"המצב האידאלי הוא שבמדינת ישראל החינוך יהיה ציבורי לחלוטין"

אתמול, ביום השני לכנס ירושלים של עיתון "בשבע" דנו אנשי חינוך הורים ומנהלי מוסדות חינוך על תשלומי הורים ושדרוג החינוך בפאנל מיוחד שעסק בנושא. בין הדוברים: יו"ר רשת נועם, מנכ"ל הריאלי בחיפה,יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מנכ"ל ישיבות בני עקיבא ועוד.

עמי שרון ו14/02/2018

(צילום: ישראל ברדוגו)

(צילום: ישראל ברדוגו)

בפאנל שעסק בתשלומי הורים במערכת החינוך והתרחב לעיסוק במערכת החינוך בכלל, אמר אפרים שפרבר, ממובילי מאבק ההורים בתשלומי מערכת החינוך: "רבים וטובים כמוני מאמינים שכדי לשדרג את החינוך נדרשים תשלומי הורים. זאת אומרת מערכת חינוך ציבורית שנתמכת מעט על ידי ההורים כל עוד מדובר בתשלומים ידועים, מוסכמים וקבועים מראש".


הרב איתן אייזמן, יו"ר רשת נועם, ציין את השונות בתוך הציבור הדתי לאומי. "הציבור שלנו גדל משנה לשנה ויש דרישות של ציבורים שרוצים חינוך יותר תורני. הפרדה בין בנים ובנות והרבה הרבה לימוד תורני. וגם בזה יש מדרגות שונות. אבל הולך ונוצר קיטוב גדול בין צד אחד שרוצה חינוך תורני וצד אחר שרוצה לכפות על השאר חינוך פחות תורני. ומה לעשות, יש מחיר לחינוך תורני. כשהורים רוצים שהילדים ילמדו יותר שעות של תורה, מישהו חייב לשלם את זה. ברור שהיינו רוצים שהמדינה תעשה את זה ושהורים לא יידרשו לשלם בכלל תשלומי הורים, אבל במציאות הנוכחית אין ברירה וההורים משלמים וחלקם קורסים תחת הנטל".


ד"ר יוסי בן-דב, מנכ"ל הריאלי בחיפה: "המצב האידיאלי הוא שבמדינת ישראל החינוך יהיה ציבורי לחלוטין. אנחנו מוגדרים כאומת הסטארט-אפ כי הנוער שלנו, הילדים שלנו, לומדים הרבה. צריך לחזק את החינוך הציבורי בישראל, והגדלת ההוצאה לחינוך בתקציב האחרון היא בשורה טובה. אבל בשלב זה, לצערנו, חייבים תשלומי הורים כדי לתת מענה לצרכים של הילדים".
תהילה פרידמן, יו"ר נאמני תורה ועבודה נוקטת בעמדה אחרת לחלוטין. "כאשר הייתי צריכה לבחור בית ספר לבתי ומצאתי את עצמי בין בית ספר תורני בו לומדים תורה, ובין בית ספר ממלכתי דתי רגיל בו 'עושים' תורה -החלטנו לשלוח אותה לממ"ד ולא לבית הספר התורני האליטיסטי. כראש תנועה שעושה מחקרי עומק על מערכת החינוך הדתית, אני רואה שיש מתאם בין מידת התורניות של בית הספר ובין דירוגו הסוציו-אקונומי. אנחנו יהודים! ואצלנו כתוב היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה. המדינה חייבת לממן לכל הילדים חינוך ציבורי. אין לי תשובה ברורה על תשלומי הורים, למעשה יש לי אבל התשובה מורכבת. אבל מה שחשוב זה לא רק מספר דפי הגמרא שלומדים בבית הספר, אני רוצה חינוך למצוינות ולערכים".


