמעשה עבור רובם (אם לא כולם) הייתה זו הפעולה הראשונה שהעבירו חומר של ממש ולא סתם משחקים בלי מטרה...

במהלך חול-המועד סוכות היו גם הרבה פעילויות במסגרת ביה"ס. בין היתר, הלכתי עם כתה לבית האבות היהודי החדש (שאחרי שראיתי אותו הבנתי למה הקשישים ברחו מהבניין שלנו...) הילדים הכינו יצירות עם הקשישים (יותר נכון: הילדים הכינו והקשישים הסתכלו) ואח"כ הופיעו במחרוזת שירים עבריים (ששבוע קודם שברתי את השיניים ללמד אותם- אבל ההתרגשות של הקשישים מ"הללויה" של גלי עטרי הייתה שווה את הכל...).

לכיתה אחרת התלווינו לקישוט הסוכה של ביהכנ"ס (אתם לא משערים איך הם מתים על הכנת שרשראות לסוכה...שעות...) וכתה נוספת הזמנו אלינו לבניין לפעילות חווייתית לחג. הם הגיעו בהושענא רבא בבוקר לתפילת שחרית, השתתפו בהקפות (כל אחד החזיק 4 מינים) וחבטו את הערבות (הם הלכו עם זה עד הסוף...מרוב התלהבות לא הפסיקו עד שכל הרצפה של ביהכנ"ס הייתה מכוסה בגרגרי ערבה... כנראה שבגלל זה המנקה של ביהכנ"ס חלתה יומיים אח"כ...). לאחר מכן, עשינו להם פעילות כיפית סביב נושא החג. וכל זה מעבר להרצאה הקבועה (שאני יכול לדקלם כבר מתוך שינה) בסוכה של ביה"ס על 4 המינים, שהעברנו לכל הכיתות. (אדיר! אתה לא יודע איך ה"הנה מה טוב ומה נעים" שלך עושה פלאים! השבוע הקפצתי למשך 10 דקות את כל כתה ד` והמורה שלהם!!!!)

מאחר שבערך בכל קופנהגן יש בערך 5 סוכות (ששתיים מתוכן בביהכנ"ס, אחת אצל הרב של הקהילה, אחת בחב"ד והאחרונה שכולם אומרים שבטח קיימת איפשהו-אבל מקומה עדיין לא נודע..) הוזמנו בערב החג הראשון לסוכה של הרב של דנמרק (אם אפשר לקרוא לקופסת סרדינים עם כמה עלים "סוכה"...). השאלה הראשונה ששאלנו את עצמנו בכניסה לבית הייתה איפה לכל הרוחות הצליחו לתקוע פה סוכה?! ואז פתאום, כמובן שלאחר שלב א` המסורתי של הפטפוטים בסלון, בעלת הבית פתחה "דלת סתרים" במטבח, ולנגד עיננו נתגלה גרם מדרגות לולייני וחשוך המואר באור נרות (הרגשתי ממש בהארי פוטר...) המוביל בסופו של דבר לסוכה. הסוכה קטנטונת ועשויה מעץ, שבגלל שהיא בין הסוכות היחידות באזור, דאגו למלא אותה עד אפס מקום. וכך מצאתי את עצמי בתוך קופסת גפרורים, מול הסבתא החייכנית, נהנה מחום התנור (שבגלל קרבתי אליו הפכתי מ"נהנה" ל"נענה"..). הסוכה הייתה מקושטת בקישוטים שהכינו ילדי השכנים ב20שנה האחרונות וגולת הכותרת היתה הסכך המקסים מענפים ירוקים רעננים (נראה לי אשוח או משהו) שבעלת הבית קשטה בפרחים צבעוניים!!! ובסוף הארוחה זכינו, איך לא, לקינוח הדני המסורתי "רול גרול מפלור" (אל תנסו אפילו לבטא את זה נכון!) בצבעי הדגל הדני.

ביום שישי הלכנו לסוכה הגדולה בעיר. הסוכה של איצי- שליח חב"ד המקומי. הגיעו כרגיל המון אנשים. מקומיים, תיירים, צעירים ומבוגרים. וכרגיל היה כיף, נעים ושגרתי. עד שפתאום כשהרב איצי עשה שקט להרים "לחיים", עמית טרח להדליף לו שהיה לי באותו ערב יומולדת!! ומעבר לפאדיחה שכל 100 האנשים בסוכה ידעו מי אני (ושאני צ-עיר בן 22), כולם הרימו לכבודי כוסית ושרו לי "היום יומולדת" בגרסה הדנית!! הכל היה מצחיק ונחמד, עד שאיכשהו למחרת בבית הכנסת פשטה השמועה שהיה לי יום הולדת. ואנשים שבכלל לא דיברתי איתם עד אז עלו לרגל להגיד לי מזל טוב (בדנית: טולוג)...

