"הרגשתי שזה או להיות יהודיה או לא להיות"

היא הייתה טטיאנה, פעילת שמאל, פיזיקאית ילידת מוסקבה. היום היא תהילה חריזמן, תושבת דולב, דתייה לאומית שאוהבת את הקב"ה. בראיון חג לדתילי היא מספרת על התהפוכות שעברה ועל האהבה למגילת רות וקוראת לרשויות להחמיר את הליך הגיור בישראל.

לילך בן צבי ו25/05/2012

חריזמן.מהפך אידיאולוגי (צילום: באדיבות תהילה חריזמן)

המבטא של תהילה מסגיר את מוצאה הרוסי. בגילגולה הקודם, טטיאנה, נולדה במוסקבה בשנת 1973 והתחתנה כשהייתה בת 19 עם אריאל, יהודי רוסי כשהייתה בת 19. בגיל 24 עלו טטיאנה ואריאל לישראל והיא החלה ללמוד לדוקטורט בפקולטה להנדסה באוניברסיטה העברית.

"הייתי ילדה בת 24 שלא יודעת על ישראל כלום נכנסתי ובאוניברסיטת תל-אביב בולטות כל הפעילויות של מרצ השמאל ו"שלום עכשיו", אלו היו החברים שלי ונסחפתי לזה. גם אמצעי התקשורת דוברי הרוסית בארץ הטיפו נגד המגזר הדתי שכביכול לא עובד ולא משרת בצבא, בלי להפריד בין דתיים-לאומיים לחרדים. כך יצא שהייתי מאוד מכוונת נגד הדת וארץ ישראל". 

ועכשיו את גרה בדולב, בהתנחלות. מה הביא לשינוי הזה?

"האידיאולוגיה של השמאל חילחלה לתוכי, עד לרגע מסויים. אחרי שיצאתי מהאוניברסיטה, התבגרתי קצת וגם נולד לי בני הבכור. באותה תקופה היו הרבה פיגועים, אבל המקרה שהשפיע עליי הכי הרבה היה הפיגוע בשנת 2002 בקיבוץ מצר בו פלסטיני חדר לבית בקיבוץ ורצח את האמא ושני ילדיה הקטנים. בתור אמא הזדעזעתי, אבל מה שהחריד אותי יותר היו התגובות מהצד הפלסטיני. עשרים אלף איש יצאו לרחובות לחגוג את הפיגוע, וזו הייתה נקודת המהפך ששינה לי את המחשבה האידיאולוגית".

ואיך השינוי הזה השפיע על ההתקרבות שלך ליהדות?

"זה השפיע כי מתוך הלאומיות הגעתי ליהדות. נקודת המפנה השנייה הייתה בהריון עם הילדה השנייה, הייתי צריכה לעשות בדיקות מי שפיר, וזו הייתה פעם ראשונה שנדרשתי לזה, אז פחדתי. חיפשתי מידע באינטרנט בשפה הרוסית ומצאתי את עצמי בפורום, בו היו הרבה בחורות דתיות שעלו לארץ במסגרת נעל"ה, התקשקשנו באינטרנט והן הפכו לחברות שלי. מדיבורים באינטרנט הגענו למפגשים ומאוד אהבתי את מודל המשפחה שראיתי אצלן. את החום, היחס והאהבה בין הבעל לאישה, והחלטתי שגם אני רוצה משפחה כזאת. מעבר לזה היה את העניין הפרקטי, נעצבתי כשהבנתי שאני לא יכולה להזמין את חברותיי אליי לבית בגלל שאנחנו לא שומרים כשרות, ובזכות הקשרים בינינו התחלתי להתעניין ביהדות, להבין את הקשר היהודי לארץ ישראל, ואף הגעתי למקורות. בהתחלה ברוסית, ולאט לאט בעברית''.

''מצאתי דברים כל-כך הגיוניים בכל העניין הזה של יהדות. אני פיזיקאית, אישה עם מוח מאוד מאוד ריאלי, ופתאום מצאתי שכל עקרונות היהדות הגיוניים ומתחברים לי, מצאתי היגיון באמונה, הבנתי ששום דבר בעולם הזה לא בא סתם ככה. בשלב הזה כבר התחלתי לעשות צעדים קטנים באופן מעשי. הדלקתי נרות שבת כי אהבתי את המנהג הזה, אבל בלי ברכה, כי ידעתי שבתור לא יהודיה אני לא אמורה לעשות את זה".

ובעלך, איך הוא הגיב לזה שאשתו מתחילה לקחת על עצמה מצוות פתאום?

"בעלי זרם עם עניין ההתחזקות לאורך כל הדרך. הוא תמיד אמר לי 'אם זה מרגיש לך טוב, תעשי'. אני חושבת שהייתה לנו השגחה פרטית. בוקר שבת אחד תיכננו לצאת לפיקניק והמכונית פשוט לא התניעה. אחרי שזה קרה יותר מפעם אחת התחלנו לחשוב אולי מישהו אומר לנו משהו וכדאי להקשיב. התחזקה אצלי הרגשה פנימית שלא ניתן להסביר, או שאני יהודיה או שאני בכלל לא פה".