חה"כ יעקב מרגי (שס), יו"ר ועדת החינוך של הכנסת אמר "אני תקלה של מערכת החינוך הממלכתית דתית". דבריו נאמרו כמובן בחיוך. "התחושה שלי שבציבור הדתי ובציבור החרדי אנחנו משאירים חיילים מאחור. בדיוק ההיפך ממה שחונכנו. אני לא נגד חינוך תורני ושמרני. אני לא נגד כיתות קטנות ואיכותיות.
"אני נגד ההפקרות בתשלומי הורים. ואני לא מאשים את ההורים או את מסגרות החינוך. אלא את משרד החינוך שלא עושה את העבודה כמו שצריך. לא ייתכן שאנחנו נלחמים על שילוב של ילדים עם קשיים ובעיות כלכליות ומצליחים לשלב אותם ואילו אצלנו, במערכת החינוך הדתית והחרדית, הם מתקשים להשתלב. זה פשוט לא יכול להיות! את זה חייבים לתקן".


אלחנן גלט, מנכ"ל ישיבות בני עקיבא מבקש להסתכל על חצי הכוס המלאה: "לצד כל דברי הביקורת, חייבים לזכור את מה שיש לנו. השאיפה לגדלות ולמצוינות בכל תחום משלבת את עולם התורה והקודש. רשימת הבוגרים של מערכת החינוך הדתית אינה נגמרת וזה לא דווקא בעפרה או בגבעת שמואל, אלא גם בבית שאן, בעכו ובעפולה ובכל מקום בארץ ושם נמצאת הפריסה של רשת בתי הספר של בני עקיבא". גלט מציין אף הוא את הגידול בתקציב החינוך של מדינת ישראל ואומר: "ברור שהייתי רוצה שמדינת ישראל תיקח על עצמה את כל האחריות, אבל אין מה לעשות, תמיד יש מקום במקביל ליוזמה של הורים שאכפת להם. אילולא היוזמה הזו של ההורים לא היינו מצליחים להגיע להישגים אליהם הגענו".


ד"ר בן-דב סיפר על החוויה האישית שלו ועל בית הספר שלו שאינו נמנה כמובן על בתי הספר של החמ"ד. "23 אלף הבוגרים שלנו מעורבים בכל שכבות החברה. ברור שישנם אנשים מצטיינים וטובים גם במערכת החינוך הציבורית, ובחיפה במיוחד בגלל התחרות שלהם מול בית הספר שלנו. תקציב החינוך עלה תוך שמונה או עשר שנים ביותר מ-50%. אבל חלק גדול מזה נובע מהרפורמות עוז לתמורה ואופק חדש. ומשרד החינוך בא אלינו ודורש שנשלם למורים שלנו פחות.
"נכון שערך השוויון חשוב אבל ישנם עוד ערכים. יש חינוך למצוינות. יש חינוך לערכים ויש גם את מה שההורים רוצים. המדינה יכולה לומר לנו שבתוך מספר שנים, עשר, עשרים או שלושים, נקלוט לפחות 50% ממשפחות שלא יכולות לשלם את שכר הלימוד, היינו רואים את זה כאתגר שאולי נכון היה להתמודד עמו. אבל הם דרשו מאיתנו לא לשלם למורים כדי ליצור שוויון כפוי. אמנם עתה בקדנציה של השר בנט, הדברים השתנו לטובה".


תהילה פרידמן: "עיריית ירושלים עשתה רפורמה שמנעה את המצב שהיה בעבר של בתי ספר שמנת שמגדלים ילדות שמנת והופכים אותן למבוגרות שמנת. העירייה נתנה לכל ילד להציע ארבע אפשרויות בהן הוא מעוניין ונתנה לבתי הספר אפשרות להחליט ב-80% את מי הוא בוחר וכך נוצרה מציאות יותר מאוזנת בעיר והזדמנויות טובות יותר עבור ילדים מכל שכבות האוכלוסייה".


הרב אייזמן: "אין מצב של או לימוד תורה או עשיית תורה. יש לנו בתי ספר בכל הארץ, גם בפריפריה ומאות אלפי תלמידים לומדים אצלנו ולא, הם לא אשכנזים וילדי שמנת אלא מכל שכבות העם. לגבי הסיפורים על תלמידים שבאים להיבחן ונדחים, הבעיה אינה במוסדות אקסטרניים אלא במוסדות עם פנימיות שנאלצים להתמודד עם ביקוש של מאות על כמה עשרות מקומות בכל מחזור". הרב גלט אמר כי "בסופו של דבר גם זה משפיע על התשלומים שההורים נדרשים לשלם".

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

    לא קיימות תגובות לכתבה.

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49