שמחת תורה הגיע. ופתאום כל ביהכנ"ס התמלא בעשרות זאטוטים (שזו הפעם הראשונה שאני רואה את רובם בין כתלי ביהכנ"ס). חג שמחת תורה ידוע פה כחג של הילדים, כי חוץ מהזקנים שמתנדנדים לשתי הקפות וחצי, זה לא מעניין פה יותר מדי אנשים... אבל לילדים זה היום הגדול של השנה. ממש האלווין של היהודים. כל המבוגרים בביהכנ"ס מגיעים עם חבילות גדולות של ממתקים. מתחיל בסוכריות על מקל, דרך חפיסות שוקולד וכלה בטובלרונים יוקרתיים (בכלל נראה לי שעניין חלוקת הממתקים הפך למעין סמל סטטוס...) וכל הילדים מתרוצצים כחוזי דיבוק ברחבי ביהכנ"ס עם שקיות ומלקטים ממתקים. כך שאצל הנוער המקומי חג שמחת תורה נחרט יותר כחג השוקולד ושמחת רופאי השיניים...

מה שעוד ייזכר השנה לדורות הוא חתן "כל הנערים" התורן... כן כן! לא התבלבלתם! עבדכם הנאמן זכה בתואר הנכסף!!... אבל אם חשבתם שחתן כל הנערים הוא עניין של מה בכך ושהוא מגיע כמו חתן תורה וחתן בראשית כמו סטודנט בלי שום הכנות- אז אתם טועים. פה בביהכנ"ס שחתן כל הנערים עולה לתורה עם ילדי בר- המצווה שיחגגו השנה, מה שאומר שעליו לאמן אותם לשיר במקהלה את כל ברכות קריאת התורה (אל תשכחו שהם לא יודעים עברית!) באיזו מנגינה מסורתית ולאחר העלייה לעמוד על הבמה עם הפנים לכל ביהכנ"ס ולברך אותם את ברכת "כל הנערים" בע"פ עם הטעמים! בקיצור חתיכת הופעה דפקתי שם... לא לפני שהחזן הראשי ראה אותי הולך עם ז`קט בלי עניבה, ומרוב זעזוע עמוק, לקח אותי למשרד שלו להתאים לי אחת מתוך 100 העניבות שהוא מחזיק שם...אח"כ הוא נתן לי אותה במתנה! (אל תדאגו הוא אמר לי שיש לו עוד 200 בבית! ולא מזמן הוא חילק עוד 100!!!)

בערב שמחת תורה היה גם ברביקיו מוצלח בבניין שלנו שהגיעו אליו המון חבר`ה צעירים שרובם סטודנטים. חלקם מדנמרק וחלקם הגיעו ללמוד מחו"ל. פשוט מכירים פה אנשים בלי הפסקה... ואת יום ראשון חתמנו בקונצרט כליזמרים נוצץ בבית הכנסת. הקהילה הביאה במיוחד מניו-יורק להקת כליזמרים מפורסמת, שזכתה בפרס הגראמי לשנת 2007 להופעה מיוחדת בביהכנ"ס. כמו שאתם מתארים לעצמכם התענוג לא היה זול בכלל. כרטיס עלה 225 קרונות שזה בערך 180 ש"ח. ומכרו כ700 כרטיסים. אנחנו כמובן מאוד רצינו להיכנס אבל 225 קרונות?! נכון... אז טיכסנו עצה ומינינו את עצמנו כסדרנים של האירוע! פשוט כך! נעמדנו בכניסה, הושבנו אנשים ואפילו חילקנו כיפות לגברים. בקיצור, בסופו של דבר בעלי האירוע היו בטוחים שאנחנו חלק מעובדי המקום ולא הנידו עפעף!! הקונצרט היה מדהים ומרתק. מלבד זה שצרם לי לשמוע פתאום אישה שרה באמצע בית הכנסת, ובסוף שכולם התחילו לרקוד במעגלים...

זהו, עכשיו משנסים מותניים ונוחתים לשגרה. מסכמים את כל הפרויקטים של חגי תשרי ועוברים לתכנון תכניות ארוכות טווח למהלך השנה. כל כך הרבה רעיונות ויוזמות. מקווה שב"ה נעמוד בכבוד בציפיות של עצמנו. יש לכם אולי רעיון למישהו שיבוא לפרק כבר את הסוכה שלנו?!...

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49