בסוף שנת 2003 החלה טטיאנה בהליך גיור רשמי. "הגענו לאולפן גיור באשדוד והתחלתי עם בעלי את התהליך, מאחר ובהליך גיור, גם בן הזוג היהודי צריך ללמוד את המצוות. שנינו ביחד הלכנו ולמדנו והשקענו למרות הקושי הטכני שכרוך בשילוב עם גידול הילדים. שני הילדים הגדולים שלי, מיכאל וליז אסתר (לזוג עוד בן, שמו יונתן חיים. ל.ב.צ), גם עברו גיור. מיכאל, שלא מזמן חגגנו לא בר-מצווה, היה אז בן שש, והעניין המדהים הוא, שהוא לא זוכר שום דבר מהחיים שלו לפני גיל שש! אני בגילי זוכרת דברים מלפני גיל שש והוא - לא את הטיולים שעשינו בשבת, לא שהוא אכל טרף, פשוט כלום"! בסיומו של ההליך, טטיאנה בחרה לעצמה את השם תהילה. "הרבה בנות בוחרות לעצמן את השם רות, מהסיבה הידועה, אבל אני התחברתי לשם תהילה, בין היתר בגלל שאני אוהבת לקרוא תהלים''.

''אומרים שהליך הגיור הוא קשה ומביך, אבל אני לא יכולה להגיד שהיה לי קשה. הדיינים הם אנשים מאוד מאוד חכמים והם רואים למה אנשים באים להתגייר, והרבה לא באים לעשות זאת מתוך אהבה לקב"ה ורצון לקיים מצוות. גר כשהוא בא להתגייר אמור להישבע לשמור תורה ומצוות ודיינים רואים מי אמיתי ומי לא. מעבר לקושי הפרוצדורלי לא היה לי גם שום קושי נפשי, כי כבר הגעתי מוכנה לכל המצוות".

יש היום פולמוס מאוד בוער על עניין הגיור, הפוליטיקה שכרוכה בדבר ומקשה על חיי המתגיירים ותופעת ביטול הגיורים. מה דעתך על כל זה?

"לדעתי צריך להחמיר את פרוצדורת הגיור עוד יותר. מי שרוצה להתגייר מתוך לבו יעבור את כל התהליך קשה ככל שיהיה. אני לא הרגשתי שום אפליה בארץ, לא כגויה ולא כיהודיה. גויים שטוענים שמפלים אותם, שלא נותנים להם להתחתן ולהתגרש כרצונם פשוט לא מחפשים פתרונות. מצד שני, יכול להיות שהמדינה צריכה לעשות צעד של קבלת נישואין אזרחיים עבור לא יהודים, כדי למנוע מצב שאנשים מתגיירים רק כדי להתחתן. לגבי ביטול הגיורים - לא קל לבטל גיור אז אני מאמינה שאם דיינים עושים את זה כנראה יש סיבה".

איך הסביבה שלכם מקבלת אתכם? האם את מרגישה "עוף מוזר" ביישוב?

"אנחנו גרים בסביבה כל-כך חמה, שאני לא מסתירה את זה שאני גיורת אם מישהו שואל. הילדים שלי שגם עברו גיור נראים ומרגישים יהודים לכל דבר. אמנם לא כולם יודעים שאני גיורת, אבל זה לא דבר שאני מתביישת בו".

חג שבועות - "חג הגרים" - בפתח. את מרגישה חיבור מיוחד לחג הזה?

"יש לי חיבור מיוחד לכל חג וחג, אבל אני מתרגשת בזמן קריאת מגילת רות, כי אני מתחברת לסיפור הזה. "עמך עמי, אלוקייך אלוקיי" כל-כך יושב בי"! 

אם עכשיו בא אלייך אדם בהליך גיור, עם כל הקושי והאתגר, ומבקש ממך עצה, מה תאמרי לו?

"לחשוב פעמיים!!! הדבר הראשון שחשבתי אחרי שאמרתי 'שמע ישראל' בפעם הראשונה בחיי בבית הדין זה 'אמאל'ה'. פתאום הרגשתי את כל ה"שק" הכבד הזה של היהדות על הכתפיים! עכשיו הכל מתחיל, זו רק ההתחלה של החיים החדשים, אז כדאי לחשוב פעמיים אם אתה בנוי לזה ורוצה את זה מכל הלב. אם אתה מוכן לקבל את כובד האחריות הזו אז אני אשמח בשבילך. 

 

 

+ הוסף תגובה לכתבה    גירסה להדפסה    שלח לחבר

תגובות הגולשים

  1. אריאל ותהילה היקרים
    (28/05/2012)
    אחותנו תהילה את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך, יחד עם משיח צדקנו, את שער אוייבנו!
  2. אריאל ותהילה היקרים
    (28/05/2012)
    אחותנו תהילה את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך, יחד עם משיח צדקנו, את שער אוייבנו!
  3. גיור
    (01/06/2012)
    הגעת לחיק היהדות מתוך בחירה ולכן את שלמה מאד עם התהליך . כל הכבוד , שמחה שלווה ובריאות עד 120 .

Fatal error: Call to undefined function: json_decode() in /home/virtual/datili/public_html/main/functions.php on line 49